שלום לכולן,
מתנצלת על השאלה הבנאלית…
אני אמא לכמה מתוקים (!) בגילאי 7 ומטה ולא יודעת את נפשי מכל כמויות המתוק שזורם בוושט האומללה…
מה עובר בראש של ההורים שמחלקים צמיד סוכריות סודה לאמא של שבת בת שנתיים (!) שלא טעמה טעם (חטא :))?
אז כן, מדברים על "גן ללא ממתקים" וחלוקה של פרסים ביומולדת, אבל כשקניתי לבת שלי פרס שווה לחלק בסוף נכנעתי וצירפנו גם ממתק (שפוי) כדי שלא תרגיש חריגה עם האמא המוזרה שלה…
אני מרגישה שכל המאמץ בלהכניס לילדים דברים קצת יותר שפויים תזונתית, נמחק עם ערימות הג'אנק שנכנס בדלת האחורית.
והכי – בסוף אני מוצאת את עצמי קונה לילדים בשם אמא שלי מזרק ג'לי (איכס) – שהם לא ישכחו בחיים אגב מרוב אושר – כי עדיף לי שהם יאהבו אותה מאשר את האמא של החברה בגן…
ולפני שמתקנים את העולם, לשאלה המעשית –
איך מתמרנים ביומיום עם זה?
איך לא "להתקמצן" על ממתקים / לא להרשות כל הזמן / להזכיר להם את החורים בשיניים / תולעים בלילה / לשמוח איתם במקום להצטער כשהם חוזרים מאושרים מהגן עם שקית מפוצצת כי שוב היה יומולדת?
ואיך… איך זה שאני מרגישה לבד בסירה? כולן התייאשו כבר?
גילה
יש גם לך שאלה? נושא שמציק לך? זאת ההזדמנות שלך לשאול שאלה באנונימיות מוחלטת!
כתבי ל: shvirega@gmail.com וכולנו ננסה לעזור לך!
40 Responses
מזדהה איתך מאוד,
לאחרונה הגעתי למסקנה שזה באמת לא כ"כ נשלט, 2 ימי הולדת בשבוע + אמא של שבת זה כבר מינימום 3 פעמים בשבוע של מתוק…
אני מנסה בעיקר לתת הרגלים טובים של אכילת פרות וירקות ושתיית מים ולא משקאות מתוקים,
בבית ההורים יודעים שאני מעדיפה שלא יתנו לילדים מתוק
והלאה אני מתפללת על הבריאות האיתנה שלהם…
כילדים, היינו 'מוכרים' לאבא ממתקים שקיבלנו.
כשהצטברה כמות נאה, היינו יוצאים לטיול או פרס שווה אחר…
כבר כתבתי בעבר, לא מתאפקת לצרף שוב-
מוזמנות לראות מה עשינו עם הר הממתקים שילדי צברו ממוסדות לימוד ותהילים בלבד.
מוזמנות להעתיק, שבמחה-
https://alhavealdada.com/%d7%90%d7%95%d7%9b%d7%9c-%d7%92%d7%90%d7%a0%d7%a7-%d7%a4%d7%95%d7%93-%d7%95%d7%97%d7%a4%d7%a6%d7%99%d7%9d/
בגדול מרשה לילדי חטיפים להוציא: טופי, ו"זאזא" למיניהם, מקומם-בפח האשפה, בעבר תגמלתי עבור הזריקה, היום זה כבר טבעי.
לא חושבת שיש פתרון קסם למנוע את זה מהם ואחרי שנתקלתי באמא אחת שממש מנעה וראיתי את ילדיה מתנפלים בצורה מזעזעת על הממתקים אצל הסבתא הבנתי שלמנוע זה לא פתרון. אז מה שאני עשיתי זה ככה:
דבר ראשון ממתקים במהלך השבוע זה רק מימי הולדת. ממתק של קבלת שבת אוכלים בשבת. (ומי שמצליחה לחכות עם זה עד שבת, בהצלחה. אני לא הצלחתי)
ממתקים של הבית רק בשבת. מגבילה ל-3 חטיפים (ושוב – מי שמצליחה יותר להגביל – בהצלחה. אני לא הצלחתי) חוץ מחטיפים עוד ממתק מתוק אחד לבחירתם. נגיד, קרמבו זה לא קינוח לסעודה בשבילם (אני יודעת שיש בתים שכן). זה חלק מהממתקים של השקית של שבת. ככה בקינוח אפשר להגיש פירות חיים או קומפוט או נקטר ולא חייבים מתוק.
דבר שני, הרגלתי את הילדים לשתיית מים במשך כל השבוע. בשבת יש על השולחן שתיה מתוקה וגם הרבה מים וראה זה פלא – הם שותים מעט מתוק ולעומת זה הרבה מים (כנראה הגוף מתרגל שמים מרווים יותר)
שמעתי בשם רופא שיניים חרדי שגידל משפחה ברוכה שהוא הכניס כל ממתק הביתה. חוץ מטופי ומסטיק. לא הגביל בכמות, רק היו לו שני כללים: את כל הממתקים אוכלים בבת אחת. צחצוח שיניים אחר כך ולא אוכלים בלילה. הרעיון היה למנוע חורים בשיניים (יש שליטה על הצחצוח) ולהימנע ככל הניתן מתולעים (לא בלילה. יש ילדים שזה לא עוזר להם). הילדים לא הסתובבו כל היום עם ממתקים ולא 'גרסו'. שאר היום או השבוע אכלו נורמלי.
מקווה שעזרתי
אני מאד מזדהה איתך!!
לצערי אין לי שליטה על מה שמחלקים בגן, יש לי שליטה על מה שמחלקים בבית. אין ממתקים באמצע השבוע, גם בשבת יש בזמנים קבועים ככה גם הילדים לא כל הזמן מנדנדים, הם יודעים מתי מקבלים זה נותן להם ולי רוגע.
במהלך השבוע יש ופלים, בייגלה ועוגיות במידה, מגיל קטן הרגלתי אותם שמקבלים ופלה אחד ולא שקית עם ופלים… וכדו' ומשתדלת שזה יהיה אחרי האוכל, כשהם שבעים יש להם הרבה פחות חשק לאכול את העוגיות וכדו'.
עוד משהו, כשצריך לתגמל, אני קונה חבילת עדשים/נשיקות ומקבלים אחד לכל אחד. הרע במיעוטו, ואני בד"כ לא מתגמלת במתוק, כי לא בריא לדעתי להתרגל לתגמול מתוק לאחר עשייה כל שהיא, אבל כשיש צורך לתגמל זה בהחלט סוגר את הפינה והילדים מרוצים כי הם רגילים לזה.
כמובן ששתיה מתוקה רק בשבת וגם בגבול. (לדעתי זה הדרך הכי מהירה להכניס לגוף סוכר בכמות הזויה בלי שמרגישים, יותר גרוע ממרמולדה…)
הילדים שלי עדיין יחסית קטנים, מקווה שיגדלו ההרגלים יהיו מספיק חזקים כך שגם כשירצו שוקולד לא יפתחו חבילה ויאכלו עד שימאס אלא יקחו 2-3 קוביות ויסגרו.
גם אני נמצאת בתוך התסכול הזה!
עשינו לילדים קופסאת ההתגברות > שהם מכניסים את כל הממתקים (לא חטיפים, בעיקר ממתקים שהורסים את השיניים כמו ג'לי, סוכריות ואבקות למינהם) ואחרי שהקופסא מלאה אנחנו קונים לכל אחד פרס (הבן רוצה כל הזמן 10 חבילות של קלפים, לבנות קנינו משחקים אחרים, בדר"כ דברים זולים אבל שמשמחים אותם כמו מדבקות, קופסאת טבעות, שעון פשוט וכד'..)
יכולה להגיד שכבר הקופסא התמלאה 4 פעמים מתחילת שנה וזה כל פעם מזעזע אותי לראות שכל זה היה אמור להיות בתוך הגוף שלהם!! ועדיין הם אוכלים המון ממתקים!
אני לא מכריחה אותם לשים בקופסא, אלא רק מציעה בהתלהבות, אבל אם הם קיבלו הרבה ממתקים אז אני מבקשת להתגבר לפחות על ממתק אחד!
ועדיין אשמח לקבל עוד עצות! כי הכמויות היסטריות!!
בעיה שמטריפה כל אמא בישראל אני חושבת, וההזיה שעדיין לא קמה רפורמה בענין… הלוואי שמשהו יעשה מעשה ופשוט ימגר את הרעה החולה הזאת…
מה שעושים אצלינו בבית, הרי בדרך כלל חוזרים עם כמה ממתקים ולא אחד (שקית יומולדת, 2 אמהות של שבת) אני מרשה לבחור אחד לאכול מיד ואת היתר הם שמים אוטומטית בקופסא שמחכה להם לפקעלה של שבת… זה היה כל כך פשוט לי שזה נהיה כל כך פשוט להם, הם מעצמם נותנים לי אמא תשימי את זה למעלה…
ואגב גם לפקעלה של שבת אני לא מכניסה את כל הרעלים המזוקקים, סוכריות על מקל לעיתים רחוקות, השאר בעיקר חטיפים…
בקיצור ד' ישמור עליהם שיהיו בריאים עם שיניים בריאות
גם אני עושה ללדים "קופסת ממתקים" כל ילד שרוצה שם בקופסא וכשמתמלא הולכים הילד והאבא (יותר שווה!) לקנות מתנה. זה ממריץ את כולם !!! . ויש גם ענין להראות להם את כל השלל שנאסף שיבינו איך הגוף אומר להם תודה שלא הכניסו את כל הרעל הזה.
ברור שיש ילדים שיותר קשה להם להתגבר אבל כשמדברים על המתנה שיקנה זה משכנע… עובד אצלי בבית מעל 12 שנים!!!!!!!!
כמו בכל תחום השינוי צריך לבא מלמעלה על הנהלת הגנים להדגיש שמחלקים פרסים או ממתק ללא סוכר בלבד וכל אחד יוכל לעמוד בזה זה לא הרבה יותר יקר כלכלית אבל חשוב לאין ערוך בריאותית אי אפשר להתלונן בפורום הזה ולהמשיך לחלק ממתקים זאת צריכה להיות דרישה גם של ההורים מהצוות
ממתק עם תחליפי סוכר לא תמיד בריא יותר
מזדהה מאד בתור אמא וגננת. עם הבן שלי לצערי מה שעזר, שהגענו למצב של טיפולי שיניים שכאבו לו והוא הפנים שהממתקים הם הגורמים, מאז( עד שישכח…) הוא משתדל מאד לא להכניס לפה את המזיקים- הטופים הקשים, גלי וכו, ולצחצח שיניים בקביעות, מקווה שיחזיק מעמד הלאה.
בתור גננת בגן חובה רוצה לשתף אתכן במשהו שהפליא אותי מאד!!!! באסיפת הורים בתחילת שנה דברנו על המתוקים המזיקים והסברתי שאין להם כניסה לגן- פירטתי בדיוק מה אפשר להביא ומה אי אפשר. האמהות הנהנו בהתלהבות והודו לי מאד! למחרת, גם דברתי עם הילדות והן הבינו לגמרי, נשאר לנו עוד הרבה ממתקים להביא- חטיפים, עוגיות, ופלים, איגואים, קרמבו…
אבל תוך שבועיים, חזרו הממתקים הגרועים לבקר בגן, כשנולד אח, ביומולדת פרטי, אמהות של שבת. הייתי המומה בפרט שכבר הצלחתי להכניס את התוכנית הזו בגנים כמה שנים. והילדות? ממשיכות לצאת לרופאי שיניים ולסבול מכאבים. נכון, אני יודעת שהכי קל וזול וקומפקטי זה לשלוח לגן חבילת טופי, אבל – כבדו את עצמכם ותדאגו לבריאות הילדים!!!
אם בשעת מעשה ההורים הם אלו שהתפתו לרכוש את הממתק הזמין, איך נוכל למנוע מהילדים לאכול אותם?
לדעתי האישית- אחד ועוד אחד הם הקבוצה השלמה- כל אמא שתשתדל לקנות את הממתק הפחות מזיק או פרס, שאגב ילדים קצת יותר בוגרים מעריכים הרבה יותר!!!
בהצלחה!
אז הנה השנקל שלי:
אני מרשה הכל מלבד דברים שמלכלכים את הבית או עושים ריח לא נעים שמפריע לי (היפראמזיסית בעברי).
אבל מסבירה בטוב טעם שזה לא בריא. מפרטת מה זה עושה לגוף. שיניים, תולעים, מסבירה איך הלבלב עובד, השמנה וכו'
אני עצמי כמעט לא אוכלת את החטיפים והממתקים ונגעלת מרובם בפומבי.
יש בבית שלי אוכל נורמלי ויש מה לאכול.
בשבת יש קצת, בעלי קונה.
אני כן מגבילה לגבי ממתקים ממש גרועים.
הן מאוד אוהבות שקדים ואגוזים ולפעמים אנחנו קונים (זה יקר יחסית).
מדגישה להן כמה אוכל בריא הוא נכון לגוף והן מפנימות. הן רואות אותי אוכלת אוכל בריא ומצטרפות – מה שיש בצלחת של אמא תמיד הכי טעים…
בגיל קטן זה יותר משמעותי אבל לאט לאט גם הגדולה צטרפה – לא רצתה להשאר מחוץ למועדון (גם בעלי התנגד בעבר והיום אוהב את האוכל הבריא כמו קינואה, עדשים שחורות).
רק אומרת, יש מודעות במסגרות שהן לומדות בהן. יחסית מעט ממתקים והרבה הטפה לפירות וירקות ככה שאני לא צריכה לעבוד קשה.
אחת הבנות סיפרה לי שיש לה חברה שאמא שלה קונה מהן את הממתקים תמורת שקלים והיא קונה לעצמה פרס.
מסכימה איתך לגמרי!
באמת תהיתי איך הענין הזה ברוך ה' פסח על ביתנו. מלבד עוגיות וחלבה הילדים שלנו ברוך ה' לא מתלהבים ממתקים. איך?
בעיקר ס"ד.
בעלי אוהב מאוד מתוקים. אבל אני ממש נגעלת (באמיתי) ממתקים. אוכלת עוגיות, שוקולדים איכותיים. וזה באמת מה שהילדים אוכלים. כשהם מקבלים בחוץ סוכריות הם מבקשים ממני לפתוח, אני פותחת ואומרת לעצמי בשקט- איככס. הם נהנים ללקק דקה ואז זורקים לפח. אני פשוט לא עושה מזה ענין של אסור מותר. בבית זה לא קיים- ככה שאין ויכוחים. מלבד במבה ביסלי בשבתות או כשמגיעים אורחים.
כגננת אני לא נותנת כניסה לממתקים.
אני מדברת על זה באסיפת הורים וההורים שותפים להחלטת הבריאות, בפועל קשה לרובם.
ההורים מקבלים ומבינים אבל זה לוקח זמן.
ילד שמגיע עם ממתק לגן הממתק מחכה לו אחר כבוד מעל המקרר וחוזר הביתה,
אם ילד מגיע עם סוכריה על מקל ביד בבוקר אני אומרת לאמא שלו: אמא יקרה תשמרי לו לבית, לא כאן.
לקבלת שבת אפשר להביא ופלים\ עוגיות וכדומ'.
ביום הולדת מביאים עוגה ושקית הפתעות (ללא ממתקים)
במהלך היום יש סל פרות במקום נגיש, בזמני משחק חופשיים הילדים יכולים לגשת כשהם רוצים לקלף לעצמם פרי ולאכול (במקום מוגדר) אני לא מגבילה פרות.
כצ'ופרים אני משתמשת במדבקות ונקודות עם איסוף עד לפרס המיוחל מהכל בשקל.
בגנים שהיו צריכים חיזוקים יותר מידיים וישר לפה השתמשתי בדגני בוקר (התחלתי בכריות ועברתי לקוקומן וכו' ובסוף הגעתי למדבקות)
אציין שהגן ממלכתי ויש שם יותר שיתוף פעולה ומודעות לנושא ממה שאני רואה בגנים של הילדים שלי.
דבר נוסף- במגזר הממלכתי יש מושג שנקרא "גן בריא" שבו הגננת חותמת על חוזה כלשהו, מקבלת תקציב עבור זה.
כשההורים בוחרים לשלוח את הילד לגן הם בעצם גם מחוייבים לכללים מסוימים שקשורים ל"גן בריא".
נראה לי שהמונע לשינוי דווקא כן נמצא אצל הגננות אבל הן חייבות להוביל את זה עם הרבה בטחון ונחישות. זה לא קל.
אין לי אלא לומר כל הכבוד וירבו כמותך בישראל
אשרייך!
אגב זה לא חוקי לחלק ממתקים במוסדות לימוד. בחינוך חרדי אין אכיפה בנושא זה.
הילדים שלי התרגלו שממתקים "שווים" פותחים בשבת-הם יכולים להביא לי ממתק שהם קבלו מהגן ולומר לי "תשמרי לנו לשקית הממתקים של שבת".
אני משתדלת שבתוך כל החטיפים יהיה גם מהדברים הנ"ל בכמות מועטה(חמצוצים או סוכריות שרשרת אני פשוט חוצה אותם ושמה חצי צמיד/חצי חמצוץ)
יכולה לומר שנשאר לי הרבה שאני זורקת אותם בערב פסח לפח וחסל(ממתקים בלתי נסבלים יזרקו כשהם ישנים ולא יחכו לערב פסח:))
אני חושבת שאם תנסי להרגיל אותם שזה מיוחד רק לשבת-זה יכול להפחית את הכמות שיכנס להם לגוף(וגם דחית סיפוקים)
לגבי הגנים,
באמת אין כ"כ שליטה מצד ההורים(המבקשים לא לשלוח) אבל אני חושבת שאם הגננות יעמדו על כך שאין כניסה-זה יעזור(אני קניתי לבת שלי,אמא של שבת,סוכריות סודה והגננות אמרו שהן לא מחלקות את זה והייתי צריכה להביא לה משהו אחר)
גם אצל הבן שלי בתלמוד תורה הגננת מבקשת להביא לאבא של שבת קרקרים וגבינה עם ירקות-ורוב הפעמים מתחילת שנה הוא לא חזר עם ממתק מהגן-רק פעמים ספורות….
ושוב אני אומרת,אני חושבת שהדבר הזה מרגיז ואיום- אבל אפשר להפוך אותו למדרגה וקפיצה (רוחנית)לילדים כמו שרבות כתבו וציינו:דחית סיפוקים וכבוד שבת קודש.
אם את בסוף קונה,
מה את רוצה?
את יכולה לבקש לאמא שלך לא לתת לילדים שלך ממתקים, רק משהו קטן כמו עדש , קובית שוקולד וכו… וקל וחומר לא לקנות בשמה, אם היא תקנה פרסים קטנים הילדים יאבו אותה לא פחות.
גם לאמא של שבת ויומהולדת מקובל מאוד לקנות פרס במקום ממתק והילדות נהנות מזה מאוד, אם תקני שרשרת / צמיד / טבעת / קשת מהכל בשקל הבת שלך תרגיש מלכה..
לא ראיתי שיש בגנים כל שבוע יומהולדת, לא צריך להגזים,
נראה לי שאם כל אחת תתחיל את השינוי אצלה בבית – הכל יראה אחרת,
אצלי אין ממתקים בבית באמצע השבוע ולכן לא קורה כלום אם הם מקבלים בגן ממתק לאמא של שבת,
וצמיד סוכריות לגיל שנתיים יותר מציק מצד הלכלוך שזה עושה, הילדה בד"כ לא תגמור את זה, היא תניח את זה באיזשהו שלב…
ממש מסכימה.
גם אצלי אין ממתקים באמצע השבוע וממש נכון בקשר לצמיד של הסוכריות
גם הבת שלי בת 3 מתייאשת באמצע……………
ויומולדת יש אצלינו ל2 ילדות פעם בשבוע אז בואו נקבל קצת פרופורציות לפני שאנחנו זועקות על הממתקים.
ואגב יש לי 2 בנות בגנים לא כל יום נולדים אחים ורוב הממתקים בקבלת שבת זה צ'יפס וצ'יטוס אז אפשר לנשום……………
עוד משהו קטן,
שוקולד הוא ממתק הרבה פחות נוראי מהחמצוצים ושות'.
יש אצלי בבית שוקולד והילדות שלי מקבלות מידי פעם.
למי שכתבה של כל יום נולדים אחים- את צודקת…אבל יש ראש חודש/ ברמצווה או אירוסין של אח/הגננת חלקה למי שאספה את הצעצועים בצהרון (סליחה???) /תהילים ליארצייט/ שכן מבוגר שפוגשים במדרגות -לא המצאתי אף מקרה!! היהודים הם עם יצירתי.
אצלינו גם יש קופסת התגברות כל פעם שמתמלאת אנחנו קונים לילדים ספר שבוחרים ככה יש ספריה שהולכת וגדלה ,כמובן מטבע הדברים יש את הילד שעל זה ודואג למלא את הקופסא ובקושי אוכל ממתקים ויש את הילדים שנהנים בעיקר מהתוצאה ופחות תורמים לקופסא אבל ברב הפעמים גם הם "תורמים " לקופסא את הממתקים הבעייתים כמו ג'לים טופים ואבקות , גם אם לא בצורה הרמטית.
אני בעצמי כבר לא קונה ממתק לשבת מהסיבה הפשוטה שהם מקבלים כמויות ממתקים בשבת עצמה: אבות ובנים/תהילים/קבלת שבת וכו' .
במשך השבוע יש בבית בסקוויטים בייגלה ובמבה .
ובאמת בזמנים של פתקי שנה טובה/שנולד אח וכדומה זה מאתגר יותר כי הכי קל לקנות טופי גם זול גם כמות ואז אנחנו מוצאים את עצמינו מחפשים בנרות איזה ממתק נחמד שהוא לא טופי אפשר לקנות לילדי הכיתה כפול מספר הילדים בבית
אני חושבת שמילא סוכריות סודה הן עדיפות הרבה יותר מטופים וג'לי
שלצערי הבת שלי בת שנתיים חוזרת איתם הרבה מהגן
עדיין אין כ"כ הרבה יומולדת אלא יותר אמא של שבת
ואצלי בבית אני משתדלת לתת כמה שפחות ממתקים
ואין אצלי בכלל שתיה מתוקה גם לא בשבת
בשבת אם יש זה מיץ מהקומפוט שאני מבשלת שהיא מאוד אוהבת
ואני חושבת שזה הרגלים שצריך להרגיל מגיל קטן
עדיין אין לי הרבה ניסיון כי בינתיים יש לי רק בת אחת
אפשר רגע להציג דעה אחרת ולהרגיע קצת?
מקווה שלא יאכלו אותי פה…
קראתי פעם בספר של שרה חמו "שביל הזהב לריפוי הטבעי" – שהיא מאד מחמירה ביחס שלה לבריאות הגוף – שיחסית אצל ילדים המצב מדאיג פחות, בגלל שהם הרבה בתנועה, ממש כל היום – זה מאזן ומבריא את הגוף. זה לא הציטוט המדויק שלה, אבל ככה היא כותבת.
מאז אני רגועה יותר : )
ולמעשה – לילדים קטנים אפשר להעלים בשקט חלק משקיות הממתקים (מניחים במקום גבוה, ואז או שהם שוכחים, או שאפשר בינתיים לזרוק את מה שבעייתי יותר).
בבית כמובן לקנות ממתקים בריאים יותר – צ'יפס למשל, להרגיל שתיית מים,
והכי חשוב בעיני – לתת כפיצוי המון פירות וירקות, יודעת שהיום זה נורא יקר,
אבל חייבת לומר שמעולם לא הקפדנו על הממתקים שהם הביאו מהגן (חוץ מלהעלים כשהיה אפשר – בלי ששמו לב כמובן!)
והילדים שלי כמעט לא חולים. ממש.
לדעתי זה בגלל שהם אוכלים המון ירקות ופירות.
ואגב, בנוגע לבעיות שיניים, אמרה לי פעם רופאת שיניים שלפעמים בייגלה (וגם ביסקוויט) הכי גרוע מצד השיניים…
כי בייגלה משאיר פירורים המון זמן שנדבקים לשן, לעומת שוקולד שדי מהר מתמוסס ונעלם, לדעתה הכי חשוב לשים לב לממתק שלא משאיר נוכחות על השיניים לאורך זמן.
ועוד דבר – אחרי הכל, ממה שאני ראיתי, בעיות שיניים זה הרבה פעמים עניין תורשתי אינדיבידואלי. כל הילדים שלי אכלו פחות או יותר אותה כמות מתוק וחלקם סבלו מאד בשיניים, וחלקם בכלל לא…
ואחרון: כמה שאפשר לתת מתוק מאפיה ביתית. ברור שעוגת שוקולד ביתית, אפילו עם כמות יפה של סוכר עדיפה על ממתק שקונים בחוץ וכו'.
בהצלחה!
חושבת כמוך
מכל התגובות לא מצאתיי אמא שמזדהה בעצמה ,
אני מאד אוהבת חמצוצים וטופים! בעקרון אני לא מכניסה את זה הביתה אבל הילדים רואים שאצל סבתא/שמזדמן לי זה מה שאני אוהבת
זה אחד הדברים שהכי מפריעים לי כי ביניו ממני הם לומדים מה טעים
מה עושים עם זה
אני גם אוהבת חמצוצים וכדו' אז מה? הדוגמה האישית לילדים שלי חשובה לי יותר מהרגע שבו יהיה לי טעים החמצוץ. ואין חינוך ללא דוגמה אישית! באמת איך את מצפה מהילד להתגבר אם את לא מסוגלת?
אם יש לך קושי במשמעת עצמית, זה מקפצה מצויינת, כי את מתגברת עבור החינוך של הילדים שחשוב לך ותוך כדי מרויחה עבודה עצמית…
אולי לא קשה לך אם משמעת עצמית אלא את פשוט לא מודעת לכמה הדברים האלו לא בריאים, אז כדאי לך לבדוק… זה יתן לך גם כח להתגבר…
בהצלחה!
איך אנשים לא מפחדים להזיק לילד חסר ישע?
אישה שולחת לגן ג'לי/גומי/דוריטוס לחלק לכל ילדי הגן
איך היא מסוגלת אחר כך להירדם בשקט בלילה
כשהיא יודעת שהיא גרמה לילדים האלה נזק?
הרי הנזק הוא וודאי, גם אם הוא לא מיידי
אפשר להצטדק באלף ואחד צידוקים, 'ככה זה' ו'אי אפשר ללכת קיצוני' בסופו של יום, ילד (או כיתה שלימה) שאכל צמיג בגללי – אני אתן את הדין על זה. ואם נשברה לילד אחד השן, ונגרם נזק כלכלי, כאב לילד וטרטור להורים – אני אשלם על זה….. ואם ילד אחד ספג פגיעה או עלבון מהסביבה בגלל התנהגות פראית בהשפעת הסוכר או המונוסודיום, זה גם עלי, אני אתן את הדין על זה. לא מיותר?????
אני פחות מסכימה איתך יוכבד
אני מכירה שתי משפחות המשפחה איפה שאני גדלתי והסבתה של בעלי
שאוכלים מתנגדים לממתקים לעומת חמותתי (חייבת להיות ההפך מחמותה)
אל תשאלו מה קורה שם במצב הממתקים (אולי היא גם תממן רפואת שיניים לטירלול הזה)
איך אני מסתדרת איתם שבת?
להבן בן ה6 הוא לא הבן שלי בקשר לממתקים הוא בקושי אוכל ואם הוא אוכל זה מוזה ואני משתדלת לאזן
אני זורקת אליהם את הכדור ואומרת להם לפני הסעודה שאני מרשה להם לאכול מכול הממתקים אני אוהבת ששמח להם וטעים להם רק שיבחרו 4 דברים (יש שם שוק ממתקים)והשאר שיכניסו לבשקית ובמזוודה (כך הם מרגישים שאני לרג'ית ולא נלחמת ויהיה להם מהכול אך לא עכשיו ובסעודה השניה מוציאה להם את מה שאספו (אלא אם חמותי סמה לב שלא אני לא אוהבת לריב עם אנשים) ונותנת להם לבחור עוד 4
אצלי יש ארון ממתקים עמוס והכי חשוב המקרר והילדים לא כלכך להוטים על הארון והם לרוב מבקשים תפוז פומלה קלמנטינ תפוח וכו' פשוט הפרי יותר גדול ואם אני נותנת להם לקלף למרות הלכלוך והבאלגן
חשוב לי 3 דברים שהילד ידע שאני מרשה לו את כל ממתקים בגבול
עם הכשר טוב
ושידע שצריך לבקש רשות
אם יש אופרוף הבן שלי יודע שאני מעריכה את זה שהוא מחלק לאחים וחברים וממה שנשאר הוא יכול לבחור כל יום 2 טופים זה האחריות שלו (מהממתקים של שמחת תורה לקח לו כמעט חודשיים לגמור)
אני מעדיפה שהילד יוכל ממתקים ולא ירגיש שאני נלחמת איתו
הרי זה קרב מופסד מראש
אנחנו כמעט לא קונים ממתקים, הילדים מקבלים מספיק במוסדות , שומרים כל אחד בשקית שלו את מה שקיבל ואת זה מחלקים בשבת לכולם, הילדים מאוד נהנים לחלק, וגם השקית במקום שנגיש להם והם יודעים שהם יכולים מידי פעם גם ביום חול לאכול משהו ממנה,
מלבד חמצוצים שהם יודעים שאני לא מרשה והם מביאים לי.
ככה מבחינתי חסכתי לפחות חצי מהממתקים שאם לא הדרך הזאת הם היו צורכים
אני עדיין חושבת שהכמות מוגזמת, אך לא רואה אופציה לשינוי
מלבד כמו שציינו פה, פירות וירקות שהם מסייעים לנקות את הרעל של הממתקים מהגוף. סוג של תגובת נגד.
הלוואי הלוואי שמוסדות החינוך- החל מהגנים יכניסו את זה!
אני קוראת את התגובות וכמעט כולן כותבות שבבית הן מקפידות על מינון נמוך של ממתקים והבעיה היא עם מה שהם מביאים מבחוץ. אני מורה בבי"ס קירוב ואין בכלל ממתקים בשום הזדמנות. יש עוגה וטרופיות ביומולדת, מורות יכולות לחלק שוקולד ובמקרים קיצוניים באישור מיוחד- צ'יפס. הלוואי שזה ייכנס גם אצלנו. בסוף הכל עניין חברתי, ואם יהיה סטנדרטי לחלק פרס/ חטיף לא ממש גרוע כמו במבה/צ'יפס טבעי וכו'- אף ילד לא יגדל עם חסכים. השפע בחנויות הוא מטורף, ואגב זכור לי שבתור ילדה (ואני די צעירה…) חלק גדול מהממתקים המתוקים היו בהכשרים שונים שלא אכלנו. היום יש הכלללל הכי מהודר וכשר… גננות, מלמדים, מורות, מנהלות- אנא!! הכניסו את זה לתקנון!! וצריך לעמוד על זה כמו שעומדים על כללי צניעות/ משמעת וכו'. "ונשמרתם" זה לא פחות חשוב.
אתם לא מגזימות קצת?
אף אמא אף פעם לא אוכלת שום דבר מתוק?
אתם בירצינות חושבות שאם יביאו ציפס או דוריטוס יפלו שינים לכל הילדים בכיתה ואני לא אוכל לישון בלילה כי בגללי זוג הורים התרושש????????????????????
בואו ניכנס לפרופורציה הממתקים ימשיכו לזרום לפיות של הילדים אם לא בגן אז בתהילים של הבנין ואם לא בתהילים אז אצל הדודה השכנה החברה וכו'
כל אחת בביתה תעשה מה שנכון ונראה לה ומה שמתאים לה אבל תנשמו יש עוד דברים רעילים ומזיקים בעולם
ואגב הילדים שלי במוסדות ואף אחד מהם לא מקבל לא חמצוצים ולא ג'לים וכמעט אין טופים וסוכריות על מקל.
ועוד משהו כשלכן נולד תינוק במשפחה אתם שולחות עם האחים הנרגשים טופי או אגוזים וגזרים לכבוד התינוק?
צודקת לגמרי,
הקיצוניות לא בריאה לשום כיוון,
בריאות הנפש שלנו ושל הילדים – גם חשובה, וממתק פה ושם טוב לכולנו (פרט לאלרגיים..)
אין התקפת ממתקים בגנים ובבתי הספר
יש ממתקים, יותר ממה שרצינו, אבל העולם לא נחרב בגלל זה.
אין כל שבוע 2 יומהולדת מהסיבה הפשוטה שאין בגן 2*52 ילדות (כמספר השבועות בשנה)
והלוואי שכל שבוע יוולד אח/ות חדש
פי מליון יותר מסוכן לחכות בתחנה או במסוף לאוטובוס!!!
ואל תגידו שאתן לא לוקחות את הילדים לנסיעות בתחבורה ציבורית בגלל זה..
אני מציעה שמול קופסאות הממתקים שאספתן תכינו קופסאות של אוכל בריא שהילדים אכלו ותבינו כמה גוף אחד יכול להכיל, וכמה הממתקים הם נקודה לעומת כל המכלול.
ואם אצלכם לא אוכלים אוכל בריא בבית – הגיע הזמן שתדאגו לזה במקום לחנך את כל העולם…
אז קצת פרופורציה תעזור לנו יותר בחיים, כדי לא להכנס ללחץ וחרדה (שהרבה יותר מסוכנים לבריאות)
מקווה שיורשה לי להגיב בתור שואלת השאלה. תודה למגיבות, ניכר שדרכתי פה על נקודה כאובה. המטרה לא היתה לנסות לתקן את העולם ואפילו לא להביא למודעות את חשיבות התזונה הבריאה (שכבודה במקומה מונח), נחמד לקבל הזדהות מעוד אימהות, אבל אפילו לא לכך כיוונתי. (ואגב- מי שכתבה שהילדים לא מקבלים חמצוצים וג'לים במוסדות- אני שמחה בשבילך. הילדים שלי כן מקבלים. לא כתבתי בהגזמה בכלל, כל הדוגמאות נכונות. אצל הילד בחיידר מקבלים כל יום אחרי התפילה חמצוץ. למה? כובע. אצל הילדה מתגמלים בטופים על איסוף משחקים וכו. אם אצלכן זה לא כך – אשריכן. ההצעה להימנע מלנסוע בתחבורה הציבורית כי מקבלים טופי בגן, היא … איך לומר…? פחות רלוונטית ובוודאי התקפה לא במקום). השאלה שלי היתה דווקא עלי! אחרי שסוף סוף הם חיים בדור הזה ומקבלים מה שמקבלים, איך לא לבוא מהמקום הלא מפרגן והמתקמצן והנאנח על כל שקית ממתקים. תגובות של הצעות מעשיות על קופסת התגברות, הצעה "לקנות" תמורת מתנה או עידוד שלילדים זה פחות נורא (ולו נחמת שוטים) הגיעו במקום. תודה לכולן.
השאלה שלי היא כזאת: למה ילד בן שנה וחצי אמור לחזור מהמעון עם חמצוץ באורך חצי מטר? ילדים בגיל הזה לא אמורים להכיר את הדבר הזה. ואיך ביום הראשון ללימודים הגננת (של בן השנה וחצי…) במעון רשמי של תמ"ת הניחה קערה של טופים לילדים?? זה נראה כאילו אנשים לפעמים לא חושבים בכלל נותנים לילד בלי לחשוב על מחר
כואב מאד
אמרת להם משהו?
זכותם לחלק,
זכותך להגיד שזה לא מתאים לך ולבקש שישנו.
בד"כ במעונות טובים פתוחים לשמוע את ההורים
ואם הם לא אז אולי כדאי לך לחפש מעון אחר לילד שלך
הי דבי!
זה לא זכותם לחלק. בטח לא בגילאים האלו. ולו מטעמי סכנת חנק בלבד.
אני גננת בשרד החינוך, ואסור! ממש אסור להכניס כאלו דברים אל הגן.
אסור לתגמל ילדים בממתקים תמורת פעולות! (אני מתכוונת מבחינה חוקית) המפקחות ממש נגד.
אצל הבת שלי ממש לא מחלקים את כל הממתקים שצוינו. מקסימום היא מקבלת סוכריה על מקל פעם באף פעם.
כגננת אני כותבת לאבא שבת להביא חטיף. ובימי הולדת עוגה והפתעות. (מהשקל)
אגב, היום מוכרים בשקל אוראו בהכשר מהודר, וזה עולה שקל למארז- בגן של הבת שלי אחת הילדות חילקה. אפשר גם עוגיות לוטוס.
לא חוקי. חד משמעי.
ועוד לא הזכרתן פה את הבנים בגילאי 3-4. לפחות פעם בשבוע יש חבר שנהיה בן 3 ומחלק שקית ממתקים מפוצצת…
בנוסף, בכיתות שאליהן "מכניסים" את ילדי החלאקה ועושים את הטקס, יש למעשה כ-30 שקיות מפוארות בשנה מהטקסים הללו+ימי הולדת לכל ילדי הכיתה+אבא של שבת, וזה חוץ מכל הצופרים המתוקים שהמלמדים מחלקים…
אני חושבת שהמצב ממש גרוע.
הכוח שיש למוסדות החינוך הוא אדיר!
כי אוכל אחרי הכול הוא עניין חברתי
יש נטיה לאכול כמו החברים
ולהיגעל ממה שכולם נגעלים
חבל שבארוחה משותפת אוכלים לחם עם שוקולד וסוכריות במקום לפתוח שולחן בריא ומגוון
חבל שבסיומים כל ילד מביא ממתק ויוצאים עם שקית הקפאה פלוס צלחת עוגות
ואז חצי נזרק, לא חבל על הכסף שלנו??
למה לא לבחור כמה ילדים לכל סיום עם כיבוד מאופק וסביר?
מעריכה מאד מאד את הגננות שמנחילות חיבור לאוכל בריא!!!
לא יודעת אם להגביל ממתק ליום הולדת
אבל לקבל ממתק על שהילדה אספה, ויתרה, הביאה פתק טוב..?
לכל אלה שחושבות שזה לא מזיק נתוני הסוכרת בהשתוללות חייבים שינוי בחברה שלנו
ואני לא מהקיצוניות
אבל צריך יותר מודעות ושינויים קטנים
אצלי מאד הולך קופסא לממתקים המתוקים, צלש לבעלי שיזם את הרעיון