אם את אישה,
את בטח מכירה.
אני לא מחדשת לך כלום.
אם את אישה,
כמוני, מרגישה.
תשלימי בבקשה,
במקומי את הסיפור.
שנתחיל?
אני אומרת אני חולה –
הוא אומר תקחי כדור.
אני אומרת אני גמורה –
הוא: לכי לישון מה הסיפור?
אני אומרת: קשה לי –
הוא אומר: אני אעשה.
אני אומרת: אני מיואשת –
הוא: תתפללי על זה.
אני אומרת: אני בוכה,
הוא שואל: צריכה טישו?
אני אומרת: הם שיגעו אותי!
הוא: תלמדי להתנתק.
אני: אתה לא מקשיב לי
הוא?
בטח בטח… את לא רואה שאני שותק?
אני אומרת: אין לי מה ללבוש –
הוא שואל: איפה השמלה השחורה?
והופ –
מתחילים את התסריט מהתחלה….
אז אנא,
במחילה,
אולי נקים כאן קהילה?
של נשים שרק רוצות לדבר סתם רגשות,
בלי מילים, בלי עצות, רק תלונות,
או סתם לבכות?
כבר יותר מעשר שנים שאני מסבירה,
אני יודעת שיש תרופה במגירה,
ויש לי שמלות בערימה,
ושאני אמא מדהימה,
והבוסית איומה.
אבל מה שאני רוצה זה רק סיבה,
להמשיך להיות מסכנה,
ואם אפשר אז גם שמנה.
ושתגיד סוף כל סוף,
וואי… את… צודקת.
יום אחד, הוא למד בעל פה את התשובות!
אני בכיתי, ומחיתי ואמרתי בבכיות:
אני פשוט נוראית – –
והוא?
מחונך לתפארת,
רק אמר,
את צודקת.
נכון.
אני מבין אותך, ו…זהו.
מילים שלא אמרתי – המופע היחיד שכבש את השוק
הופיע כבר בהשתלמויות הרב וולף, כהנא, החדש… ובחדרי מורות שונים.
שרייני עכשיו תאריך ליום גיבוש שלא יישכח,
חוויה משנת חיים.
לצוות שלך מגיע יותר.
שלא תגידי שלא אמרתי.
אפרת אבוקסיס
0527113281




את צודקת!! לגמרי 🙂
מעולה כתמיד
אפרת!
הייתי בכנס של 'הנני' לאמהות (ולא רק) בשבוע שעבר.
חיכיתי שתכתבי כאן משהו, כדי להגיב….
הכוח שאת נתת שם היה פשוט ברמה אחרת!
איזה מרגשת את,
ואיזו אומנית!
הרגשנו את הלב שלך באמת,
והסיום היה מרגש, צמרמורות!
תודה על החלק שלך,
ותמשיכי לעשות חיל!
חנקת אותי!!!
חשבתי שרק אצלי זה ככה…
תודה!
משמח לשמוע!
אני רוצה לאמר לך שאפילו שהגעתי לכנס בכובע של אומנית והייתי מאוד מאוד בלחץ לפני העלייה לבמה,
{בכל אופן היו שם כל המנהלות הכבודות..}
הצלחתי להקשיב ולחוות אותו!
חזרתי הביתה עם המון המון תובנות לחיים האישיים שלי.
מבטיחה בלי נדר לשתף אותם כאן על במה זו.
ואי אפרת נחנקתי מצחוק מה זה
גדול של החיים!!
וההופעה שהבאת איך נהנתי לראות אותך סוף סוף בלייב.
כיף גדול.
את השראה גדולה
רותי
מקסים!!
מדויק ואמיתי כמו כל הספוקנים שלך 🙂
רק שכחת להוסיף את הסוף: אחרי שסופסוף הוא למד את העיקרון, מגיע ערב שאני מייללת: וואי, נורא בא לי שוקולד ואין פה בבית. והוא: אוי, אני מבין, זה כל כך קשה…
יואאו, אין עליך!
מושלם!!!!!!!
כמה צחקתי והזדהיתי…
את צודקת, ברור!
ואני מצטרפת לקהילה שלך!
חחחחחחחחחחחח
הצחקת אותי נורא
ועכשיו – פשוט צריך ללמוד שאם את רוצה לילל את צריכה להתקשר לחברה או אחות, מישהי שנולדה כנקבה, היא תשתתף בצערך הרבה יותר טוב
ואת הבעל נשאיר להזכיר לך איפה האקמול והפלסטר 🙂
וואי איזה נושא…
יש ארגון בשם שלום בבית ע"פ שיטתו של הרב שמחה כהן שמעביר קורסים בנושא שלום בית,
השיעור הראשון שלומדים שם זה בדיוק הנושא הזה!
אישה צריכה *הבנה*!
הדוג' הראשונה שהם מביאים זה אין לי מה ללבוש – והתשובה הצפויה כמו שכתבת – אך התשובה הנכונה שמלמדים אותם זה: את צודקת, אנחנו צריכים לקנות לך דחוף עוד 2 בגדים, מתי נצא? – ואז האישה או שבאמת תשמח על המציאה ואח"כ היא כבר תאמר מעצמה – לא, אוחי אני אלבש את זאת? או זה מה אתה אומר? וההמשך כבר לא ממש משנה העיקר זה שהיא תקבלת הבנה,
הדוג' השניה זה אני ממוטטת— והתגובה הנכונה היא – בטח איך לא? תראי מה עשית היום! קמת מוקדם ארגנת את כל השיירה רצת לעבודה וחזרת להיות עם הילדים ששיגעו אותך וכו… אני כבר הייתי קורס מזמן…
וכן על זה הדרך היו עוד דוג'…
אבל מדהים שהרבה עוברות את זה והבעלים פשוט לא מודעים
המון בעיות לא רק של שלום בית גם סתם חיים יותר מאושרים היו נפתרות אם כל הבעלים היו מודרכים נכון…
אגב – החוסר הבנה הבסיסי הזה – גורם (מידיעה- בעלי מתעסק בתחום…)לבעיות קשות גם עד כדי כמעט גירושין—
ו–רגע – אפרת חייבת להודות שאת הטור שלך אני פותחת ראשון כשאני נכנסת לאתר פה!!
את מוכשרת ברמותתת אין עליך!
תודה מהממת,
רק מוכרחה לציין,
שכשהקראתי את זה לבעלי הוא אמר בהבעה רצינית עד כאב:
"אין לי מושג על מי את יותר צוחקת כאן? על הנשים או על הבעלים?"
אמרתי לו זה היופי שבאומנות.
היא נתונה לפרשנות!
רק משפט קטנטן
הרבה בעיות היו נמנעות גם אם הנשים היו מודרכות
לא פייר להפיל את כל האחריות על הגברים
חזק מכולם:) אהבתי