אני לא אני

סה"כ כל הזמנים שציינת הם טריגרים
כלומר, כשאת מרגישה מעולה והכל בשליטה, את חזקה
את מדחיקה חזק את הרגשות הלא נחמדים, את הכאבים (שבלב)
ואז הכל טוב
פתאום את חלשה, פתאום את לא במיטבך, אז מצליחה פחות
שה'שדים השחורים' שבך (ושיש בכולנו :)) לא 'יברחו' מאיפה שכלאת אותם
כלומר, ברור שאת רוצה להיות שמחה, נחמדה וותרנית וכו' וכו'
לא חשבתי חלילה שלא, אבל כן, קיימים גם רגשות פחות נעימים, או כאבים כאלה ואחרים שקיימים בך, לא צצו משום מקום פתאום
ובמצבים חלשים, הם מצליחים 'לפרוץ החוצה'
ולא תמיד שואלים אותך איפה ומתי להתפרץ 🙁
אע"פ שאולי בבדיקת עומק כן יש לזה משמעות (לאיפה את מרשה לעצמך להתפרק)
מקווה שהבנת אותי
סה"כ באה להגיד – הכעס, העצבים, העקשנות,
לא המצב המסוים שאת נמצאת בו הוא הביא אותם, אלא הם תמיד היו שם
נעולים חזק חזק ב'כספות כבדות' והמצבים החלשים שלנו, גורמים להם להשתחרר

שורה תחתונה – ממליצה לך ללכת לאיזה שהן שיחות עומק, ברור והבנה מי אני, מה אני, מה קורה לי, מה כואב לי
לך יהיה יותר טוב, לסביבה שלך יהיה יותר טוב

באהבה, מזדהה כל כך,
מחזיקה לך אצבעות

מכירה את זה,
אבל זה קורה לי מול הילדים(אני בעיקר נפגעת ויכולה גם לבכות במצבים הללו)
מה שעוזר לי זה לומר לבעלי:אני צריכה לצאת לנקות את הראש-לפעמים אני יעדיף יציאה עם בעלי לפעמים סתם לצאת ולקנות משהו קטן מפנק לעצמי או לבית,העיקר לצאת….

וואי גם אני מזדהה
אני מתעלה על עצמי כנראה בכל הזירות,
ובזירה הכי חשובה, הכי קרובה,
מוציאה את כל האנרגיות השליליות.
לכולם מצליחה לגייס חיוכים, גם לילדים בחלק מהזמן…
אבל הכי קרוב= הכי קשה