אם קראת את כל הפוסטים הקודמים בסדרה, את כבר יודעת מה זה המוגלובין, פריטין, B12, HbA1c, כולסטרול, TSH, CRP ועוד לא מעט מושגים שפעם אולי נשמעו כמו סינית.
עכשיו מגיע החלק הכי חשוב.
כי גם אם תכירי בעל פה כל בדיקה ובדיקה, עדיין אפשר לפספס את העיקר אם מסתכלים על כל ערך בנפרד.
וזו, בעיני, הטעות הכי נפוצה בקריאת בדיקות דם.
אנחנו פותחות את התוצאות, מחפשות את הסימונים באדום, נרגעות אם הכל ירוק, או נלחצות אם משהו חרג. אבל הגוף שלנו לא עובד ככה. הוא לא מחולק לעמודות.
הוא לא אומר: "היום נטפל רק בברזל, ומחר בבלוטת התריס".
כל המערכות בגוף משפיעות זו על זו. ולכן גם בדיקות הדם צריכות להיקרא כמו סיפור אחד, ולא כמו רשימת מספרים...
נניח שאת מרגישה עייפה כבר כמה חודשים.
את מסתכלת על ההמוגלובין, והוא תקין.
קל מאוד להגיד: "אין לי חוסר בברזל."
אבל רגע…
מה עם הפריטין? אולי מאגרי הברזל שלך כבר התרוקנו, וההמוגלובין עדיין מצליח להישאר בטווח?
ומה עם B12? ומה עם חומצה פולית? ומה עם בלוטת התריס? ואיך נראים הסוכר וה־HbA1c?
פתאום מבינים שאי אפשר להסיק מסקנות ממדד אחד.
אותה עייפות יכולה לנבוע מסיבות שונות לחלוטין.
דוגמה נוספת:
נניח שהטריגליצרידים שלך גבוהים.
התגובה האוטומטית של הרבה נשים היא: "אני צריכה להפסיק לאכול שומן."
אבל כמו שכבר דיברנו, הרבה פעמים דווקא עודף סוכר ופחמימות פשוטות הוא זה שמעלה טריגליצרידים.
אם לא נחבר את הנתון הזה לבדיקות הסוכר והאינסולין, אנחנו עלולות לעבוד על הדבר הלא נכון.
אותו דבר עם בלוטת התריס.
אני רואה הרבה נשים שמסתכלות רק על TSH.
אבל אם יש תסמינים משמעותיים, לפעמים צריך להבין גם איך נראים T3 ו־T4, האם יש חסרים תזונתיים, איך נראים מאגרי הברזל, ומה עובר על הגוף בתקופה האחרונה.
הכל מתחבר…
עוד משהו שלמדתי לאורך השנים הוא לא להתרגש מפעם אחת.
הגוף שלנו משתנה כל הזמן.
הוא מושפע ממחלה שהייתה לפני שבועיים, מלילה בלי שינה, מתקופה עמוסה בעבודה, מלחץ, משינוי בתזונה, מפעילות גופנית ואפילו מהעונה בשנה.
לכן, לפני שאני שואלת "למה זה יצא גבוה?", אני שואלת: "זה חדש?"
אם אותו ערך נמצא באותה רמה כבר חמש שנים, המשמעות שלו שונה לגמרי מאשר אם הוא השתנה בחדות בחודש האחרון.
אני ממליצה להסתכל על מגמות.
הרבה פעמים כל בדיקה בפני עצמה עדיין "תקינה", אבל כשמסתכלים לאורך שלוש או ארבע שנים רואים שהפריטין הולך ויורד, ה־HbA1c מטפס לאט, ה־TSH מתחיל לעלות, והטריגליצרידים כבר לא כמו פעם.
אף אחד מהערכים האלה לא בהכרח חרג, אבל הגוף כבר מספר סיפור..
ומי שמקשיב לו בזמן, יכול לפעמים לעצור תהליך לפני שהוא הופך לבעיה גדולה יותר.
בגישה שאני מאמינה בה, בדיקות דם הן לא מבחן שעוברים או נכשלים בו.
הן גם לא רשימת תקלות שצריך לתקן.
הן כלי שמאפשר לנו להבין את הגוף.
לשאול שאלות טובות יותר.
לראות איפה כדאי להשקיע את תשומת הלב.
ולפעמים להבין שהכל בסדר, ופשוט להמשיך לעקוב.
אז לסיכום, הנה חמישה צעדים פשוטים:
1. לא להסתכל רק על הערכים המסומנים באדום.
2. להבין לאיזו מערכת כל בדיקה שייכת.
3. לחבר בין המדדים. לא להסתכל על ברזל בלי פריטין, לא על סוכר בלי HbA1c, ולא על כולסטרול בלי HDL וטריגליצרידים.
4. להשוות לבדיקות קודמות. לפעמים המגמה חשובה יותר מהמספר.
5. תמיד לשלב את ההרגשה שלך, כי בדיקות דם הן חלק מהתמונה, אבל הן לא כל התמונה.
בסופו של דבר, המטרה של כל הסדרה הזו לא הייתה ללמד אותך לפענח בדיקות דם כמו רופאה,
אלא שתוכלי לפתוח את תוצאות הבדיקות שלך בלי פחד.
אמנם ידע לא מחליף טיפול, אבל הוא בהחלט מאפשר לך להיות שותפה פעילה יותר לבריאות שלך.
ידע הוא חשוב, אבל הוא לא תמיד מספיק.
הרבה נשים יודעות בדיוק מה כדאי לאכול, יודעות שכדאי לישון יותר, לזוז יותר ולהפחית סטרס… ובכל זאת מתקשות להפוך את הידע להרגלים שנשארים לאורך זמן.
כאן בדיוק נכנס האימון האישי, לא כדי לתת עוד מידע, אלא כדי לעזור לחבר בין מה שאנחנו כבר יודעות לבין החיים עצמם…
בהצלחה!
יעל קנייבסקי, מאמנת למערכת יחסים בריאה עם אוכל
להורדת המדריך החדש שלי, למה כל מה שאני יודעת על תזונה לא עובד לי, לחצי כאן>>>
חוסמת? שלחי בקשת הצטרפות למייל: [email protected]
0
שימי לב, המידע נועד לצורכי העשרה ומידע כללי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחון רפואי, המלצה לטיפול או תחליף להתייעצות עם רופא או איש מקצוע מוסמך. בכל שאלה רפואית, שינוי במצב הבריאותי או לפני התחלת טיפול כלשהו, יש לפנות לגורם רפואי מוסמך ולקבל ייעוץ אישי המותאם למצבכם. השימוש במידע שבכתבה הוא באחריות הקורא בלבד.
מחכים ממש
תודה