שלום לכולן,
אשמח לעזרתכן!
בעלי ואמא שלי לא מסתדרים. בעלי חושב שאמא שלי מתערבת לנו, ואמא שלי חושבת שהוא מדבר אליה בחוצפה… ואני עומדת באמצע…
כמובן שאני צריכה להיות לצד בעלי תמיד, אבל אני ממש מעדיפה לא להיכנס למקום של מי באמת צודק, כי זה רק גורם לנו לריב ביננו : (
אני מנסה להסביר לכל צד את הצד השני ולא יוצאים מזה דברים טובים.
אשמח לעצתכן מה אפשר לעשות…
בנוסף אני לפני לידה, וחוששת מאוד מאוד מהתקופה של אחרי הלידה שכידוע מקובל ללכת להורים לעזרה,
מצד שני אם הולכים להיות פיצוצים זה יגמור לי את הכח אז אולי עדיף שלא…
ומצד שלישי – אני גם צריכה את הקשר עם אמא שלי, הוא חשוב לי ואני לא רוצה לנתק.
אולי תדעו לייעץ לי מה לעשות?
צביה
יש גם לך שאלה? נושא שמציק לך? זאת ההזדמנות שלך לשאול שאלה באנונימיות מוחלטת!
כתבי ל: [email protected] וכולנו ננסה לעזור לך!
את מתמודדת עם בעיה לא כל כך נדירה…
אני מציעה להתפלל ולבקש מה' שיחונן אותך בדעה נכונה וישים לך את המילים הנכונות בפה.
תנסי להסבר לבעלך שאת ממש צריכה שהבעיה הזו תתחיל להפתר ואת מאמינה שהוא יכול לעשות משהו כדי שירד מינון הבעיה. תבקשי ממנו שיעשה את זה למענך.
אם הוא פתוח לזה, תבקשי ממנו ללכת להתיעץ עם מישהו שהוא מרגיש שיכול ליעץ לו כחבר או כמדריך בעבודת ה'.
אל תאשימי אותו, תבקשי שיתאמץ למענך.
ולגבי הלידה – תנסי לחשוב בעיקר על עצמך. אל תתערבי בפיצוצים ביניהם. תתעלמי כי את לא מסוגלת משום בחינה להקדיש גם לנושא הזה כוחות.
תזמיני מראש בית החלמה (הם נותנים בכיף לדחות – תשאלי אותם את הפרטים המדויקים) ומבית חולים תלכי לבית החלמה ומשם תלכי הביתה – תסבירי לאמא שלך שאת ממש צריכה כבר את המיטה שלך ואתת המקלחת שלך.
ואם מצאת עצה – בואי ךעדכן כי אני מכירה עוד שמתמודדות ותשמחנה לקרוא אותך.
אכן בעיה לא נדירה 🙂
אבל העצה הזו נראית לי קצת כמו להעמיק את הקונפליקט
למה לך להכנס ביניהם?
תשתדלי לצמצמם את הנוכחות שלך בכל האינטרקציה שלהם ותני להם להתמודד בעצמם, שניהם אנשים מבוגרים
אני הייתי ממליצה לך לא להסביר ולא להתנצל, את לא אמורה לקחת אחריות לא על בעלך ולא על אמא שלך
אם בעלך הוא בריא בנפשו והקשר שלכם בריא (לא מנסה להפריד אותך מאמא, אלא אישית קשה לו איתה ועם התנהגויות ספציפיות שלה) והוא מוכן שתהיי איתה בקשר, זה לחלוטין נורמלי ואני בטוחה שבחכמתך תמצאי את הדרך שכולם יהיו מרוצים
(יש מקרים קיצוניים בהם חלק מהתסמינים זה כשבעל מפריד את אשתו מהמשפחה שלה כדי לשלוט עליה)
מה שכן כבוד אמת לכל אחד מהצדדים יכול לעזור לך מאד
התורה נתנה לנו הוראות ברורות- כבד את אביך ואת אמך, אבל אשה נשואה מחויבת קודם בכבוד בעלה.
בנוסף, אם יש כבוד ויחסים טובים גם בינך לאמא וגם בינך לבעלך, וסדרי העדיפויות ברורים לך, הקונפליקטים הללו מצטמצמים
כיבוד הורים – ממליצה על רותי דושניצקי – יכולה לשמוע תכנים חינמיים בקו שלה – 029922321 בקורס המלא היא מדברת גם על הקונפליקטים הללו (לא זוכרת מה יש בחינמי)
כבוד הבעל – הרבנית ולדמן והרבנית נוישטט
אין כאן צודקים,
יש כללים לחיי נישואים,
את התחתנת עם בעלך – אמורה לחיות איתו ולדאוג שיהיה לכם טוב ביחד,
בעלך אמור להרגיש שיש לו פרטיות מלאה ושאת חיה איתו, ולא עם אמא שלך.
הקשר עם האמא הוא חשוב מאוד אבל רק בצורה שמכבדת את הבעל ולא פוגעת בו.
אמא שלך יכולה להיות בתמונה רק בצורה שלא תפריע לבעלך, אם היא מתערבת – את צריכה למצוא להגיד לה בצורה מכבדת שזה לא מתאים לכם!
אתם צריכים ביחד ללמוד להשים גבולות ברורים בין הבית שלכם אליה,
וגם אם בעלך סופר רגיש – זכותו לדרוש פרטיות בחיים שלו.
כדאי שתסבירי בעדינות לבעלך שהצורה שהוא מדבר פוגעת באמא שלך, אבל תזכרי שזה דבר ששייך אליו ואין לך שליטה על זה, בסוף זה ההחלטה שלו איך לדבר..
אל תנסי בשום אופן לתווך את הצדדים – זה רק מזיק!!!
אם לא טוב לבעלך אצל ההורים שלך – אל תסחבי אותו לשם, תשאלי את בעלך אם הוא מעדיף שתלכי לבקר לבד.
אחרי לידה אם מתאים לבעלך שתלכי לבד לאמא שלך – מציון, אם לא עדיף שתלכי לבית החלמה.
תנסי לשמור על קשר עם אמא שלך בצורה אחרת שלא תכביד על בעלך וגם שלא תפגע בפרטיות שלו – אל תדברי עליו ועל משפחתו וכו.. תתמקדי בך, בעבודה שלך, וכו..
תזכרי – בסוף החיים שלך הם עם בעלך וככל שיהיה לכם טוב ביחד יהיה לך יותר טוב,
אם תחזיקי בכוח את הקשר עם אמא שלך בצורה שפוגעת בבעלך – את הראשונה שתפגעי מכך, זה יהרוס לך את שלום הבית ואת החיים וחבל!
גם אני מסכימה עם הדעה הזאת.
ממליצה בחום על קורס של הרבנית רות ביבי
קורס משנה חיים ממש!
אחרי 8 מפגשים אני מרגישה בעצמי רכות, הכלה והבנה, שמחה פנימית וחיצונית, הוקרה לבעל היקר שלי, רואה בו את הטוב, כן, זה הץפקיד שלנו היום
לכל זוג יש קונפליקט שמלווה אותו,
ה' נתן לך את אמא שלך שתעמוד בתווך, את צריכה לזכור וללמוד לתת לו את הכבוד בלי להשפיל או לזלזל את המקום של אמא שלך אבל לתת לו את התחושה וההבנה שהוא מקום ראשון בכל החלטה ובכל דעה, את בצד שלו ואיתו, החכמה שהרבנית מלמדת היא לתת את הכבוד וההרגשה שאת בצד שלו בלי לשקר(גם אם את לא חושבת ככה
, חוכמה מיוחדת), ואז ממילא הוא יוכל להכיל משהו אחר כי את לא מתנגדת\משתלטת\דוחה את הדברים שלו.
תכילי גם אם הוא סותר את אמא שלך, תכילי אותו תנסי לעמוד מהצד שלו, אפילו תגידי- "באמת מוזר" "זה יפה מצדך שלמרות שחיית בסגנון אחר אתה מצליחלא להתעצבן" או משפטים כאלה שיראו לו שאת איתו.
בהצלחההה
הכלל הראשון בדברים האלה זה שהבעל יבין שאשתו מאה אחוז איתו ואז גם אם ההורים ידברו כמה שהם רוצים זה פחות יפריע לו,
את יכולה לשמור על קשר עם אמא שלך,
אבל כשאת רואה שהוא נדלק,
אל תראי לו רק שאת מבינה אותו אלא יותר מזה תגידי לו מעצמך שזה פשוט לא יכול להימשך ככה וכו' וכו',
שהוא ירגיש שאת איתו מאה אחוז, והוא לא צריך לגיס אותך כי את כבר מעצמך נלחמת למענו,
וזה לא חייב להיות מול האמא מספיק שבבית הוא מרגיש שאת שלו במאה אחוז,
אגב הרב קנייבסקי היה אומר שהדבר הכי מסוכן בבית זה התערבות של הורים ובזה צריך ללכת עד הסוף גם במקרה של לעבור לגור רחוק וכדו',
בבני ברק היה סיפור על זוג שהשויגער הייתה אלמנה ובכל זאת הרב קנייבסקי הורה להם לעבור לחו"ל בגלל התערבות של השוויגער.
אני רוצה להוסיף גם שכדאי לפעול בחוכמה, אם את יודעת שתשתפי את בעלך במשהו שאמא שלך אמרה וזה יקפיץ אותו אז רצוי להימנע! או לא להגיד ששמעת את העצה הזאת מאמא שלך.. בכללי תנסי להבין איך להלך בין הטיפות ולצמצם אינטרקציה בניהם. את גם יכולה לדבר עם אמא שלך בטלפון לא בנוכחות בעלך.
יכולה לשתף שגם אצלי למרות שאמא שלי מאוד אוהבת את בעלי ובעלי מכבד את אמא שלי, אחרי הלידה הראשונה כהלכתי לאמא שלי היו קצת קצרים, בעיקר בעלי נפגע שכל מה שאמא שלי אמרה בהקשר לתינוקת אני הקשבתי ומה שהוא הציעה פחות התייחסתי (הבעיה היתה בעיקר ביחס שלי, אז לקחתי את הדברים לתשומת ליבי)
צביה יקרה!
את נמצאת בדילמה לא קלה, אמנם די שכיחה אבל בהחלט מאתגרת.
מהפירוט שפירטת בשאלה נשמע שחסר לך קצת הדרכה בנושא של היחסים בין בעלך לאמא שלך.
המשפט שכתבת: "כמובן שאני צריכה להיות לצד בעלי תמיד" הוא כללי ולא מסביר לפרטים מה עליך לעשות.
ממליצה לך בכל לב להתייעץ עם מישהי מוסמכת, כמו מדריכת כלות שלך או יועצת זוגית, לדעתי בהדרכה קצרה, פשוטה ונכונה את תדעי איך להתנהג במצב הנתון כך שתוכלי לכבד את בעלך ולהעצים את הזוגיות שלכם בלי שיפגע בכיבוד אמך.
עזבי את שלל העיצות שתקבלי, את לא באמת יודעת מי כותבת מה, ואיזה סמכות יש לה.
לכי תתיעצי בצורה מסודרת עם מישהו מוסמך, תקבלי הדרכה ובעז"ה תזכי לחיים מאושרים תמיד!
יש כאן המון דברים שאנחנו לא יודעים כמו איך הקשר של האמא עם החתנים/הכלות הנוספות האם היא מתקשרת איתם באופן אחר מאיך שהיא מתקשר עם הבעל הזה.
מעניין האם הם גרים קרוב להורים ככה שיהיה כל הזמן התחככות בין החתן הבת והשוויגער אם כן עדיף להתרחק לפחות לתקופה עד שיבנו מחדש קשר נכון ולא שהשויגער תפריע כי פיזית היא כבר תהיה רחוקה.
וסתם ככה מעניין איך הקשר עם השווער?
דבר ראשון
כל הכבוד לך שאת מעלה את הנושא ורוצה להתקדם ולא נתקעת במקום
באמת לא קל להיות במקום הזה
אני ממש ממליצה לך מנסיון אישי על קורס מובחנות של גליה סברסוב
חושבת שיכול להועיל לך במקרה הזה ובכלל משדרג את החיים.
זה באמת קשה, אבל את נשואה לבעלך וצריכה להיות לצידו
ממש מאה אחוז בצד שלו
אשתף שהיה תקופה ארוכה שבעלי לא אהב להגיע להורים שלי לשבתות, ואני הייתי לוחצת ומבקשת ודוחפת וכו…
עד שבשלב מסוים למדתי להרפות ולשמור על קשר טוב עם ההורים שלא כולל אותו
לבוא לבקר לבד, לביקורים קצרים, להפחית את הפעמים שהייתי מזכירה אותם…
ורק אחרי שעשיתי עבודה קשה, לאט לאט, בעלי התחיל מעצמו להציע מדי פעם לבקר אותם
וגם כשהוא לא רוצה – זה כבר הרבה פחות מפריע לי
את צריכה להתייעץ, להבין איפה עובר הגבול בין "להיות במאה אחוז לצידו" לבין ניצול של הטוב לב שלך.
אני לא מכירה את בעלך, אבל באופן נורמלי לא אמורים לנתק קשר עם ההורים.
בקיצור- כדי לקרוא נכון את המפה, ולהיות ברורה עם עצמך מה בדיוק המקום שלך כאן- שווה להתייעץ עם גורם מקצועי.
ואני מדברת מניסיון:)
בהצלחה!
ממליצה מאד מאד על הספר משלום בית לשלמות הבית. מסביר בצורה כל כך חכמה ונעימה את הנושא הזה (ועוד המון). ספר שהוא נכס לחיים! כל כך שמחה שקראתי אותו, ממש שינה לי את ההסתכלות בנושא. אז מצטרפת לכל מי שהגיבה. ברור ברור ברור שאת תמיד בצד של בעלך. יצאת מרשות הורייך ברגע שהוא נשא אותך לאישה, כמובן שישנה חובה לכבד, אבל הבעל הוא במקום הראשון. אהבתי מאד את המשפט של רינה "אין צודקים". בחיים אל תהיה צודק, תהיה חכם. אני חושבת שאפשר ליזום שיחה ולהסביר לאמא בעדינות שכשהיא עושה ככה וככה זה מפריע לנו (בדגש על ה"לנו", זה לא שזה מפריע לבעלי אז תעשי לי טובה ומה אני אעשה, זה "אנחנו"! אנחנו אחד, החיים שלנו הם חיים של יחד) ופוגע בקשר שלנו. איזו אמא רוצה לפגוע בקשר הזוגי של הבת שלה? זה לכאורה נטו חוסר שימת לב. אמא שלך אוהבת אותך ודואגת לך. כמו שביקשת ממנה כשהיית ילדה אם היא יכולה להכין סנדוויץ' עם X ולא עם Y והיא כל כך שמחה שאמרת לה כי עכשיו היא יכולה להכין לך מה שאת אוהבת. וכמובן כמה שיותר לשבח את בעלך באוזניה באופן אגבי, "איזה חמוד שלוימי הוא ראה שאני גמורה אז הוא אמר לי את לא מתחילה נקיונות לפני שאת הולכת לנוח חצי שעה ואני אשמור על הילדים" "דווקא אכלתי טוב הבוקר, יהודה הכין לי סנדוויץ עסיסי" (=לחם עם גבינה אבל מה זה משנה). לפעמים כשהיחסים רגישים, השתפכות מוגזמת בסגנון "איזה בעל מושלם יש לי" יכולה לגרור עקימת אף ולהביא רק נזק.
המון המון הצלחה!! ותזכרי שאת עסוקה בדבר הקדוש ביותר, שהכי שווה להשקיע בו!!