איזה טעם יהיה לשבת אם נשב בחושך ובקור? הסיפור ה"מיוחד" של אביבה

כשאביבה ביקשה לספר סיפור, מיד הבנתי שהפעם זה משהו אחר. מאות נשים ראיינתי כמנחה, וכבר הכרתי את כל הגוונים, המינים והסוגים. אבל אביבה באמת הייתה משהו חדש. הפנים שלה סיפרו לנו שאביבה היא תסמונת דאון.

היא נעמדה חבושה בפאה חיננית, מלאה בביטחון עצמי, עם חיוך תסמונת מתוק וממיס. היה ברור שחובה לשמוע את הסיפור שלה.

"התחתנתי לפני שנה" היא מספרת וגאווה בקולה. "וכמו כל זוג צעיר התארחנו בכל שבת אצל ההורים, פעם שלי ופעם שלו".

עוד לפני שהיא ממשיכה אפשר להרגיש את החום בקהל שזורם אל אביבה, אשה מתוקה שגאה בעצמה על התנהגות נורמלית ומקובלת.

"שבת אחת החלטנו אני ובעלי שזהו, אנחנו מספיק בוגרים, והגיע הזמן לעשות שבת לבד בבית. ההורים שלנו מאד שמחו ותמכו ברעיון, אבל הציעו לבשל לנו ולארגן איתנו את השבת. אני אמרתי להם שאנחנו רוצים להיות עצמאיים ואנחנו מסתדרים מצוין. בעלי הסכים איתי כמובן. באותו שבוע היינו עסוקים כל יום רק עם השבת, ביום ראשון אספתי מתכונים, מאחיות שלי ומאחיות שלו, ביום שני ניקינו את הבית וצחצחתי אותו עד שהבריק בדיוק כמו אצל אמא שלי, ביום שלישי אפיתי עוגות, וברביעי וחמישי הייתי כל היום במטבח ביד אחת מבשלת וביד השנייה עם הטלפון, מקבלת מאמא הדרכה צמודה בדיוק מה לעשות עם הבצל, ומתי להנמיך את האש ואיזה תבלינים מוסיפים, כי הטשולנט של אמא שלי הוא הכי, ורציתי בדיוק כזה" אביבה מספרת וההתרגשות מאותו זמן גדול עולה שוב בקולה ומדבקת את כולנו.

בים שישי קמנו מוקדם, כדי לארגן את כל הפרטים, והנה קמנו לירושלים לבנה ויפה. זו הייתה השנה שבה שלג כבד ירד במשך כמה ימים רצופים, אבל אנחנו ידענו שגם לזה אנחנו מוכנים. בעלי התקין את שעון השבת מכוון על חימום, וכמובן סידר יפה את הפלטה על השיש כמו שכל הגברים עושים ביום שישי. ואז פתאום, באמצע כל ההכנות, שעת צהריים, בבת אחת כבו כל האורות וכל המכשירים החשמליים הפסיקו לעבוד! מיד הבנו שזאת הפסקת חשמל שקרתה בגלל השלג הכבד. נהייתי מאד עצובה. כל ההשקעה שהשקעתי כל השבוע, האוכל שהכנתי, איך נאכל אוכל חם? איך נשמור דברים במקרר? איזה מין טעם יהיה לשבת אם נשב בחושך ובקור?

ואז התחילו הטלפונים. משני הצדדים התקשרו אלינו ללא הפסקה: ׳תבואו אלינו לשבת׳, ׳אל תישארו לבד׳, אפילו ניסו לשכנע אותנו שנביא איתנו את כל האוכל שהכנו. אבל אני ובעלי היינו מאד נחושים – זו מילה שאמא שלי אמרה לי אחר כך שמתאימה לי. החלטנו ביחד שאת השבת הזאת אנחנו עושים בבית ושום שלג לא יעצור אותנו! ההורים היו מאד מודאגים, אבל אני הרגעתי אותם, ואמרתי להם שהם יכולים לסמוך עלינו שנסתדר, אני הרי אשה נשואה, לא?

המשכנו בהכנות כרגיל, בעלי הכין לי יפה נרות שבת עם שמן זית בפנים, ואני ניגשתי להדליק נרות בפעם הראשונה בבית שלי, בחוץ היה חושך גדול ואצלי בלב היה אור. התפללתי ליד הנרות שה' יראה כמה התאמצתי וכמה אני רוצה לעשות שבת לבד בבית כי אני יכולה, ואז תוך כדי ההדלקה החשמל נדלק! הכל חזר לפעול! המקרר חזר לטרטר טרטור נעים, הפלטה החלה לחמם ולנו הייתה שבת כל כך יפה וחמה בדיוק לפי התוכנית! אני הדלקתי נרות למטה, וה' הדליק לנו את האור בכל הבית!".

אם הייתי יכולה להעביר לכן את מחיאות הכפיים הנרגשות אולי הייתי מצליחה להעביר לכן קצת ממה שקרה לנו בלב כשאביבה עמדה עדיין על הבמה, עם החיוך הזוהר שלה וליבה מתרחב כל כך.

אכן, סיפור "מיוחד".

מהבמה –

לנו הסיפור של אביבה הזכיר את הסיפור של ר' חנינה בן דוסא וביתו שהדליקה נרות שבת מחומץ.

חני מיד עטתה על עצמה צעיף כחול, הפכה להיות הבת הצדיקה, שמנסה להעלות אור בנרות, אביגיל נכנסה לדמות של הבעל הטרי שמשתדל כל כך להתמסר לתפקיד החדש, ובסופו של דבר הגיעה מירי עם בד לבן מתנפנף, נכנסה כמלאכים שמסובבים את בני הזוג, בכנפיה אספה את כל הזכויות של האשה הצעירה שטרחה כל כך לכבוד שבת, את הזכויות האלו היא הביאה בכנפיה הלבנות אל הנרות ובהן הדליקה את האש שהאירה ועטפה את ביתם של בני הזוג. ואביגיל שהפכה לר' חנינא מכריזה- ”מי שאמר לחומץ שידלק, יאמר לשלג שידליק את האור’.

————————————-

לקחת הביתה:

הילדים מסתובבים בחדר, אמא זורקת את הכדור באופן אקראי,  מי שתופס צריך לתת דימוי על עצמו. אבל הדימוי צריך לבוא מתוך עולם שזורק הכדור מחליט עליו.

לדוגמא: אמא זורקת ואומרת: "מים". מיכאל תופס וצריך להגיד: "אני כמו לוויתן ענק וחזק". חשוב להסביר לילדים שיש לפרט את הדימוי ולא להסתפק רק בשם עצם. לא מספיק רק "לוויתן", אלא לפרט איך הוא קשור אלי: חזק וענק.

שימוש בדימויים מפתח את הדמיון ואת היצירתיות.

————————————

משפט פלייבקיסטי:

ללב שלנו יש שלוחות – הוא יכול להתחבר לכל לב בעולם.

התחברת? צחקת? רוצה לראות את זה קורה בלייב?

אם את רכזת תרבות – את מוזמנת לדבר איתי.

ואם את לא – פשוט תשלחי את הפוסט הזו לרכזת בקהילה שלך ותבואי למסור ד”ש במופע 🤡