איך שוב שבת???

תגידו איך?

תגידו איך מחר שבת?

איזה טיל הביא לכאן את יום חמישי כל כך מהר??

ולמה רק אצלי בבית

 האזעקות לא עובדות

כל המתבגרות עוד חורפות…

כל הקטנים עוד בבגדי שבת,

עוד מזו שעברה?

—

תגידו לי איך?

איך שוב שבת?

—

איך מחר נשיר השומר שבת, הבן עם הבת—

ואין לי אין לי,

כח להעיף בהם מבט.

—

אולי למשהי יש מקלט ?

לאמהות מוכות—-

שאגת

הארי.

—

כי הארי הזה שואג כבר כמעט שבועיים.

וזה נראה לי לרגע נצח.

וזה נראה לי רק יומיים.

וזה לא נראה לי כלום.

 כי אני לא רואה בעניים.

מאום.

חוץ מעטיפות עטיפות.

יפות יפות של ממתקים.

שנסחרות כבר שבועיים בין כל השכנים.

אני לא שומעת כלום חוץ מהתראות.

ומרחבים קוליים של מורות צרודות.

שרוצות לעשות הכל

חוץ מללמד,

תלמידות,

שרוצות לעשות הכל חוץ מללמוד.

—

אני לא מריחה כלום!

חוץ מהחומרי ניקוי של השכנות.

שמחייכות אלי יפה יפה במקלט במטפחות סתורות.

ואומרות 

דווקא נחמד

תמיד חלמתי להכניס פסח מוקדם…

—

בטח היא חלמה להכניס מוקדם!!

הבן שלה מהבוקר, מוקדם מוקדם

 אצלי בחדר הילדים.

מפורר בסקוויטים בקצב.

בתוך הסלסלה של הפליימוביל.

שפעם שיחקו בה שוטרים וגנבים.

והיום משחקים בה,

בטילים וחמינאים.

00

לא נעים

—

פעם דברנו בשולחן שבת על פרעה.

על פיגמ'ה.

על אמצע הלילה.

היום יש לנו אוסף.

נסראללה, חמינאי,

חומייני הראשון והשני.

ואז כולנו בפיג'מה באמצע הלילה

רצים למקלט

הבן עם הבת

והחלוק המרופט.

—

ולא לא לא

אל תגידו לי עכשיו

היי יקרה

תחזיקי מעמד

תצאי שנייה מהמקלט מהמ"מד.

תסתכלי על זה במימד.

אחר.

גבוה.

את חלק מהסטוריה.

את חלק מסיפור גדול.

יש לך הזדמנות לגדול.

—

תסתכלי קדימה.

אנחנו עם הנצח.

ואת אישה מחוסנת 

עם נוגדנים של שנים

את

עשויה ברזל וחרבות 

ושאגות ולביאות.

את זו שנבחרת להיות.

——-

אבל אני בכלל 

לא רוצה להיות

חלק מהסיפור הזה

00

זה גדול.

גדול עלי בכמה מידות.

זאת אומרת המידות שלי דווקא גדלות, כי זורם לי שוקולד בעורקים.

אבל בפנים בפנים אני מתכווצת.

—

זה גדול –

גדול עלי,

להיות אמא של ילדים.

שאין להם לימודים 

כי יש מלחמה.

אז בגלל זה הם הפכו את הבית שלי לזירת קרב.

—

גדול עלי להיות גננת של ילדים ששכחו איך אני נראית.

גדול עלי

להתחיל פסח.

—

גדול עלי

לא להתחיל .

ולשמוע איך כולם סיימו—

—

גדול עלי הפחד /

הפחד הזה שיש לי בלב /

כשהבומים האלו מתפוצצים לי מעל הראש.

ואני כאילו כבר אדישה ולא מפחדת.

—

אבל בפנים,

בפנים.

אני בוערת כמו פצצת מצרר שפספסו אותה.

—

גדול עלי.

גדול עלי.

להיות.

האישה הזאת

הלביאה.

—

של שנת

ת 

ש

פ 

ו.

—

אז אולי

אולי

תבוא לכאן עכשיו???

פה תוכלי לשמוע את הקטע >>>