לידה חמישית

ממש מזדהה. גם אני וגם בעלי ילדי סדנוויץ במשפחות מרובות ילדים עם הרבה אתגרים ביום יום.

בלידה הראשונה מאד התאכזבתי וממש צבט לי הלב שלא קיבלתי כמעט תשומת לב. ציפיתי ליותר התרגשות ופינוקים, ובפועל חזרתי הביתה בלי עזרה מבחוץ, ואפילו אוכל לשבת לא קיבלנו למרות שאנחנו גרים ליד ההורים. השכנים גם הם לא ממש התייחסו. אני חושבת שהם חשבו שאנחנו כזוג צעיר בטח מתפנקים ליד ההורים שגרים קרוב.

גם מתנות כמעט לא קיבלנו כי אנחנו יחסית מסודרים כלכלית בהשוואה לשאר המשפחות. וזה צבט מאד.

גם מתמונות ששלחתי לא קיבלתי תגובות נלהבות ומתרגשות. יש הרבה נכדים אחיינים ב"ה והילד שלי כנראה צריך להיות ממש מדהים כדי שיתייחסו אליו.

אז כן, זו תחושה של מאד לבד, מאד מאכזבת. במיוחד אחרי שאני כל כך התרגשתי ופינקתי את האחיינים…

לפחות אין לי ציפיות ללידות הבאות. נתרגש ונתפנק בעצמנו : -)

יאאו איך אני מבינה אותך
ב"ה דווקא אצלנו התרגשנו מהראשון, מהשני, אך מלידה ללידה ההתרגשות והיחס פחתו
אני מרגישה שאצלי הנושא הוא לא מתנות כן או לא
עוגה כן או לא
זה נטו יחס
אני לא מדברת על זה שבכלל לא באו לבקר את התינוק (הנכד!!!) החדש – כאילו זה כבר לא מענין…
וכמו שאת אומרת בקושי התמונות מרגשות

עכשיו אני מתפללת שנזכה לילד נוסף שיהיה גם חמישי במספר בע"ה
ביקשתי מבעלי בקשה
שכשנזכה ויגיע ההריון
שנתרגש ממנו כמו זוצ
כאילו זה ראשון
לחוות את זה
ולא להרגיש שחיקה בעצמנו
שנתרגש מכל שלב
וכנל בלידה
וזה מבחינה הדבר הכי משמעותי

הפנמתי שלצערי (או לשמחתי) הסביבה עסוקה מכדי להתיחס, להשתתף, להתרגש
ולמרות שדווקא מלידה ללידה יש יותר צורך בעזרה ופינוקים
ובעיניי,
מלידה ללידה מבינים יותר ששומדבר לא מובן מאליו
איכשהו זו עקומה הפוכה
ויש פחות יחס

אז החלטתי שניקח את זה בע"ה בעצמנו כפרויקט ברמה הזוגית
להתרגש מכל שלב
ולחוות כאילו זה ילד בכור
למרות שלפניו ב"ה יש שיירה אנרגטית בעליל.

לאחרי הלידה מצטרפת להמלצות לפני –
תדאגי לעצמך לבגד חדש לבייבי, שמיכה חדשה,
כן,
למרות שבטוח יש לו ירושות
זה משמח ומעורר התרגשות
תדאגי לעצמך לקולקציית יולדת דנדשה
אפילו רק כמה פריטים קטנים שיפנקו אותך
(מצידי מטפחת, גרביים חלוק לא יודעת העיקר העיקרון)
בית החלמה
אוכל טוב
ספר… וכל דבר טוב שעולה על דעתך

ומהצד
שכנתי ילדה ילד שישי
השתדלתי ממש לפנק אותה בארוחה מושקעת מאד
דווקא כי זה ילד שיש
אז אם יש יכולת לשים לב לשכנות, גיסות, אחיות,
חשוב מאד בעיני

ממש אהבתי את התובנה של שמחה!

מבינה אותך לגמרייי
לדתי שבוע שעבר לידה רביעית ומהצד שלי לא באו לבקר(כולל הורים)ואולי טלפון אחד או שניים לאיחולי מזל"ט…..
בעלי גם מאוד נפגע,אבל אני אישית הכנתי את עצמי לקראת הלידה מה אני רוצה הכי הכי כפינוק?
אצלי זה היה מתנה מסויימת מבעלי,והוא נתן לי יותר מזה-שכך אני עדיין מרגישה מאושרת למרות חוסר הטלפונים והעזרה שטרם קיבלתי….

גם אני לפני לידה,
מתלבטת אם ללכת לבית החלמה או להשאר בבית ולהשתמש בכסף לקנות אוכל מפנק,
נראה לי שזה קושי שקיים הרבה בדור שלנו, הפסיקו להתרגש מילודה 🙁
הרבה אמהות והסבתות כ"כ עמוסות נפשית ופיזית שהן בכלל לא פנויות להתרגש ולעזור…