שלום לכל האמהות המסורות והחכמות שבפורום!
היה לנו בוקר קצת קשוח ופחות נעים,
שיצא לי לזעום לא מעט על הבן המתוק שלי בן ה6, מאותגר קשב.
כמובן שהמצפון מציק לי,
אבל מתוך הקשבה לא רק לרגש,
אלא גם לשכל-
אני רוצה לתת לבן שלי היום חוייה של קירבה והנאה משותפת,
לא כפיצוי,
אלא כרצון לתקן את החויה של הבוקר.
יש לכן רעיונות לחויה מיוחדת משותפת,
שמתאימה לזמן שכל הילדים ביחד בבית?
וואו אני מתפעלת מהדיון המיוחד הזה
איזה אמהות מיוחדות יש בעם ישראל
פשוט לקנא
התגובות פה מיוחדות ומקוריות
לקחתי כמה לעצמי…
כל הכבוד לך!
לגבי ההתארגנות עם הקשב-
אולי את מכירה כבר,
אפשר להכין לו לוח התארגנות:
רצף מצויר / כתוב של כל הפעילויות של הבוקר
ולפיו הוא מתארגן.
נגיד ציור של נט"י, אח"כ מכנסיים/ חולצה וכו'
אפשר בסוף איזה פעילות עם ידבק קטן כמו חיבוק מאמא/ שוקו/ משהו טעים
זה עוזר להרבה ילדים עם קש"ר
הרבה הצלחות!
ממליצה לך לשאול אותו מה יעשה לו טוב
כל אחד אוהב דרך אחרת ….
מה שכן את חייבת שזה יהיה תוך כדי שיחה עם חיזוק והעצמה במה שכן הוא טוב
מנסיון הם אוהבים שאת מספרת להם סיפור ומדברת איתם
אני משתדלת לקחת אותם כל פעם מישהו אחר ליום כיף לפעמים לבד ולפעמים גם בעלי מצטרף
סידורים קניות וכו ואפילו לים ..
זמן איכות חשוב להם ומרגיע את אי השקט שלהם
ודבר שני שתביני אותו ותכילי אותו תלמדי לא לכעוס עליו אלא לנהל אותו לפי הראש שלו…
ולא לגרום לו לנהל אותך…
בהצלחה !
אהבה שאין לה שיעור
וחיבוקים ונשיקות
תשומת לב והכלה
ומעל הכל תפילה
קרה לי מקרה קצת אחר אבל אולי יעזור –
הילדה המתוקה שלי בת 3, עם רגישות תחושתית גבוהה. יום אחד היא חזרה מהגן תוססת נורא, השתוללה והציקה לכל האחים בלי סוף, ממש שיגעה את כל הבית.
כמובן שכמו כל התפרעות זה נגמר בבכיות מרות (שלה)… לקחתי אותה אלי וחיבקתי אותה חזק, ניסיתי לשאול אותה מה היה היום בגן.
התברר שהגננת הביאה ספרי קצף וכל הילדים התלכלכו והשתוללו ונהנו עד הגג…
והילדה התחושתית המהממת שלי לא העזה כמובן לגעת בכלום,
ישבה בצד וצפתה בחרדה על כל הבלאגן והרעש,
רועדת שמישהו יתקרב אליה והקצף יגע בה.
אז שוב חיבקתי אותה,
והסברתי לה שיש לה היום בלאגן בבטן בגלל שהיה לה קצת קשה בגן,
והבלאגן הזה שיש לה בבטן אומר לה להשתולל ולהציק לאחים שלה,
אז עכשיו היא יושבת לנוח ולהירגע עד שהבלאגן הזה יעבור לה מהבטן…
היא כל כך נהנתה שמישהו מבין ומסביר לה מה קורה לה! ואחרי שישבה קצת לנוח עם השמיכי שלה היא חזרה לשחק והייתה רגועה ומקסימה.
אז במיוחד שהילד שלך עוד יותר גדול וממש יכול להבין, נראה לי כדאי פשוט לשבת איתו, לשמוע איך הוא מרגיש, להסביר לו את מה שקורה לו ולמה זה ממש לא אשמתו כמובן, וביחד איתו למצוא את הדרך לצאת מהמצב הלא נעים שקרה היום.