שלום לכולן,
בתור בחורה הייתי "סוס עבודה".
יכולתי לעבוד שעות במרץ ולהכניס סכומים ממש יפים.
מאז שהתחתנתי (וילדתי) איבדתי את המוטיבציה לעבוד, ואני מוטרדת מאוד מחזרה לעבודה שלי,
אני אחרי חל"ד ארוך וצריכה לחזור לעבוד בעוד חודש וחצי.
אני לא רוצה לחזור למה שהייתי (עסקתי כעצמאית בחום מסוים), ואני לא רוצה להיות שכירה…
אני מבינה שזה משהו בראש יותר מאשר עניין טכני של מה לעבוד.
אולי יש שם נשים שעברו את המצב הזה של חוסר רצון ומסוגלות לחזור לעבוד אחרי חופשת לידה?
אשמח לשמוע מהניסיון שלכן!
תודה
שרי
היי, כותבת לך בתור אחת שחזרה מחופשת לידה לפני כשבועיים וחצי.
החזרה לעבודה היתה לי מאיימת וממש הטרידה אותי לאורך חופשת הלידה. לא ידעתי איך אני אצליח לחזור, אחרי שמתרגלים לכיף הזה ולנחת והשקט וחוסר הלחץ… ואני עוד מהדרום ויצא שלא עבדתי מאחרי החגים ברצף וחזרתי רק לשבועיים עבודה ומייד ילדתי, כך שבאמת היה לי זמן ארוךךךך ללא עבודה ושכחתי כבר מה זה לצאת לעבוד…
אבל חזרתי, לא היתה ברירה. הארכתי בשבועיים ובסוף חזרתי והכל בסדר! בשבוע הראשון היה מאתגר והצריך התנהלות שונה בבית אבל מהר מאד דברים הסתדרו והיום אני הולכת לעבודה בשמחה ונהנית, פשוט כך!
מדגישה שאצלי לא היתה בעיה בעצם העבודה, כי אני אוהבת את תחום העבודה שלי, אם יש לך בעיה בתחום העבודה, אולי תנצלי את החודש וחצי שנשאר לך לייעוץ תעסוקתי ופתיחת אפיקים חדשים.
אבל אם את חוששת רק משינוי השגרה וההתנהלות בבית, תדעי שאפשר להסתדר. במציאות זה קל יותר ממה שאת חושבת! וזה גם בריא לנפש שלך…
אני הכי מבינה אותך, יש משהו ממכר בלהישאר בבית ברוגע אבל יהיה לך הרבה יותר סיפוק ושמחה אם תצאי לעבוד. אפילו בעלי אמר לי שנהייתי יותר חיונית ושמחה ושהחזרה לעבודה רק היטיבה עם הבית ולא להיפך! והוא חשש יותר ממני 🙂
תצליחי…
את כ"כ הגיונית ונורמלית
הקב"ה נתן לנו תפקיד כ"כ גדול לטפח את הבית ולגדל את הילדים,
ובאמת אין סיבה שאמא תרצה להשאיר את הילדים שלה וללכת לעבוד!!
ליבי איתך, תבדקי את הויטמינים שלך(D,B) דבר נוסף וחשוב- את אמא לכמה קטנים שלוקחים הרבה כח נפשי ואם את משקיעה בהם, בבית -אפילו ברמה תכנית ובזוגיות באמת את עובדת מאוד קשה מפוצלת להרבה דברים שונים שבכל אחד מהם את נותנת את הטוב שבזמן שהיית בחורה השקעת במשהו אחד את כל האנרגיה ועכשיו גם אם את במיטה ישנה הלב הראש המחשבה הרגש נמצאים במלא מקומות לא רק במיטה אם יש לך רק קטנים בבית (הרגע עברתי את זה) קחי נשימה עמוקה לכי לעבוד אפילו שאין לך כח כי להישאר בבית שנה ומעלה יהיה לך רק יותר קשה (ראיתי כמה וכמה שאמרו רק טיפה הגדלו ואז נצא – זה הולך) ותמצאי דברים אחרים שיכולים להקל עליך כמו חד פעמי, היי רובוט – לניקיון אוכל מוכן סלטים לשבת וזה יעבור בע"ה.
מרים
מיד כשקראתי את המכתב שלך הרגשתי הזדהות חזקה. הקושי הזה כל כך נורמלי! גם אני חוויתי את זה בכל אחת משבע הלידות של ילדי. זה ממש פחד וחרדה לחזור! כשאת נמצאת בחופשת לידה ההתמודדות עם התינוק החדש בד"כ מאתגרת. הגוף עוד לא חזר לעצמו מהלידה. והבית כל כך מעסיק אותנו… זה נראה בלתי אפשרי לחזור! אבל המציאות מוכיחה שתוך יומיים, גג שבוע מזמן החזרה, נשאבים לתוך המציאות החדשה. וזה דווקא נחמד! לצאת, להתאוורר כל יום, להרחיב אופקים למשהו מעבר ל4 קירות, לפגוש חברה וכו'. זה לא כזה נורא כמו שזה נראה לפני כן. צריך לקפוץ למים עם הרבה אמונה. וגם אם בהתחלה זה מאתגר, בהמשך נכנסים לשגרה בריאה ומספקת. וברוך ד' שיש לאן לחזור, שיש תינוק בבית שאחרי יום עבודה את חוזרת אליו…….
רחל
הזדהיתי איתך מאד!!! בקשר למה שכתבת על חוסר חשק לחזור מחל"ד. אשתף אותך במשהו שברה לצוות אמרה לי ושינה לי את המבט. היא חזרה מחל"ד לפני כמה חודשים. כשנפגשתי איתה במדרגות לעבודה אמרתי לה איזה יום דיכאוני זה.. היא ענתה לי: בפעם הקודמת שעליתי במדרגות האלו – יום לפני הלידה עליתי כאן בהרגשה איומה. הבנתי מהרופא שכנראה הולכים לקראת לידה שקטה.. בסוף היו ניסים מופלאים. והנה אני עולה כאן לאחר 4 חודשים ושלחתי היום למטפלת תינוקת בריאה!!! זה דיכאון??? העיקר בבריאות ובשמחה…
דסי
שלום לך כתבו פה הרבה נשים, חלקן תשובות מתאימות יותר, וחלקן פחות… תסנני ואל תבהלי מכל תשובה אבל אני חושבת שבתור דבר ראשון הראשונים לכל אמא מתחילה שהמנוסות כבר שוכחות… שאמא אחרי לידה ראשונה לא באמת נמצאת בחופשה אחרי הלידה אלא זה טיפול אינטנסיבי בך ובתינוק ולחשוב עכשיו על עבודה בשבילך זה מאיים, זה מוקדם מדי מדי מדי!! תני לעצמך חופשה מהמחשבות דווקא ותנסי להשתחרר מלחשבן מה יהיה אחרי… כל העצות טובות, יכול להיות שאת קצת )או הרבה..)מדוכדכת- טבעי ונורמלי, יכול להיות שאת צריכה לדייק את העבודה… ובשביל זה הקב"ה מזמן לנו שינויים בחיים, ולפעמים "דוחף" אותנו לעשות שינוי בכח.., יכול להיות שבאמת צריך להוריד שעות, או לעשות הסבה, יכול להיות שחסר ויטמינים, אבל העיקר—- זה לא הזמן שלך לחשוב ולבוסס בזה עכשיו!!! תני לעצמך חופש!!! שבוע לפני תאריך החזרה תתחילי לחשוב, אחרי שלילד/ה שלך תהיה מסגרת, מה שיוריד לך עול ענק מהלב וייתן לך להתפנות לחשוב על עבודה… בהצלחה
בת שבע
טובבב לי נשארו 10 ימים לחופשה🤣🤣ואנצל את הבמה להודות לד’ על העבר ההווהה ולהודות על העתיד ש…. כן זה קשה היה אבל לקחת נשימה עמוקה עמוקה ועם ס’ד לחזוררררר נתתן לי כח ו…מישהי כתבה פה על אשת חיל רק רציתי להמליץ על הספר של הרבנית נישטאט שקניתי לעצמי לכבוד הלידה האחרונה וזה פשוט חמצן … התיבה קולחתת ברורה… נעימה ומעצימה ממליצה בחום על הספרים. הספר על אשת החיל נקרא”מפנינים מכרה”…¹מחזק ונותן כוחות גדולים לאמא היהודיה כוחות ונחת לכל ה”יידיש מאמא’ שעליה עומד העולםםם
אסתר
חשבת על להיות עצמאית? מתאים לך? (חייבת לצין שאם כן-תעשי את זה רק בליווי מקצועי, כדי שאכן יצליח בסד)
רינה
ואו, צומת קשה.. וחוץ מזה שהיא הכי מובנת בעולם!- היא מזמינה לכמה שאלות והרהורים ונקודות למחשבה- (רק מעלה נקודות, אולי תתחברי לכמה מהם ואולי יעלו לך אחרות) כשהיית סוס עבודה- האם עשית את זה כי אהבת, או אולי זו היתה סוג של בריחה מסוימת- להיות עסוקה ולא לחשוב/להרגיש… ואולי המצב ההוא של סס עבודה היה דוקא מתיש כל-כך, שהיום יש לך פחד לחזור למצב ההוא… ואם אכן כך- אולי יש אופציה לצאת לעבוד בלי ההתשה הזאת?…. וספציפית לגבי העבודה-אולי משהו שם לא היה לך טוב? משהו לא מדויק… לפעמים רק רוצים לברוח, בלי לחשוב על זה בכלל, אבל אולי עם קצת אומץ והתבוננות-אפשר להבין מה הדבר המדויק שהעיק עלי. בתור עצמאית-כדאי לנסות לדייק-האם לא אהבת את מה שעשית בפועל, שאז מזמינה אותך לחפש מה באמת כיף לך, מה ממלא אותך סיפוק, מה את מרגישה שהשליחות שלך בעולם, מה חלמת להיות כשתהיי גדולה, ולפנות לתחום הזה! או שאולי את העיסוק עצמו אהבת, רק שמשהו במסביב לא התנהל בקלות ונתן לך תחושה רעה לגבי התחום הזה- למשל אם חווית חוסר הצלחה, או קושי בהבאת לקוחות משלמים, או בהתנהלות מול לקוחות, או משהו אחר-אז כדאי מאד לקחת ליווי עסקי טוב (שהיום זה חובה לכל עצמאית), ואולי כשדברים יתנהלו טוב ורווחי-פתאום תראי שאת בעצם כן אוהבת את התחום הזה… ובהיבט הרגשי- אולי כשעבדתי לא היה מקום לצרכים שלי, לפינוק, ללחלום קצת, אולי אפשר לדאוג לעוגנים של זמנים כאלה? מי אמר בכלל שאני חייבת לעבוד? האם אני חייבת? מי סיפר לי את-זה? האם יש מקום למה שאני רוצה? האם אני רוצה לעבוד? איך אני רוצה לעבוד? עוד נקודה- כתבת שהחשק לעבוד ירד מאז החתונה והלידה, וכדאי לבדוק למה- האם כי טוב לך, וסוף סוף את מרגישה שהגעת לייעודך כרעיה ואם בישראל, ואת כבר לא צריכה את העבודה שתמלא אותך, או שמא כי אז החלו כאלה אתגרים, שאת מרגישה שאין לך פניות וענין להשקיע בכלום? אם כן- א. תדעי שזה מצב נורמלי. ב. תדעי שיש היום הרבה איך להעזר ולמצוא פתרונות, וזה גם נורמלי, ואפילו חובה. אשה צריכה להרגיש הכי טוב בעולם, ומגיע לה לקבל את זה, וזה רצון השם. שד' ינחה אותך בדרך הנכונה, ויהיה לך תמיד טוב!
ציפי
רק רוצה להודות למי שהעלתה את השאלה ולכל המגיבות!
אני גם צריכה לחזור ומרגישה שאני לא מסוגלת!! התינוק דורש ואני ישנה כמעט כל בוקר קצת, איך אשרוד בלי זה?
בינתיים הארכתי את החופשה עד אחרי החופש, וה' יעזור עד אז!
אבל התגובות שלכן ממש עודדו אותי!!
אז תודה לכולכן!!