אולי יש לך ביפר עם חומר נפץ בכיס💣

מאז סערת הביפרים (ומכשירי הקשר, וטביעות האצבעות, ונפוצים התיאורים על הלבנונים שמפחדים להדליק קומקום או לכבות את האור 😉) אני מסתובבת עם זה בראש.

לחשוב שאנשים הסתובבו במשך שנים עם מכשיר שנמכר להם על ידי חברת קש של ישראל בלי לדעת,

ובחודשים האחרונים גם הסתובבו עם חומר נפץ צמוד לגופם, אכלו עם חומר הנפץ ארוחת צהריים, שמו את חומר הנפץ ליד המיטה, נסעו עם חומר הנפץ לטיול, והלכו איתו לקניות – 

זה די מטלטל, לא?

לחשוב שבן אדם מחזיק באופן קבוע קנה שלוף מול הראש שלו, ומחבק את הקנה, ושומר עליו מכל משמר, ומרגיש איתו הכי בטוח – בלי לדעת שכל רגע הוא עומד לפלוט עליו כדור ולהשאיר אותו בלי יד, עין, רגל, או נשמה.

אז כשזה מגיע על שונאי ישראל ורוצחי אדם – אדרבה.

אבל מאז אני חושבת עלינו. על העובדה שלפעמים אנחנו מסתובבות עם חומר נפץ בכיס שלנו בחוסר שימת לב!

ולא, אני לא אכתוב פה סמארטפון. למרות שאם מישהי שחושבת שזאת הבעיה שלה אדרבה. אבל זה יכול להיות דברים שבנפש ובלב – הרגל רע של לפתוח את הפה על אנשים, של כעס מוגבר, של מחשבות שליליות, של חוסר כיבוד הורים, של הזנה אישית ממקורות לא משהו, של חיבור לקבוצות שמרחיקות אותי במקום לקדם אותי, קריאת תכנים – ארוכים או קצרים שמכווצים את הנשמה שלי, אבל גם של דברים חיצוניים – בגד לא לעניין, מכשיר מיותר, אי ידיעת הלכה בפרטים מסוימים, ספר שכדאי להעיף מהבית ועוד ועוד—-

פשוט להסתובב עם חומר נפץ בכיס שלנו, בלי לדעת שהוא יכול להתפוצץ כל רגע.

אותי אישית זה תפס חזק. אולי נצליח להעיף כמה שיותר חומרי נפץ כאלו עכשיו, זה הזמן.

המון כח ואומץ!