שלום לכולן,
אשמח לעזרתכן!
בעלי ואמא שלי לא מסתדרים. בעלי חושב שאמא שלי מתערבת לנו, ואמא שלי חושבת שהוא מדבר אליה בחוצפה… ואני עומדת באמצע…
כמובן שאני צריכה להיות לצד בעלי תמיד, אבל אני ממש מעדיפה לא להיכנס למקום של מי באמת צודק, כי זה רק גורם לנו לריב ביננו : (
אני מנסה להסביר לכל צד את הצד השני ולא יוצאים מזה דברים טובים.
אשמח לעצתכן מה אפשר לעשות…
בנוסף אני לפני לידה, וחוששת מאוד מאוד מהתקופה של אחרי הלידה שכידוע מקובל ללכת להורים לעזרה,
מצד שני אם הולכים להיות פיצוצים זה יגמור לי את הכח אז אולי עדיף שלא…
ומצד שלישי – אני גם צריכה את הקשר עם אמא שלי, הוא חשוב לי ואני לא רוצה לנתק.
אולי תדעו לייעץ לי מה לעשות?
צביה
יש גם לך שאלה? נושא שמציק לך? זאת ההזדמנות שלך לשאול שאלה באנונימיות מוחלטת!
כתבי ל: [email protected] וכולנו ננסה לעזור לך!
אני לא חושבת שזה נכון להיות תמיד בצד של הבעל.
נכון שאישה חייבת בכבוד בעלה, אבל יהיה כפוי טובה "לזרוק" את ההורים כי בתכלס עכשיו אני חיה עם בעלי.
לאישה עדיין יש חיוב של כיבוד הורים, וצריך לדעת לשלב בחוכמה בין החיוב שלה להורים והחיוב שלה לבעלה.
במקרה הזה, את אומרת שאמא שלך טוענת שבעלך מדבר אליה בחוצפה. לכן ברור שאם היא מרגישה ככה, יהיה לה קשה לקבל אותו וזה יגרום לחיכוכים. אני במקומך הייתי מסבירה לו שזה ממש קשה לי שמדברים לאמא שלי בחוסר כבוד, ובמקביל מבקשת מאמא שלי לא להתערב כי זה מפריע לזוגיות.
בלי קשר ממש כדאי לך להתייעץ עם דמות מוסמכת שתראה את כל התמונה.
ממש עצוב לראות זוגות שנכנסים ל"בועה" של עצמם ולא רואים את המשפחה ממטר. לדעתי זו ממש כפיות טובה.
אם הייתי רואה את ההורים שלי לא הייתי נשואה
או גרושה בהריון
בשנה הראשונה צריך לדאוג לשלום בית של הזוג
ולא הגיוני שהורים יבקשו שנדאג לשלום בית שלהם
במיוחד שהם מכירים את הילדים שלהם
שצריכים ללמוד את הסביבה מחדש מי נגד מי וכו
ומה שעשיתי אולי לא נכון וטעיתי (גם עשיתי דברים נכונים)
אך אי אפשר להכניס את הילדים למערבולת
הורים שמחתנים ילדים יש להם מה ללמוד יש ספרים
יש הדרכה במיוחד הורים שלא חיים בטוב
(אני התפללתי ועשיתי הרבה השתדלות שלאחותי יהיה שלום בית
כל הזמן דאגתי להחמיא על בעלה (כמובן לא ליד בעלי 🙂
כיוון שלא קיבלתי את זה וידעתי שגם היא לא תקבל
אצלנו אומרו שהבעל הוא הנספח למשפחה
תודה לה' שהבהרתי שאם בעלי נספח אז גם אני)
מה עושים כשאמא פשוט חופרת…
כל דבר שואלת למה לא באת?
איפה את בשבת? פעם ועוד פעם עד שאענה לה תשובה ברורה אני שם ושם ואם לא באלי לשתף?
אני מרגישה הרבה פעמים בשיחה איתה במלכודת.
אני לא רוצה לשתף אותה בכל החיים שלי בפורטוט אני רוצה שישאר לי מרחב אישי…
חשוב לנו ואני חושבת שלכל אחד הפרטיות.
מצד שני חשוב לי מאוד הקשר עם ההורים אני אוהבת אותם וצריכה אותם אבל עם טקט עם טעם בלי הערות ביקורי פתע חקירות ושאלות. וגם העניין של כיבוד הורים ממש חשוב לי לא לדבר עליהם רע ולא לכעוס/לפגוע אלא לכבד והם אפילו לא קולטים שיש בעיה אל אף שאני מנסה להגיד בעדינות…
בנוסף למרות הכל אני מאוד ביתית ואוהבת למאוד לבוא להורים לשבת ובעלי בצדק ממש לא!! (אנחנו גרים ממש רחוק אז אין אפשרות של ביקור לבד הלוך חזור) בעלי מתחשב ואנחנו הולכים אליהם אבל קשה לי שקשה לו. גם אבא שלי וגם אמא שלי מאוד מתערבים.
והוא מרגיש כל הזמן נתון תחת מעקב וזה מלחיץ, קשה וממש לא נעים והוא צדיק מסכים ללכת כי לי בשבת כן כיף ונחמד (הקושי שלי יותר בשיחות הטלפון 2 לפחות ביום עם אמא שלי אז קשה לי עם החפירות)
אשמח לקבל עידוד ותמיכה ומבעלות נסיון שיקוף…
כואב לי לקרא את מה שכתבת, אני מזדהה עם הקושי שלך… אבל מכיוון חמותי…
אנחנו כל הזמן בקונפליקטים מצד אחד לכבד מצד שני לשמור על מרחב אישי…
יכולה לומר לך מנסיוני, אם מתאים לך תקחי,
דבר ראשון, אני ובעלי מדברים על זה ביחד, לא מתוך שיפוטיות כלפי ההורים, אלא נותנים את ההזדהות אחד לשני, זה מאד מאד חשוב!!
במיוחד שא"א לשתף את הסביבה הקרובה בזה, כי מכירים אותה, זה לשוה"ר וגם לא רוצים להוציא לעז על המשפחה של בעלי.
דבר שני, כל מה שיש לך אפשרות לומר אני עושה כך וכך, בלי להתחיל לפרט סיבה או ירידה לפרטים, לדוג' במקום לומר אנחנו בשבת בבית כי אנחנו עייפים ורוצים לנח, ואז השאלה הבאה תיהיה למה אתם עייפים, מה היה לכם מעייף השבוע? אני אומר לה, השבת אנחנו בבית. אם היא תשאל למה, אענה לה כי ככה החלטנו שנכון לנו.
דבר שלישי, בשיחות איתה, תתענייני המון בה, תשאלי אותה שאלות מה עבר עליה ואיך היא מרגישה, זה עוזר פלאים! כי השיחה פשוט נסובה לכיוונה והיא המשתפת במקום שהיא תחפור לך ואת תצטרכי לשתף גם במה שאת לא רוצה.
המון הצלחה וס"ד! ותזכרי תמיד להתפלל על זה, תפילות על כיבוד הורים וכבוד הבעל תמיד נענות בעז"ה.
אולי כדאי לך שיפתחו נושא חדש שכולם יראו
יש קורס טלפוני של רות דישונסקי על כיבוד הורים מומלץ מאד היא מדברת גם על כאלה מקרים..
אולי תנסי בעצמך לשתף כמה שיותר ולהשאיר את הדברים האישים לעצמך וכך היא לא תרגיש צורך כל הזמן לשאול וכו
מה אומרצ?
מה אכפת לך לשתף מראש איפה אתם בשבת? ועוד סוג כאלה דברים
המון הצלחה
יאו איזה נושא חשוב!!!!!!!!
אשמח לספר מה שלי היה,
אני בת בכורה ולאמא שלי היה מאוד קשה להפריד בין השלבים,
ופחות מחודשיים אחרי החתונה נכנסתי להריון ובגלל חוסר הכוח מלא רציתי ללכת להורים ובעלי האמת היה מסכן עד שממש לא רצה לבוא אבל גם בבית לא רציתי להיות…
ואח"כ לידה ושרצנו אצל ההורים שלי חודשיים בקיצור לא בנינו את עצמינו…
וכל הזמן הזה כל דבר שאמא שלי בקישה מיד רצתי למלא ולא כ"כ ידעתי להגיד את הלא…
זהיה קשה ללמוד את זה אבל היום כשאני נשואה כבר 3.5 שנים כמעט ועם עוד ילד אני מודה על זה לבעלי שעזר לי להגיע לכך…
אז פשוט אולי הנושא הוא שהוא לא מרגיש שאת באמת איתו????
אני עכשיו בתחילת הריון וסובלת מכאבי ראש מטורפים עד כדי חוסר תיפקוד
יש למישהי רעיון מה אפשר לעשות?