היא עולה במעלה הרחוב, עייפה ומותשת, מקווה להגיע מהר הביתה לתת ארוחת ערב, להשכיב את הילדים, יודעת שהיום אי אפשר לוותר על המקלחות, היה חם מאוד, ורק הבוקר היא החליפה מצעים בכל המיטות, רוצה עוד קצת ליהנות מריח כביסה ושמפו ילדים כשהיא נכנסת לחדר הילדים…. אין ברירה, היום מתקלחים, לא משנה כמה היא עייפה, חלשה ועמוסה.
הטלפון מצלצל "בעלי היקר" רוקד לה על הצג, היא עונה עייפה, משתפת אותו ביום עמוס במיוחד, "כן אני עוד מעט בבית, גמורה מעייפות בלי טיפת כוח, אם תוכל להרתיח לי מים לקפה כדי שאתאושש קצת, אחר כך אני אשכיב את הילדים".
מנתקת, מתקרבת לבית, עוד חמש דקות היא כבר שם. לוגמת עוד קצת אוויר חם ולח, לפני מערכה ד' של היום הארוך הזה.
עולה במדרגות, מתנשפת, מקשיבה לשקט שבוקע דווקא מהבית שלה ולא של השכנה…
עומדת ליד הדלת, מקשיבה, בטוחה שאיך שתפתח את הדלת יגמר השקט, כולם יקפצו עליה, ירצו ויבקשו וידרשו – הכל עכשיו!!
לוחצת על הידית, פותחת את הדלת, השקט לא נסוג. בעלה מסתכל עליה, מחייך חיוך גדול, מוזג לה מים לכוס עם קפה וסוכר. "נו, איך ההפתעה?!" מחכה להתלהבות שלה.
הפתעה!!!!
"אתה השכבת אותם לישון? אבל כשדיברנו הם היו עדיין ערים… איך?"
"בקלי קלות! אמרתי להם שעושים הפתעה לאמא וכולם נכנסים עכשיו למיטות, במהירות!"
"מה, הם כבר היו אחרי ארוחת ערב כשדברנו?!"
"לא, מה פתאום?! אמרתי להם שיאכלו מחר, כל היום הם נשנשו, לא יקרה כלום אם לא יאכלו יום אחד ארוחת ערב…"
מה זה כל השאלות האלו?? למה היא לא שמחה ומתלהבת?!
"ומקלחות?" מבינה לבד שהתשובה שלילית,
בעלה נראה כבר קצר רוח.
"את רוצה לשתות?" הוא שואל עניינית, מוסיף לה חלב והולך לסלון.
מסיים את השיחה המוזרה הזו, שואל את עצמו למה היא לא שמחה עכשיו, ומה כל כך מטריד בזה שדאג לה לשתות נס קפה בשקט, וערב פנוי מהשכבה.
"אני יכולה לבקש ממך משהו?" הוא שומע אותה מהמטבח.
"לבקש תמיד אפשר", הוא מחייך חצי חיוך.
"אם אתה רוצה לעשות לי הפתעות, תבדוק אם זה באמת ישמח אותי, תשאל אותי…"
"אל תדאגי, אני כבר לא אעשה לך הפתעות."
***
– את מאמינה שהוא רוצה לעשות לך רק טוב?
– אז למה זה נראה שאת מתאכזבת כל פעם ממה שהוא עושה בשבילך?
– כי זה לא כמו שרצית? כי זה לא מה שתכננת והתכוונת?
– את יכולה שניה לשים את כל זה בצד, ולראות את הדאגה, האכפתיות, החשיבה עליך?
– את יכולה להאמין שהוא רוצה רק לשמח אותך, לעשות לך טוב, לראות אותך מחייכת ומאושרת?
זה אמון.
להאמין בטוב שלו, ובזה שהוא רוצה רק להיטיב לך.
הוא עושה את זה בהרבה דרכים, לא תמיד בדרכים המוכרות לך, הנוחות לך, הרגילות לך.
כן, בדרך שלו, עם האהבה שלו, הדאגה והאכפתיות והרצון כנה לשמח אותך ושיהיה לך רק טוב.
האמון שלנו נבנה על פעולות החוזרות על עצמם ומוכיחות את עצמן.
ברגע שגבר מתחתן – הוא מקבל על עצמו עול של אישה – ומתחייב לזון ולפרנס ולתת לה את הצרכים וההנאות שלה. לשם כך הוא מקבל: יכולת, צורך ואחראיות לדאוג לטובה של אשתו, רצון לעשות לאשתו טוב ורצון לשמח אותה.
הרצון של הבעל הוא לראות את אשתו שמחה, מרוצה, מסופקת.
והוא מוכן לעשות הרבה דברים למען הרצון הזה. ומה שהוא הכי לא רוצה זה לצער את אשתו. כך שגם אם אישה מרגישה שנעשה כלפיה משהו לא נעים – אמון ברצון של הבעל לשמח אותה ולהיטיב איתה יגרום לה להבין שהדבר לא נעשה בכוונה תחילה לפגוע בה או להרע לה.
אישה בנויה אחרת. בזכות הבניה היתרה שלה היא קיבלה יכולת להבין דבר מתוך דבר. יש לאישה יכולת להשיג דברים פחות בדרך הישירה ויותר בדרך "מתוחכמת", אז לפעמים היא חושבת שמאחורי התנהגות מסוימת של בעלה עומד דבר אחר חוץ מהרצון לשמח אותה…
אם יהיה לך ברור שכל מה שבעלך רוצה זה לטובתך, וכל מה שהוא עושה זה בשביל לשמח אותך, את כבר נמצאת במקום אחר. גם כאשר הדברים נראים כמוזרים, חסרי אחריות, בלי מחשבה, או שחבל שלא התייעץ איתך ולא שאל אותך.
יש לנו הנשים יכולת להכיל את זה, לראות את הכוונה הטובה, את הרצון להיטיב, את הרצון לשמח, התוצאה כבר פחות משנה, משנה הלב שחושב עליך, רואה אותך!
רוצה להפוך את הידע הזה לרגע מקשר ומחבר ביניכם?
בעלך התכוון לעשות טוב, אבל התוצאה הייתה גרועה!
תזכרי ותאמיני שהוא התכוון לטובה, בדיוק כמו שהקב"ה יצר אותו – רוצה רק להיטיב לך, רוצה רק לשמח אותך ולראות אותך מרוצה. כשאת מאמינה בטוב שלו ובטוב שהוא רוצה לעשות לך, את מודה לו שהוא חשב עלייך וכמה זה חימם לך את הלב.
אמון – מלשון להתאמן, ככל שאני בוחרת להסתכל על אירועים נעימים דרך ההבנה שבעלי רוצה בטובתי ורוצה לשמח אותי ככה אני מחזקת את האמון בקשר ביננו .
אמון זה לדעת באופן ברור – בעלי רוצה לעשות לי טוב, תודה שחשבת עלי!
ציורים: רחל קארו – לאתר הציורים של רחל
עלו לך שאלות? מחפשת לדעת עוד?
בתאל טשיטיד – מדריכה זוגית מוסמכת לכלות ונשים – [email protected]
ניתן להאזין לתכנים מעולים בקו התוכן "על כולנה"- 0733834729
להזמנת סדנאות, הרצאות ופגישות אישיות: 0533106799
וואו.
עשית את זה יותר טוב מכל הרצאה/שיעור/שיחה שאפשר להקשיב.
קצר, מוסבר, קולע, לעניין וחודר עמוק ללב.
יישר כח!
קראתי בשקיקה!!
את כותבת נעים קולח זורם
גם על נושא שיכול להיות תקוע;)
מאוד אהבתי את הגישה
לוקחת איתי.
מחכה כבר להמשך.
תודה!!
תודה בתאל, אבל אני חושבת שזה כך עם כל אדם. זה לפעמים הבעל, אבל גם הילדים עושים לנו כל מיני "הפתעות" וצריך ללמוד להינות גם מההפתעות האלה, גם אם הן לא כאלה משמחות.
ואווו
נהנתי מאוד!!!
את כותבת כ'כ ברור ומעשי
חשבתי תמיד שאמון זה לסמוך על משהוא שידע לעשות משהו…
אבל פה העלת את זה מזוית אחרת..
תודה רבה שדייקת לי