אתמול ישבתי עם בעלי, ועלה ביננו נושא שפעם ראשונה העזנו לפתוח אותו מהחתונה.
איזשהו עניין שמצריך שינוי בבית. (בעניין ארגון זמן, סדר, נקיון ותיעדוף משימות)
פעם ראשונה שהעזנו לדבר על זה שיש פער, והוא משפיע לא לטובה.
שתינו בשיא העניין להתקדם, להתגבר עליו ולהגיע למקום טוב יותר וקרוב.
אני יודעת שאני חייבת להשתנות, אפילו קצת. סיימנו ממש בתחושה טובה שנעשה שנינו את המקסימום, כל אחד ממקומו
ומאז אני לא מצליחה להתאושש. נפלה עלי מין תחושת חידלון וייאוש עמוק
אין לי כח להשתנות
אין לי כח לעבוד על עצמי
הבית, העבודה, הילדים.
אני עובדת מהרגע שפקחתי עיניים, במרתוןן עבודה, עד שאני קורסת למיטה בלילה.
אני יודעת שזה ענין של תיעדוף וסדר עדיפויות.
אבל אין לי כח להתעסק עם זה בכלל, אין לי כח לחשוב על שום דבר מעבר לאיך עוברים את היום בשלום…
מה עושים????
אם הנושא הוא סדר וארגון יכול להיות שהפתרון הוא לקחת הרבה עזרה, גם בתשלום.
יש 2 גישות בחיים- לעבוד בכח ולהתאמץ להשתנות, או למצוא את התפרון שמשרת את הצורך שלנו. אני מאמינה בגישה השניה (כמובן לא בעובדת המידות ומצוות, אלא בדברים פרקטיים)
מאד מאד קשה למצוא היום עזרה בסדר וארגון בתשלום כלומר עוזרת (יהודיה או גויה)
אפילו לעבודות בית קלות ואפילו בתשלום גבוה, מנסיון
כך שזה לא כ"כ פתרון
כל הכבוד שאת רוצה להתאמץ.
עצתי לך-
חפשי משהו קטן שאת יכולה לשנות יחסית בקלות,
ותתמידי בו.
אחר כך תעלי דרגה…
לאט לאט תרחיבי את השינוי.
אני כל כך מבינה אותך! אני באותה סירה, אנחנו כל היום בהישרדות וקשה לחשוב על שינויים, מה שעוזר לי זה לכתוב לעצמי מה אני צריכהלעשות ולהחליט מה לפני מה, משהו קטן טעים לפני ואחרי. ומעודדת את עצמי שזה לא כזה נורא כמו שזה נראה לי (ובאמת זה לא כזה נורא)….
מקווה שהבנתי אותך נכון ועזרתי לך.
דבר ראשון רוצה לחזק אותך שגם אם יש לך חולשה את טובה וראויה לכל הטוב שיש
דבר שני תשאלי את עצמך האם באמת זה מפריע לך ? או שזה מפריע לבעלך ורק בגלל זה את מעוניינת בשינוי?
ממליצה לך לעשות בדק בית יכול להיות שזה לא באמת מפריע לך ?ואת פשוט רוצה לרצות
אותו ?
ולכן הקושי!
ולכן תנסי לצאת מתוך נקודת הנחה שאת לא חייבת ומשתדלת לעשות בשביל בעלך ומה שתצליחי תצליחי
כשזה יבוא מתוך רצון טוב ולא מתוך מחויבות יהיה לך קל יותר
בהצלחה
לי עזר הקו "לחיות בסדר" של נועה שרון- 026667140-
איכשהו נותן לי מרץ לעשיה למרות שסדר וניקיון זה ממש לא אחד התחביבים שלי..
גם לפרק את ההר הענק למשימות קטנות, בלי להתחייב לעצמי לסיים את הכל עכשיו מדרבן לעשיה ומוציא מהייאוש.
בנוסף, אולי יש לך אפשרות לקחת עזרה, לפחות לחלק מהמטלות?
ממליצה להתחיל במשהו מינורי, ממש קטן, כי שחשובים על שינוי זה נראה ענק וקשוח, אבל אם מדובר במשהו קטן שאת לגמרי מסוגלת להוסיף אותו אז התחלת צעד ראשון למטרה והראת לבעלך שאכפת לך ואת מתחילה לעשות שינוי.
עוד משהו, תכתבי לך בדף / בתזכורת בטלפון שתצלצל פעם ביום את הסיבה שאת עושה את זה, זה יחזק אותך בתהליך ויתן לך משמעות.
כדאי לשתף את הבעל בצעדים שאת עושה, את מראה לו בזה כמה אכפת לך וחשוב לך.
בהצלחה!
משתתפת בהרגשה שלך ונותנת לך חיבוק מרחוק.
זה בדיוק מה שהרגשתי לפני למעלה מ10 שנים אחרי שיחה כזו עם בעלי.
הטעות שלי הייתה שכל העול של הבית היה עלי כי בעלי אברך ב"ה וגם הייתי עובדת מאד קשה להביא פרנסה. אז מטבע הדברים לא הכל היה מסתדר כמו שרצינו.. אבל היה לי כל כך חשוב שבעלי לא יתבטל מהתורה שלא ביקשתי עזרה בשום דבר כמעט ובעיקבות זה הוא לא ידע כמה זמן לוקח כל פעולה וכמה אנרגיות צריך.
וכשדיברנו על סדרי עדיפויות וסדר ונקיון.. הוא דיבר תאוריה ואני האמנתי לו שזה אפשרי… אבל לא היה בין ההחלטות לבין המציאות שום דבר הגיוני… ונכנסתי ליאוש עמוק.
לאחר שאלת רב הבנתי שכרגע אנחנו בשלב שחייב שהבעל יעזור בבית.
ובעלי התחיל לעזור בלהלביש ילדים בבוקר, לקחת ילדים לגן ולהחזיר, לסדר את הבית מהבלאגן של הבוקר או הצהריים, להכין ארוחות, להכניס כביסה, לעשות קניות, לשמור על הילדים, לשטוף כלים, ריצפה…
ומאותו יום עד היום הזה בעלי מעריך אותי פי כמה, לא מעיר הערות ולא נותן עצות.
התפכחנו. היום אנחנו מאושרים ומעריכים יותר.
אהבתי את המשפט: הוא דיבר תאוריה, ואני האמנתי לו שזה אפשרי…
את מדייקת לי מה שלא הבנתי אצלי!
ממש כך,
רק כשמסכימים להיות חלשים וזקוקים לעזרה אז הבעל מתחיל להעריך,
ממליצה לך להכנס לקבוצה או לקו של גיטי שוורץ-גישה לאישה (יש גם במי'יל)
זה לא משהוא כבד
אלה קליל ונותן הרבה כח
והרבה אויר
והכל ממקורות שלנו
לי זה עזר בהמון תחומים בבית
יכול להיות שהיאוש והחידלון הגיעו מרגשות שהודחקו בשיחה?
יכול להיות שבשיחה ידעת שזה נכון ונדרש לפתוח,
הגעת בקטע תכליתי, מתקדם ולא נפגע,
אבל עכשיו הרגש שלך צועק את כל מה שלא נתת לו מקום?
אם את מרגישה שכן, אפילו קצת כן-
תני לזה מקום.
לפגיעה, לאכזבה, לרצון להכרה והזדהות.
אין לנו יכולת להתקדם קדימה אם הרגש שלנו זנוח וכואב מאחור..
אמאלה נחמי
כל כך נכון. הייתי כ"כ קונקרטית וממוקדת מטרה
כולי רצון לעשות לו טוב, בלי לשים לב שבעצן נפגעתי
ועכשיו הכל צף
אז בבקשה! תאתחלי את השיחה מחדש אבל בצורה מדוייקת וטובה יותר!!
תאמיני לי שגם זה באמת מה שיהפוך את השיחה ליעילה…
כמה טוב שמצאת פה את ההגדרה שתסביר לך מה קרה בתוכך….
אני מרגישה שאני מבינה על מה את מדברת…
ואני חושבת שגם את זה את חייבת! לשתף את בעלך!
הוא חייב להיות שוטף גם בקטע הריגשי של התהליך….
תגידי לא "אתמול יצאתי כ"כ בקטע לעשות שינוי ועם כ"כ הרבה מוטיבציה… השיחה שלנו עשתה לי כ"כ טוב, אבל איך שזה עבר משיחה נעימה למעשים פתאום נכנסתי לייאוש מטורף, אני לא יודעת איך לעזור לעצמי.."
זה כצעד ראשון.
כמובן בנוסף למה שאמרו פה אחרות
הרבה הצלחה
מסכימה עם כל מילה!
בדרך כלל שיחה טובה ועמוקה היא בהמשכים
קחו ערב ותצאו לאנשהו
תדברו על איך אתם מרגישים בעקבות מה שדובר
על זה ששינוי הוא תהליך ארוךךך
ואיך אפשר לשמר את המוטיבציה של ההתחלה
על מה אתם יכולים כרגע
ומה פחות
עוד משהו:
כדאי לחשוב על רעיונות של דברים שנותנים כח
כמו ויטמינים, שינה טובה, ספורט – גם יכול לתת מרץ
בהצלחה!
אתם מדהימות!
אני חושבת שזה כ"כ נכון מה שכתבתם
כל אחת מכן, שהקדישה זמן ומחשבה!!
מרגש