אנחנו זוג צעיר, ובעלי החליט שהוא רוצה לצאת לעבוד….

באמת נסיון קשה ורגשות לא נעימים שלא כדאי להשאר איתם
ממליצה לדבר עם המדריכת כלות / יעוץ נישואין / דמות תורנית גם כדי לקבל השקפה נכונה גם כדי לקבל כוחות.
המון כוחות

וואו,
את ממש ממש מדברת אותי לפני תקופה מסוימת.
קודם כל חיבוק ענק!!!
זה לא פשוט בכלל,
את רוצה לעשות את הכי טוב, גם בזוגיות, וגם ברוחניות. פשוט להיות בסדר.
ולא הכל בידיים שלך,
בעלך פתאום מחליט החלטות אחרות, ואת לא יודעת אם לריב איתו, להציב גבולות, או מה אפשר לעשות במקרה הזה.
אז קודם כל תדעי שאת לא לבד, הרבה נשים חוות את זה.
הייתה לך ציפייה גדולה, ועכשיו יש לך אכזבה גדולה.
קחי את הזמן להתאבל על זה.
גם ככה שנה ראשונה מאד סוערת,
ולגלות פערים זה לא פשוט.

אני כותבת לך דברים שעשיתי ועזרו לי, תקחי מפה רק את מה שמתאים לך.
1 תחפשי מה עוזר לך לפרוק את הרגשות האלו.
קודם כל לדבר עם מישהו, שאותו צריך כמובן לבחור בחכמה (אם זה מישהו מדי עורב כמו במשפחה זה יכול אחר כך להתנקם בך, שגם שהמצב ישתפר, עדיין יזכרו אותו לרעה).
את יכולה לדבר עם חברה מבוגרת שאת סומכת עליה, עם המדריכת כלות, עם יועצת או מטפלת, או אם קוי יעוץ אנונימיים (אולי האשה המאושרת?), עם רב שייתן לך דעת תורה.
לי מה שעזר אז זה לדבר מלא מלא עם ה', פשוט לבכות אליו את כל הכאבים, לשחרר החוצה הכל. ודיברתי גם עם מדריכת הכלות שלי, וגם עם יועצת שהייתי בקשר איתה.
2 תדאגי לעצמך לעשות טוב, קצת תחביבים, חברות, מה שאפשר שלא פוגע בזמן שלך עם בעלך. זה מאד חשוב לדאוג לעצמך להיות שמחה, ולא להיות כל הזמן רק במקום הזה של הקושי בזוגיות.
3 אמונה, אמונה, אמונה. אמונה פשוטה שהכל זה בורא עולם. השידוך הזה זה לא טעות, בעלך זה לא טעות. השדכן לא שיקר, בעלך לא שיקר. יש פה תוכנית אלוקית מדוייקת ומיוחדת בשבילך.
העבודה שלנו בעולם הזה זה להאמין ולהכניע את עצמנו לרצון השם. תביני שאם היום בעלך לומד קורס, זה בדיוק רצון השם, וכמה שזה קשה, צריך להוריד את הראש ולקבל באמונה. תדעי לך שזה נסיון בדיוק כמו כל נסיון אחר, כמו נסיון חס ושלום בבריאות או בפרנסה, גם זה נסיון שהגיע משמים מדויק אליך.
4 להבין שאת זה בן אדם אחד, ובעלך בן אדם אחד. כמה שזה קשה בהתחלה, רוצים שהכל יתאים בדיוק בדיוק, אז תדעי לך שתמיד יש פערים בזוגיות. אצל אחד זה ברמת הרוחניות, אצל השני זה בסדר ובלגן, אצל זוג אחר זה ברמת הפתיחות הרגשית. כל אחד חווה איזה שהוא פער, וצריכים ללמוד לחיות עם זה ולגשר על זה. זה לא טעות. ככה כל זוגיות בנויה, הפכים משלימים.
5 מה שכתבת שאת לא רוצה לריב, זה כל כך בריא ומדויק. אני בהתחלה רבתי על זה, והיום מאד מצטערת, חבל שזה מה שעשיתי, זה מרחיק, זה מקרר, ולא יוצא מזה שום דבר טוב.
6 בעל זה לא ילד, אי אפשר לנהל אותו, ואי אפשר לגרום לו להשתנות. תכניסי לך טוב לראש, יש לו את הבחירות שלו, ואת הרצונות שלו. תכבדי אותם. זכותו המלאה להיות מה שהוא רוצה להיות. ויותר מזה, אם תנסי לנהל אותו זה יגרום לו לעשות ההפך, הוא יכול להרגיש חנוק, ובכוונה לפרוץ גבולות. תשחררי. תוכלי גם לומר בעולם הבא שכל הדברים האלו לא קשורים אליך, את לא לוקחת עליהם אחריות וזה לא שלך. (ואם כן תנסי להיאבק על זה, אפילו רק בראש שלך, אז יגידו לך, עובדה שזה כן קשור אליך…)
כמה שיותר תכבדי את הרצונות שלו, את הבחירה שלו, ותסמכי עליו, ותתני בו אמון, הוא יכול לעשות את הבחירות שלו, ולקחת אחריות על החיים שלו, ולא לעשות בדווקא.
7 יש בבעלך המון דברים טובים, אני בטוחה. עכשיו את לא רואה את זה כי את בתוך הכאב. אבל עם הזמן שדברים ירגעו תוכלי לראות איך בעלך יותר מחובר אליך ולבית. איך הוא לוקח אחריות, איך הוא בנוי חזק מבפנים ואפשר לסמוך עליו. אני לא יודעת מה בדיוק תראי בבעלך, אבל יש שם המון, לאט לאט תכירי אותו גם מהצדדים היפים שלו ותהני מזה.
8 תתפללי, הרבה, תגידי לה' מה חשוב לך, מה את רוצה.
9 לא לעכשיו, אבל אחרי שדברים קצת יירגעו, ובעלך ירגיש יותר בטוח בקבלה שלך אותו ובאמון שאת נותנת בו, תוכלי לבקש ממנו דברים שאת באמת רוצה בשביל להרגיש אוירה תורנית בבית. זה יכול להיות לבקש ממנו ללמוד חברותא באיזה ספר מוסר או הלכה. ותשאלי אותו שאלות בהלכה, תסמכי עליו.
10 תהני ממה שבעלך נותן לך. בעל נותן לאשתו הרבה, ואוהב לתת לה. וכמה שהוא מרגיש יותר שהוא נותן ושאשתו נהנית, הוא רוצה לתת הרבה. "נתינה מולידה אהבה". תלמדי לקבל מבעלך בכל התחומים, תגידי תודה, תחייכי, תרגישי בפנים איך הנתינה ממלאת אותך. תחפשי במה בעלך נותן לך, ופשוט תקבלי את זה בתודה. תחפשי גם את הנתינה הרוחנית שלו בבית, אפילו בדברים קטנים, וגם על זה תגידי תודה. ותהני לך, אפילו עם זה בתוך הלב. את רואה שבעלך מתפלל (אפילו אם זה בבית) תשמחי שבעלך מחובר לה'. את רואה שבעלך פותח ספר מסוים, אומר דבר תורה בשולחן שבת? תגידי לה' תודה, ותהני מזה באמת.

11 שתי משפטי מפתח:

בעלך לא חייב לך כלום! הוא לא נועד לשרת את הציפיות הרוחניות שלך ממנו.אי אפשר לשלוט בבעל!יצא לי קצת ארוך.
אם יש לך שאלות שהיית רוצה לשאול, תבקשי משבי את המייל שלי.
המון הצלחה וחיבוק חם. אני יודעת מה את עוברת

ועוד משהו, תדעי שהרבה זוגות חווים קשיים בשנה הראשונה, קשיים מכל מיני סוגים. עם הזמן דברים נרגעים, הקשר מתייצב, כבר לא מרגישים את הבהלה הזו של ההתחלה, מרגישים יותר בטוח בקשר, ודברים נפלאים מתחילים לקרות. מניסיון…

אוף אני בוכה בשבילך עברתי את זה גם לפני שנתייים ואצלי זה היה ארבע שנים אחרי החתונה, ולמרות שכבר הבנתי שזה עדיף על פני "להיות בכולל" זה ממש משבר זהות , ועם כל השבר שלך את צריכה להיות שם בשבילו,והכעס של ההורים ,אוף זה כל כך קשה, אין לי עצות להגיד לך רק שתדעי שאת ממש ממש ממש לא היחידה שעוברת את זה,בעלי כבר שנתיים עובד ועדיין החברות הטובות שלי לא יודעות זו כזו תחושת בושה ותחושת בדידות, אוף כואב לי בשבילך