רוצה לשתף ולהתייעץ.
יש לי שתי אחיות מעל גיל 30. שתיהן חכמות ויפות וצנועות ומוכשרות, עובדות בעבודות מכניסות, עם שני תארים וכו' וכו'
המשפחה כמהה שיתחתנו. אבל אני מתלבטת כמה להתערב. אחת רוצה עדיין מישהו שבאמת יושב ולומד כל היום, השנייה מתפשרת על חצי יום עבודה תורנית.
מטבע הדברים שמן הלך לפניהן והן היו מוצפות בהצעות, בשנים האחרונות ההצעות נדירות.
אני רוצה לנער אותן ולספר להן שבעצם גם למי שקיבלה מה שרצתה אין אחריות שכך זה ימשך…
לומר להן לרדת מהחלומות ולעלות מהר על הרכבת. שיהיה יהודי, ירא שמיים, בריא..
להעז ולרמוז על הזמן, השעון המתקתק, הכורח הביולוגי…
להגיד שיביאו אור לעיניים של ההורים,
שלא יצפו ליותר מדי מהחיים, שהעיקר שיספיקו להביא ילדים…
אבל
לא מעזה לומר דבר.
רואה.
כואבת.
מתפללת בלי סוף.
מחפשת מישהו מתאים (ותמיד זה לא, כי הוא כמה שעות לא לומד..)
מה אתן מציעות?
יש דרך כן לנער אותן? או שזה מסלול שלהן ואני צריכה לשתוק וזהו?
בתור אחת שאמרו לה ושכנעו אותה שיהיה בסדר, ואין אדם מושלם, והנה הוא קרוב למושלם אז תתחתני איתו-
הייתי מעדיפה להשאר רווקה בשנים האלו. לבד. ולא נשואה-לבד. ולא לעבור סבל של שנים.
אפשר להתחתן, לסבול, להתגרש, לסבול, ולהתחתן. אפשר גם… להשאר רווקה ולהתחתן.
מבחינתי להשאר רווקה זה פינוק. כמובן שאני מדברת יחסית. להשאר לבד מול להיות נשואה באושר, זה סבל. להשאר רווקה מול להנשא לבן אדם לא מתאים זה פשוט פינוק! תחשבו מה זה עדיין להיות בסינר של אמא. הן לא צריכות לדאוג לעול פרנסה ולהשאר בחובות כל חודש, כי השכירות והאוכל על אמא. הן יכולות ללכת לאן שרוצות בלי עול של ילדים על הראש. הן לא צריכות להתמודד עם בעל. בקיצור נשארו כמו בגיל 16, והייתי במצבים בחיים שקנאתי בהם, מאד.
את לא מספרת כאן על דברים מוגזמים שהם לא מוכנים להתפשר. לא אמרת שהם רוצים דווקא גבוה/בהיר/תואר. כולה העדפות על בית של תורה, זה מה שהן רוצות ועם זה שווה להן להתחתן, זה בחירה שלהן! הן יחיו עם ההחלטה הזאת והם ימותו איתה.
בפעם השניה היו כל כך הרבה דברים שהתלבטתי אם להתפשר, והיה לי רב שעודד אותי שמגיע לי טוב יותר! אני לא צריכה למכור את עצמי בזול רק כדי להתחתן מהר. התחתנתי עם הבחירה שלי, בצורה הכי נכונה לי, ב"ה באושר הרבה שנים, והכי חשוב- כשיש תקופות קשות, ויש אותם בכל נשואין, אני יכולה להזכר אחורנית ולדעת שלא התפשרתי, שבחרתי ורציתי בכל זה, להזכר למה התחתנתי איתו.
ולגבי השעון הביולוגי, אין כל כך מה לדאוג בימינו. בוני עולם עוזרים בנושא, בימינו אפשר ללדת גם עד גיל 60….
מגיל 30 יש ירידה דרסטית בפוריות האישה. אישה שיולדת בגיל 60 היא נס. וכנראה שקיבלה תרומת ב. או שהקפיאה.
נא להתעדכן בנתוני הדור החדשים!
בואי לבית החלמה
תפגשי שם הרבה נשים אחרי לידה בגיל 50… טבעי וספונטני..
אין שום ירידה..
מי שזה לא קרה לה זה בגלל שהיא מונעת בדרך כלל,
ויש גם בגיל 60 בדורנו ( עיני ערך הרב קרישבסקי,שכבר עם שתיים,טבעי)
אם דברו על קרישבסקי כנראה שזה מיוחד
סתם הערה בגלאים מבוגרים נדירים הבחורים שלומדים יום מלא, אם זה באמת יושב על זה חשוב שמישהו שהן סומכות עליו ישקף
ולכל החוששות לא שמעתי שיש קורלציה בין מספר שעות הלימוד של הבעל לרמת האושר בחיים
יש דבר שנקרא אימון לקראת חתונה. כשאדם תולה במשהו לא סביר את סיבת העיכוב שלו בלי כוויכול מודעות לגיל שלו הסיבה האמיתית היא רתיעה פנימית לא מודעת מנישואין.
זה לא שהאדם חד בסתירה, הוא רוצה בכל נפשו, אבל כשמתחילים לפרוט לפרוטות אז הנפש מגינה על עצמה בדרישות שלא יימצאו כדי להימנע.
מאמנת לקראת חתונה יודעת למצוא את העומק מאחרי הפחד ולשחרר אותו. למשל בחור שפוסל על כל מראה, בחורה שהקשר נהיה רציני היא פתאום חוששת מהיר"ש בקביעות..
זה פחדים לא מודעים.
לשלוח לאימון בקיצור.
פשוט דיון הזוי
יושבות כל הנשואות המאושרות, שהקב"ה גז אליהן להתארס בקלות
ודנות איך לחנך את הרווקות העקשניות שעושות להן כואב בלב ד' ישמור
תתעוררו, יש מספיק רווקים ורווקות שמוכנים להתפשר על הרבה מאוד ועדיין לא זכו להקים בית,
ויש כאלו שדחפו אותן להתחתן והן משלמות על זה מחיר כל החיים.
אכפת לכן מהמצב של הרווקות – תתפללו עליהן,
תציעו להן שידוכין לפי מה שמתאים להן
תעזרו להן – לא לעצמכן .
נכון מאאאאאאאאאאוד!!!!
רק תפילה. נקודה.
ובתור אחת שהתארסה יחסית בגיל לא מאוחר אבל אחרי כמה שנים לחוצותתתת פחד של ההורים שדחפו אותה להיתחתן ומתמודדת היום המוןןןן פעמים מול חזית שהיתה מודעת אליה קודם אבל הדחיקה אותה מהלחץ הקטסטרופלי והבלתי מציאותי של ההורים, ממש לא הכל מסתדר אחרי החתונה.
אף אחת לא רוצה לחנך אף אחד.
כולן רואות את הרווקות וחוות איתן את הכאב שלהן,
וכמו יהודיות טובות, רוצות לעזור.
לעזור, לא לחנך.
ברור שמתפללים, ברור!
אבל לפעמים רואים דברים, וחושבים שיש דרך לעזור,
ועל זה הדיון-
עד כמה לנסות להתערב,
עד כמה לנסות להאיר (דברים שרווקות עדיין לא יכולות לראות, אולי. ואל תכעסי…)
עד כמה להציע דברים שצריכים להתפשר עליהם.
זה ההתמודדות שלנו, הנשואות,
ועל זה אנחנו מדברות…
בתור אחת שגם עוסקת בשידוכים
וגם מהכירות אישית שלי.
נכון שבחורה בת 30 לא רוצה להתפשר על בחור שלא לומד יום שלם,
למה שהיא תתפשר?הרי זה תכלית החיים?מה יצא לה מיזה שבעלה יצא לעבוד ולא יהיה בית של תורה?
[במיוחד שהיום ממש קשה לשמור על המסגרת ולשלב עבודה עם לימוד..ולפעמים העבודה היא כבר ממש על חשבון הלימוד…וה"חצי יום עובד" הוא כבר לא ממש חצי יום…]
הרי לאישה אין שום חיוב להנשא [לאיש יש חיוב לאישה לא.]
בתור אחת שמכירה רווקה מבוגרת מדהימה ממש בת 50
[שאני יכולה לשמוע לפעמים על נשים שיורדות עליה "למה היא לא מתחתנת?רווק בן 50 שיושב ולומד יום שלם-יש לו בעיה…]
אני תמיד מתסכלת על זה מהצד ואומרת לעצמי: "למה שהיא תתפשר?הרי כל החיים היא התעקשה על זה,אז עכשיו לרדת מהעץ??
וזה הכי נכון שבעולם!!!!
השיקולים שלה,זה בטוח-
אבל היא מתעקשת על משהו שהוא תכלית החיים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אמאל'ה ואבא'לה כמה עיוותים בתגובה אחת, סליחה על החריפות אבל ה' ישמור.
נראה לך שכל הנשים שהבעל שלהן עובד איבדו את מטרת החיים שלהן??
אוי ואבוי שלשם החינוך שלנו הביא אותנו.
גם לדבורה אשת לפידות שהייתה אחת משבע נביאות! לא היה תכלית לחיים כי בעלה, נעבעך, לא למד, רק העלה פתילות לבית המקדש?
כל רק שישמע את איך שאת מדברת יזדעזע.
רוצי תקראי את הספר "חכמת הלב" של הרב בוצ'קובסקי (שמאמרים שלו מתפרסמים בו באתר בין היתר)
מסכימה לגמרי, ברור שזו זכות לתמוך בבית של תורה, אבל איך את לוקחת אחריות בתגובה שלך לתחושות של כל הנשים שמכורח האילוצים הבעלים שלהן יצאו לעבוד? את באמת חושבת שהן איבדו את מטרת החיים? לקיים תרי"ג מצוות ולגדל משפחה עפ"י תורה בשמחה ובאהבה זה לא מספיק???
כשהייתי בסמינר תמיד אמרו לנו בשם הרב שטיינמן את הסדר להתפלל – ירא שמיים , בעל מידות ותלמיד חכם , ובחיים אני כל פעם רואה כמה ההדרגה הזאת היא קריטית לאושר בחיים
כשבעלך יושב ולומד זאת מתנה אדירה אבל לא עצם ושורש הזוגיות, האמת האמיתית שהיא שיש בעלים יקרים ומקסימים שהם יראי שמיים ובעל מידות ועמלים לפרנס את ביתם וגם קובעים עיתים לתורה והאשה מאושרת והבית חזק מאד מבחינה רוחנית
ואני מכירה כמה מקרים (בודדים!!! לא מכלילה) של בעלים שהם ת"ח אבל לא הקדימו לכך יר"ש ומידות והנשים שלהן כל כך מסכנות…
בתור רווקה לא מסכימה איתך בכלל, כל גדול דור שהיא תשאל יגיד לה להתפשר על כזה דבר, גם אני רוצה מישהו שיושב ולומד כל היום אבל ברור לי שיש גיל שאם אני אשאר עדין רווקה אני אצטרך לוותר על זה.
יש דברים חשובים פי כמה- שהבית יהיה בית של תורה (ללא קשר אם הוא עובד או לומד), מידות, יראת שמים, ילדים ועוד הרבה דברים.
עדיף לרדת מהעץ עם כל הקושי ולהקים משפחה מאשר להשאר רווקים.
כל הכבוד לך!!
חכמה!!
בקרוב תבשרי אותנו טובב!!!
אני מקווה בשבילך שתתפקחי מהר לפני שתחנכי ככה את בנותיך, חבל…
ואולי כדאי שתלכי לברר אצל רב האם כדאי להינשא לבחור טוב וירא שמים שמפרנס למחיתו או שעדיף להישאר רווקה סתם כי למה להתפשר…
כן, זה באמת מומלץ שתשאלי מה זה תכלית החיים, תגלי להפתעתך שזה ממש לא מה שאמרת.
בכלל – מה זה "בחור שלא לומד יום שלם"? את מודדת שעות לימוד? יש לך מושג מה זה בשמים שעת לימוד אחת כשאת מזלזלת ככה בגבר שעושה את רצון קונו ומקיים את מצוותיו?
אגב, כשאומרים לי "למה לרדת מהעץ ולהתפשר" זה נשמע לי גאווה פשוטה, חוסר יכולת להודות בזה שהדעה הקודמת לא היתה נכונה.
לרדת מהעץ זו ענווה, זו הודאה בטעות, וכן – זה בהחלט לא תמיד קל, בשום תחום.
אמאלה איבדת את זה לגמרי,
יש ענין להתחתן ןלתמוך בבעל גם אם הוא לא לומד,
מצטרפת להמלצה על חכמת הלב, לימוד תורה הוא ערך עליון אבל יש עוד מצוות לקיים בשמחה חוץ ממנו, ומה עם ילדים? לגדל לתורה? אם בעלה יצא לעבוד עדיין יהיה לה מלא מצוות וזכויות ,נכון זה לא אותה דרגה אבל ממש לא ברמה שאת מתארת שכבר לא שווה כלום
לבית יהודי יש ערך בפני עצמו!
עוד לפני העיסוקים של בני הזוג
סתם מענין אותי איך את עוסקת בשידוכים ככה…
התחתנת בשביל המצווה?
כלומר, לא מצאת בזה שום טעם בפני עצמו (ויש, אפילו ברמה הרוחנית. בנין בית יהודי, מצוות האישה, קיום נצח ישראל.) חוץ מלזכות לפרנס תלמיד חכם?
אני רוצה להזכיר לך שבכתובה הגבר מתחייב לפרנס את אשתו. זה מבנה הבית היהודי בישראל.
מציאות חיינו של אברכים תלמידי חכמים לא היתה קיימת דורות על דורות בישראל (היה, כן, בדרך כלל בעיירה היה רב אחד. שלפעמים גם עסק במשהו ולפעמים העיירה עזרה לו להתפרנס. אחד מעיירה.)
ואשה שבעלה יצא לעבוד אחרי החתונה, צריכה להתרגש לדעתך?
ליבי על מי שזו תפיסת הנישואים שלה.
בית יהודי הוא דבר קדוש. קדוש!
לא כי לומדים בו תורה.
כי חיים בו על פי התורה. וזה לא פחות מדהים.
אבל לדעתך, בלי תורה אין לזה ערך?
מעבר לזה שה' ברא את האשה להיות נזקקת לבעלה. יש לנו סתם צורך נפשי כזה.
לא טוב היות האדם לבדו.
אעשה לו עזר כנגדו – זה לא אעשה לו כובסת/מבשלת/מפרנסת.
זה טבע הבריאה.
לתקן את העולם על פי הטבע, לקיים חיי משפחה,
מי מדבר אפילו על ילדים.
את מכירה רווקה בת חמישים, מדהימה, ליבי נכמר כשאת מדברת עליה.
נפש יהודיה בודדהההההההה
יכול להיות שבן זוגה לא יהיה תלמיד חכם.
אבל יהיה לה בית.
יהיה לו בית.
למה זה משנה בכלל.
את רואה ערך בחיים, חוץ מבלימוד תורה?
את יודעת שחיים זה הדבר הכי חשוב בעולם, גם לפי התורה?
כל כך הרבה דעתנות וכל הרבה חוסר ידע בנושא…
בתגובה שלי שזרתי 2 חלקים
השואלת שאלה אם להתערב. זו הייתה השאלה שלה. דעתי היא שאפשר ליידע ולהציע אימון וליווי ממטפלות מקצועיות בתחום הזה. היום יש כאלה שעוסקות בזה ממש במקצוענות (כגון צביה הנדלסמן, דבורה שפרונג, דבורה גבאי ועוד…)
אחת מהן שלחה שאלות מאוד יפות לר' שרגא שטיימן והוא ענה תשובות בהשקפת התורה, גם על מה להתפשר והאם בכלל וכדו'…
לא נכון ולא הגיוני לקבוע מה המטרה בחיים ומה צריך לחפש וכו' בכל גיל, בלי לשמוע גם על זה דעת תורה!!!!!!!!!!
אי
מה עם האמונה הפשוטה שמהשם אישה לאיש??????
אני במקצועי מטפלת רגשית ופוגשת שוב ושוב רווקות מדהימות
או נשים שמחכות לילדים שבטוחות שבאשמתן הן הגיעו למצב הזה
ולא מספיק הן בהמתנה אלא מלאות רגשות אשם על כך…
ובאות כדי לשחרר חסימות…
ואני תמיד אומרת מראש טוב לעשות השתדלות אבל כמה נשים חסומות ממש התחתנו בקלות???? וילדו בקלות?????
במיוחד בנישואים ובהבאת ילדים אנחנו רואים שהשם רוצה השידוך יוצא
אז קצת פחות שיפוטיות ויותר אמונה…
נכון שיש אילוצים ולפעמים בעל צריך לצאת לעבוד.
אבל מלכתחילה בחורה תתחתן עם מישהו שרוצה ללמוד חצי יום?למה?
ושוב,לאישה אין שום חיוב להתחתן,לאיש יש מצווה כזאת
וגם אישה שלא התחתנה זה לא אומר שהיא עברה עבירה.
ובנוגע לרווקה הזאת בת 50-
אני לא חושבת שאנשים יקבעו לה מה לעשות,
מבחינתה לימוד תורה זה הכי חשוב והיא ממשיכה להתעקש על זה[מה יצא לה מיזה זה כבר סיפור אחר..]
-אבל מה יתן לה להתחתן עם מישהו שעובד כל היום??!
זה באמת לא תכלית החיים-שיכניס לה 20000 בחודש ולא ילמד דקה…
מה את רוצה שהיא תגיד לך בגיל 50?
שהיא בוכה על כל יום שהיא לא התחתנה??
תפגישי אותה עם רווקה בת 30
ותקשיבי מה יש לה לומר לה
– למה? כי הוא בחור ירא שמים ועובד ה' ולומד תורה, אז הוא עושה את זה פחות שעות מאחרים אבל הוא לומד! את יודעת חשבונות שמים?אישה לא עוברת עברה כשהיא לא מתחתנת, אבל היא מפסידה מצוות, והרבה. וכן, מותר לומרת את זה, היא גם מפסידה אושר שאין לה כרווקה, גם אם יש לה אושר מסוג אחר. מפסידה! ואם היא מאושרת בגיל 30? את באמת חושבת שהיא תצליח להיות כזאת גם בגיל 80 בלי משפחה?ואת שוב חוזרת על זה שאין תכלית לחיים כשהבעל לא לומד, וש"מה יצא לה מזה", זו טעות איומה, בדיוק כמו שיש תכלית כשאין בעל, יש תכלית כשהוא ישנו אבל עובד. מה ההבדל? תכלית יש תמיד! ויצא לה בית, ילדים, המשכיות בעולם! יצא לה להיות אישה טובה שמקבלת מצוות על היותה אישה טובה! נראה לך שאישה מקבלת שכר רק עם בעלה לומד? היא מקבלת שכר גם בלי! בכל פעם שהיא משתמשת בבינתה ונשארת אישה טובה ועזר כנגדו היא מקבלת שכר בעולם הבא, וזה ממש ממש לא רלוונטי מה מעשיו של בעלה! מאיפה את מביאה את הדעות שלך???ומה עם לגדל ילדים לתורה??????
גם בכל פעם שהיא מקיימת מצוות שהיא מחוייבת בהן.
לבית יהודי יש תכלית. לעצם קיומו יש ערך אינסופי, גם אם הבעל לא לומד. גם אם אין ילדים ח"ו. גם אם אין לאישה מצווה מוגדרת להתחתן.
ברור שאנחנו רוצות בעל לומד וילדים אבל בשביל זה להגיד שלבית עצמו אין ערך?
ולוותר על הבית עצמו?
זוגיות טובה? אולי היא תספיק עוד ילדים? ואז בכלל זאת לא שאלה מה זה יתן לה
מה יתן לה לא להתפשר על זה? למות ערירית?
ומעבר לזה,
אני סתם רוצה לסבר את אוזנייכם-
שבארגון שלי יש המון רווקות בנות 26-35 שכולםםםםםם ללא יוצא מן הכלל רוצות רק בחור שלומד יום שלם.
והן אפילו לא מוכנות להתסכל על הצע השל בחור שמשלב גם וגם..
אז המציאות בשטח-מוכיחה:)
מוכיחה שמה??
שהן לא מפעילות את הלב?
שהן חולמות שבחור יושב ולומד היום??
את שומעת בכלל מה קורה היום בישיבות??
כן!!! הישיבות הכי טובות!!!
בחורים בגיל 19 { הלוואי }
שטסים לחו"ל
נוסעים לאילת חופשי {עם דרכונים}
צופים ב…
אז את רוצה להאמין שבחור בן 35 ויושב לומד???
עדיף לדעתי האישית
בחור שעובד במשהו תורני או ויודעים מה הוא עושה ולא שכאילו הוא בישיבה ולומד 15 שנה אחרי שחברים של התחתנו….
וכאת כותבת במציאות בשטח מוכיחה
את צריכה לחלק בין בנות בנות 26 לבחורה בת 35 כי זה ממש אבל ממש לא אותו דבר!!!
ואני לא דנה אף אחת אבל זה ידוע שהרבה בחורות אחרי שיחרור חסמים מצליחות להתחתן אז הן נתלות ביושב ולומד… ולכן הן לא מצליחות להתחתן…
ועוד משהו אחרון אחרי המציאות שהוכחת…
אשמח לשמוע
כמה בחורים שיושבים ולומדים יש לך במאגר??
המציאות בשטח מוכיחה שהן מוצאות אותם, או שהן נשארות לחכות גן בגילאי 26-35?
על איזה ארגון את מדברת?
אולי כדאי לשלוח לארגון מישהו רבני מקצועי…
אגב, אחת חמודה, אכפת לך באמת, אבל את נשואה?
כי את נשמעת קצת לא ריאלית…
יש הבדל מאד גדול בין בחורה בת 26 לבחורה בת 30+ ולאיזה חתך במגזר החרדי אתה משתייך.
בחורה בעלת תשובה גם אם היא די צעירה שרוצה מישהו שיושב ולומד כל היום קצת פחות ראלי בעיני כי זה כמעט לא מצוי.
אני לדוגמא בת 27 משתייכת לחתך החרדי הקלאסי (ליטאי-ספרדי מינסטרים) ועדין רוצה בחור שמתעסק בתחום התורני כי זאת בקשה הגיונית, כל הבחורים שמציעים לי הם כאלו- יושבים ולומדים/עוסקים במשרות תורניות, בגילאים האלו רובם המוחלט עדין שם.
ועדין אני חושבת שמגיל מסוים, בעיני אזור ה-30, חיבים להתפשר על זה, ולא רק על זה אלא על עוד הרבה מאד דברים, הרי זו לא הדוגמא היחידה, מה עם אלמנים? גרושים? יש עוד הרבה מאד פשרות שצריך לעשות אותם ובגיל מוקדם יותר מ-30.
זה אולי כואב ועצוב ולא מה שתכננו, צריך להפרד מהרבה חלומות ולרדת מהרבה עצים אבל זה הדבר הנכון לעשות,ובעיני בכלל צריך כל דבר לשאול גדול דור, רק ככה אפשר להיות שקטים שעושים את הדבר הנכון.
ואגב שבחור יוצא לעבוד בגיל מבוגר-
הרבה פעמים זה בגלל שהוא מיצה את הישיבה/הקיבוץ ומחפש גיוון-אז יוצא לעבוד.
וזה גם מראה על פתיחות מסוימת לפעמים….
שלא נדבר על איזה עבודה הוא עובד [שלא בהכרח שזה עבודה תורנית..]
ועדיין אני לא מבינה-למה שבחורה תתפשר על זה????????????
הרי זה הערכים שגדלנו עלייהם כבר מהגן….
לא ענית כמה בחורים יש לך במאגר…..
אין לך תשובה???
אני כואבת את המצב של הבחורות היום
כי באמת יש מחסור בבחורים בני תורה שיושבים ולומדים
בעלי אברך ואני אמא ל4 ילדים
אבל כן
היום לא באמת אפשר לחיות ממשכורת אחת
ופרנסתי במשך שנים עד שקרסתי.
ובעלי לומד כל היום וגם מפרנס בין הסדרים.
את צריכה להבין שבן תורה זה מקצוע
. זה מהות
זה מלווה אותך כל הזמן
זה משהו שמלווה את האדם כל היום
לא שיש בין הזמנים לא פותחים את הספר..
כי בעלי לדוגמא
לא אוכל עד שהוא לא גומר את הקביעות
וכן
הוא גם עובד
אז מה??
בגלל זה הבית לא בית של תורה.??
בגלל זה לא שווה להתחתן??
מה שקורה היום בישיבות
בתוך שדכנית
את אמורה לדעת
אז כן עדיף לפעמים לעבוד
אני מכיר ה הרבה בחורים שעובדים ולמדים יותר מחצי יום
ובחורות לא שומעות אותם וחבל כי הם בני תורה אמיתיים !!!
נשמע שהיא לא שדכנית, וכשהיא כתבה "עוסקת בשידוכים" היא התכוונה שהיא עצמה בחורה בשידוכים…
קשה לי להאמין שזו אישה נשואה…
אני לא מבינה. את טוענת ובאמת מאמינה בזה שעיסוק הבעל בלימוד תורה כל היום (שהוא דבר נעלה ללא ספק) הוא יותר חשוב מהקמת משפחה?
עד כדי שזה הגיוני למות עריריים רק לא להתחתן עם מישהו שחלילה עובד?
סליחה על החריפות, אני פשוט לא מבינה.
באמת אולי הגיע הזמן לבדוק את מה שלמדנו בגן. עם דעת תורה כמובן. בטוחה שיהיו הפתעות.
זה דווקא מראה על ריאליות מסויימת בד"כ
וריאליות זו תכונה בריאה 🙂
וכן, את צודקת קשה לבחור להיכנס לעבודות תורניות, פשוט כי מוסדות לא רוצים להכניס בחורים ללמד בתלמודי תורה או ישיבות קטנות, גם בזה לצערינו יש סטיגמטיות. אז מה את רוצה שהוא יעשה? ישאר במסגרת ישיבה אבל לא יצליח ללמוד?
הגמרא אומרת "לעולם לא ישלח אדם את בנו ללמוד תורה אצל רווק"
זה לימוד שונה והעברת תורה אחרת!
תבקשי מבעלך שיסביר לך את כל התוספות שם…
אולי באמת כדאי ללמוד מחדש נושאים שכבר למדנו בגן.
אנחנו כבר לא בנות 4, יש דברים שצריך לרענן עם הזמן.
בגן למדנו צבעי יסוד, זה היה נכון מאוד, החכים אותנו מאוד.
אבל כשגדלנו, גילינו שבין צבע לצבע יש המון המון צבעים נוספים, שחבל לא להכיר אותם, פגשנו צבעוניות יפה ורחבה, עולם יפה שנברא בשבילנו.
אולי לא סתם נשים יודעות לתת שמות ולהבדיל בין הרבה מאוד סוגי צבעים 🙂
אנחנו מסוגלות להכין עולמות חדשים, ללמוד אמיתות חדשות, לגדול ולהתפתח, זה היופי בלהיות נשים גדולות ולא ילדות גן.