אני לא אני

שינה טובה ,אוכל טוב ושתיה בשפע
מורידים את מפלס העצבים משמעותית
זה לא שכל התופעות ייעלמו, אבל בהחלט יהיו לך יותר כוחות להתמודד עם הסלט הזה שנמצא בפנים
ולזכור טוב טוב ובעיקר להזכיר ולהסביר לפרטנר שסופג הכל שזה לא את!!! זו באמת לא את, הסברתי פעם לבעלי שזה מרגיש כמו שד שמשתלט עלייך וקששששההה מאד לשלוט בו.
עם השנים נם לומדים לזהות את הזמנים הרגישים, בעלי בזמנים כאילו משתדל לומר כן על הכל (שנינו יודעים שהוא לא באמת מתכוון…), לשלוח אותי לישון ולשלוח את עצמו לסידורים דחופים עד יעבור זעם….
בד"כ הוא חוזר עם משהו מפנק אני מאופסת יותר אחרי שינה טובה והכל נראה אחרת

אני חושבת שכדאי לערוך תאום ציפיות עם הבעל, להסביר שזה לא אישי כלפיו. שאת מוצפת פיזית ונפשית בגלל הנסיבות ושאת לא מתכוונת למילים שנאמרות בחוסר השליטה.
.שיחה כזו ביישוב הדעת וברוגע יכולה לשכך את המתיחות בהתפרצות הבאה.
וללמוד להתנצל- 'סליחה שדיברתי ככה, זה לא הגיע לך. הייתי עייפה והרגשתי לא בטוב, הסבלנות שלי היתה על הקצה ואני מתנצלת'.

דיכאון אחרי ולפני לידה, יכול בהחלט להתבטא בצורה כזו
שווה לבדוק לפעמים זה פשוט הורמונים חזקים שכדור נגדי מאזן אותם

פעילות גופנית קבועה ושינה מספקת
עוזרים פלאים

התפרצויות זעם, רכבת הרים רגשית – ידידיי לשעבר.
הכי קשה הייתה ההרגשה שאני צופה בסרט של החיים שלי – ללא יכולת שליטה על המתרחש.
אם משהו מעצבן – אין לי אפשרות לא להתעצבן. פשוט אין.
אחרי הרבה עבודה קשה, אני יכולה לומר שהדבר הזה מאחוריי.
זה מה שעשיתי, תוכלי לנסות אחד או יותר:
נוגדי דיכאון – עוזרים בהחלט להתפרצויות זעם.
טיפול דינאמי עוזר למצוא ולפתור את שורש הבעיה שגורמת למצבי הרוח.
טיפול CBT ודומיו – נותן כלים פרקטיים לשלוט במצב הרוח כשמשהו קורה.
מודעות גבוהה לזה שאסור לי להיות רעבה.
אם משהו מתחיל לרתוח – אני אפנה מיד לאכול משהו בריא וזמין כמו: יוגורט, פשטידה אישית וכו'.
אפשר לפתור את זה. את ראויה לחיים טובים יותר בלי מצבי רוח.
נ.ב.
לבעלי הייתי נוהגת לומר:
"זה שאני כועסת, לא אומר שאני צודקת"