אפרת את שולחת???

אפרת,

תכתבי על זוגיות.

מה פתאום?!

אל תכתבי, זה לא מתאים!

תכתבי קצת על חינוך ילדים.

נו, זה כבר לעוס…

כל פעם אותן סיסמאות שכולם כבר יודעים.

אפרת למה את לא כותבת על בית-עבודה?

על הקריעה על המלחמה?

אפרת, את כותבת כל הזמן על אותם נושאים תגווני קצת מה.

פעם היית כותבת מרגש.

תכתבי לנו איזה קטע חזק על התורה.

משהוא שידליק אצלנו את האש.

לא, לא,

תכתבי מצחיק!

מרגש יש מספיק.

את היחידה שמצחיקה!

אפרת, תכתבי לנו שיתופים מהופעות,

שמעתי שעשית קטע קורע בחדר מורות,

אמרת שתעלי את הספוקן על מכורות.

תחשפי קצת על החיים האישיים,

אפרת עד מחר אני חייבת ספוקן מוקלט,

מה?

אין לך רעיון??

תכתבי על שבועות,

על נשים בגינה,

על שאריות של עוגת גבינה.

עד מחר,

אני חייבת קטע.

נו, את שולחת?

אז הנה אני שולחת,

ותוך כדי לא שוכחת,

מי אני באמת,

מה אני מרגישה,

מה בוער לי עכשיו בנשמה,

אפילו שאין לי אוויר לנשימה,

כמה החיים שלי כל הזמן משתנים,

ואני מבולבלת,

כמה חלומות מתגשמים לי בפנים,

 ואני פתאום מבוהלת,

כמה אני אוהבת פתאום לעבוד,

כמה אני פוחדת להתמכר לזה ולמעוד,

כמה הציפייה הזאת של כולם,

עולה איתי כל לילה למיטה,

מתגנבת לי אל הכרית,

לופתת לי את הלב,

כמה אני פוחדת לאכזב.

כמה פעמים אני קמה בבוקר,

ריקה, יבשה כמו הנגב.

ואין לי מה לומר לעולם,

חוץ מזה שאני עייפה ומרוקנת.

וזה המקום להודות,

אולי להתוודות,

נשים יקרות –

כמה אני אוהבת את התגובות,

כן, כן, אלו שאתן כותבות כאן ושולחות לי במייל,

כמה אני אוהבת לפתוח כל פעם ולהסתכל, 

מי הגיבה, ועל מה וכמה.

אפרת,

על מה את כותבת היום?

כותבת עלי,

אישה אבודה באמצע החיים.

זהו,

עכשיו כבר כולם יודעים.

מילים שלא אמרתי – ואני הולכת לומר אותן בחדר מורות שלך!!

חוויה מגבשת, מרגשת, מצחיקה, אחרת!

תשאלי את המורות שכבר ראו…

שלא תגידי שלא אמרתי.

התאריכים אוזלים!

צלצלי עכשיו: 0527113281.