שלושה ימים לפני מתן תורה, ו"ובאו כולם" שמתנגן בבית מכניס את כולנו לאווירה.
יום קבלת התורה – היום שבו התחיל הדופק של עם ישראל והעולם כולו – לפעום. והנה המילים של רש"ר הירש זצ"ל: (מתוך דרשה שמסר לבני הקהילה שלו. הדרשות מרוכזות בספר "אוסף כתבי הרב הירש, המילים הבאות לקוחות מתוך המאמר: "חג התגלות הרצון האלוקי וייחודיות התורה", ממליצה לקרוא.)
"ואם מהות התורה נשגבה מכל השוואה וכל הגדרה, כמו כן הביטויים שישראל המציא כדי לתאר את השפעות התורה על חייו אינם יודעים גבולות –
לכן התורה היא עבור ישראל המים המרעננים והאש המטהרת, החלב המזין והיין המשמח, הפטיש המפוצץ סלע והחרב הכובשת, הנזר על ראשו והתכשיט על צווארו. היא מטה המסייע בהליכתו והאור שמראה לו את הדרך, רעו באושר והמדריך אותו במצוקה, רינת הלילה ושירת היום, האור שבפרשת דרכים, המשמרתו על משכבו ומקבלת פניו בבוקר.
התורה לישראל היא הפנינה שאין ערוך לה, העושר שאין כמותו, האוצר הבלתי נדלה, השדה בלי מיצרים, הזהב המצוי בעומק מעבה הארץ, בעיניו התורה היא מקור הידע וההבנה, מעין החיים והשלום, באר הגאולה והכוח, הטוב המוחלט ועץ החיים, אשר – הוא נטוע ומטופל בטיפול הנצרך – מסוגל להחזיר את גן עדן לעולם הזה."
בעוד שלושה ימים נקבל את התורה, שוב. בלי הרבה רעש וצלצולים, וכמו שמסביר הרב הירש – דווקא בגלל גדלותה של התורה, כל סמל וכל הוראות מיוחדות איך לחגוג אותה – לא ישקפו את גדלותה.
בנוסף, התורה היא לא "סמל" בשבילנו, היא החיים. היא היום יום. היא הבוקר, הצהריים והערב שלנו.
"למה לא שבוע שלם או חודש, ולמה אין סמלים לחגיגת התורה? כי לא השבוע ולא החודש, אלא כל השנה שייכת לתורה, כי התורה אינה דורשת סמל בלבד אלא חיים והתנהגות."
"בָּרוּךְ הוּא אֱלקינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבודו. וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּועִים. וְנָתַן לָנוּ תּורַת אֱמֶת. וְחַיֵּי עולָם נָטַע בְּתוכֵנוּ. הוּא יִפְתַּח לִבֵּנוּ בְּתורָתו. וְיָשם בְּלִבֵּנוּ אַהֲבָתו וְיִרְאָתו וְלַעֲשות רְצונו וּלְעָבְדו בְּלֵבָב שָׁלֵם."
חג שמח!
שבי
הפוסט הוא חלק מהניוזלטר שלנו שנשלח פעמיים בשבוע – ביום שני וחמישי.
רשומה ולא קיבלת? תבדקי בקידומי מכירות או בספאם.
עדיין לא רשומה? בואי שבי איתנו : ) בלחיצה כאן
