האתר בהרצה, אנחנו יושבים על זה עכשיו...

הדרך לגינה קהילתית משלכם! ראיון עם רחל רבינוביץ

שבי

לפני שבועיים פורסם פה קטע שגרר עשרות תגובות, ציבי העלתה את הרעיון להפוך את בני ברק לירוקה, בצורה שרלוונטית לכל עיר ואזור בארץ. היא הציעה שכל אחד יהפוך את השטח המוזנח מתחת לבית שלו לירוק ופורח, וככה מראה פני העיר כולה ישתנה.

בעקבות עשרות התגובות והבקשות שהמכתב שלה עורר, פניתי לרחל רבינוביץ מנהלת "בשביל ארצי" שתיתן לנו כלים ליישום הרעיון המדהים הזה.

לעולם פורח יותר : )

רחל, איך אפשר ליישם את הרעיון של טיפוח החצר מתחת לבית?

"בעצם הרעיון הזה מדבר על מה שמכונה היום "גינה קהילתית". זה מיזם שמתאר אנשים פרטיים שמתגייסים לשקם שטח ציבורי/ פרטי מוזנח וליצור ממנו גינה יפה, בכל רמה שהיא.

אנחנו ב"בשביל ארצי" ליווינו כבר הרבה גינות כאלו בבית שמש, בירושלים, כולל במאה שערים (!) ועוד. אני חושבת שהגינה הקהילתית הראשונה בבית שמש הייתה בבניין שלנו, והיום יש כבר כמה גינות קהילתיות בבית שמש שבקשר איתנו". 

איך הייתה הפעילות בגינה שלכם?

"הגינה שלנו הייתה חצר מוזנחת ומלאה בפסולת, והיום הכל ירוק וצבעוני. התחלנו משתילים של עצים, והיום יש שם עצים יפיפיים. הוספנו גם מערכת השקיה ועוד. 

הבעיה הייתה השמירה על הגינה. אנשים בלי לשים לב היו עוברים בגינה ובטעות דורכים על השתילים, על הפרחים ועוד. לכן תלינו שלטים שייצרנו בנגריה – הכל השגנו במחירים נמוכים, לא היה לנו הון להשקיע – ובשלטים כתבנו קטעים מהתורה שמדברים על חשיבות השמירה על הסביבה. למשל: "הקוצץ אילן מאכל דרך השחתה לוקה" או: "מה ששנוא עליך וכו'", מאז התחילו לשמור, זה ממש יצר שינוי. גם כיתות מבתי ספר ותלמודי תורה התחילו להיכנס לגינה, לקרוא את השלטים, וראיתי אפילו מלמדים שמסבירים לתלמידים על החשיבות של השמירה על הסביבה ועוד"

האם יש תמיכה מהעיריות ליצירת גינות קהילתיות?

"תלוי. בירושלים העירייה עוזרת וגם נותנת מימון לכל מי שרוצה לקדם גינה קהילתית, יש היום בירושלים יותר משבעים גינות קהילתיות".

בבני ברק יש עזרה בנושא?

"לא משהו שאני יודעת עליו, צריך לברר. מי שאחראית שם על איכות הסביבה זאת גברת אסתר קינן, אפשר לבדוק אצלה, ויכול להיות שאם יהיה ביקוש מהתושבים – הם יתנו תמיכה לגינות כאלו. בכל מקרה, אפשר להגיש 'קול קורא' דרך המשרד להגנת הסביבה לפעילות. אנחנו הגשנו אחרי שהגינה הייתה כבר בשלבי הקמה וקיבלנו גם מעיריית בית שמש, וגם מהמשרד להגנת הסביבה מימון למערכת השקיה ועוד".

מה צריך כדי לפתח גינה קהילתית?

"צריך בעיקר רצון טוב של תושבים שלוקחים את זה על עצמם". 

חייבים כמה שכנים?

"כדאי. למרות שבדרך כלל שכן אחד גורר את האחרים כשרואים שהוא רציני. אני התחלתי לבד בבניין שלנו, אבל אחר כך עוד הרבה שכנים הצטרפו. וכמובן הילדים".

פרויקט שרחל ליוותה בגנים בבני ברק

איך מתחילים, בתכלס?

"קודם כל מאתרים שטח ששם רוצים להפריח את השממה, ופשוט להתחיל לטפח אותו".

צריך שמש ישירה? מה עם שטח מקורה?

"שטח מקורה לגמרי זה קצת בעייתי. צריך לבדוק אם נכנס שמש לפחות בחלק מהשעות, מספיק גם 3-4 שעות שמש ביום".

השטח צריך להיות ריק.

"ברור. צריך לפנות את הפסולת וחפצים מיותרים. אצלנו הגינה הקהילתית הוקמה בחצר מאחורי הפחים, שהייתה מוזנחת ומלאה בפסולת. גייסנו את הילדים בבניין לרוקן ולנקות את החצר".

מה אחרי פינוי הפסולת?

"להפוך את האדמה. בכל אדמה אפשר לגדל, אבל אם האדמה מאד דלה, כדאי להוסיף קומפוסט. זה מוצר מאד זול שעולה בין 10 ל-15 ש"ח לשק".

ואז שותלים? מה אפשר לגדל?

"בשטח יותר מוצל, מומלץ צמחי צל/ צמחי בית. למשל – פוטוס, ירקה, בת שבע מטפסת ועוד. צמחי צל אלו צמחים שבדרך כלל בטבע צומחים מתחת לעצים, הם פחות זקוקים לשמש. למעשה בכל משתלה מדריכים מה מתאים לגידול בכל שטח".

מה עם גידול ירקות?

"ירקות חייבים שמש לפחות מספר שעות ביום, הם כמובן לא עולים כסף, רק צריך לדעת מתי מתאים לגדל אותם. יש שתי עונות זריעה עיקריות – בסתיו ובאביב, באביב שותלים ירקות קיץ. אם נשתול עכשיו ירקות קיץ, כמו פלפל ועגבניה – הם ימותו. לכן מנביטים באדמה בתוך הבית, ולקראת האביב שותלים את הזרע המונבט יחד עם האדמה – בתוך האדמה בחצר".

בשלב ההנבטה לא צריך שמש?

"לא. אפשר בתוך הבית".

בגן בבני ברק, כל ילדה שייכת

מה שותלים בסתיו?

"בעיקר ירקות שורש, חוץ מתפוח אדמה שהוא ירק רב עונתי. זה מדהים איך שהקב"ה התאים את ירקות החורף והקיץ לפי תנאי מזג האוויר, בחורף צומחים ירקות השורש – בתוך האדמה, ובקיץ הירקות שבחוץ – עגבניות/ מלפפון ועוד".

מה עם גידול עצים?

"המומלץ ביותר בגידול עץ זה לקנות שתיל".

למה לא לשתול פשוט גרעיני תפוז למשל?

"כי לוקח הרבה זמן עד שהם נובטים. לילדים אין סבלנות ולפעמים גם למבוגרים… ירקות צומחים די מהר. פירות זה תהליך ארוך יותר".

מה את ממליצה לשתול עכשיו?

"חמניות". 

איך שותלים חמניות?

"הכי פשוט שיש, מגרעיני חמניות – גרעינים שחורים, כמובן לא קלויים! אלו לא יצמיחו כלום. חמניות צומחות מהר, תוך שבועיים אפשר לראות את הנביטה, ותוך חודשיים גדלים הפרחים. אנחנו עשינו בעבר פרויקט שבו גידלנו חמניות בגנים בבני ברק, זה היה פשוט מדהים, בחורים הכי נידחים ולא מטופחים – צמחו חמניות ענק, יותר גבוהות מהילדות עצמן".

כמה צריך להשקות?

"הכי טוב שיש מערכת השקיה. אם אין, כלל האצבע הוא שתמיד האדמה תהיה לחה – לא רטובה מדי ולא יבשה מדי. זה תלוי במזג האוויר ובעוד גורמים, ביום גשום כמובן לא צריך להשקות. בתחילת הצמיחה, כמו תינוק, הצמח צריך לשתות הרבה, כל יום. בהמשך כל מספר ימים, תלוי בחורף או בקיץ, עץ חזק ויציב מספיק להשקות אחת לשבועיים גם".

מה ההשפעות על הילדים בטיפוח צמחים, ממה שאת רואה בשטח?

"ההשפעה היא מדהימה. אצלי בשכונה, קיבלתי משוב מדהים מההורים, אמהות סיפרו לי שהן רואות ממש שינוי בילדים. 

אמא אחת אמרה שהמורה מספרת שמשהו קרה לילדה. אמא אחרת תיארה שהבת שלה כל כך קשורה לגינה שהיא כל יום יורדת לבדוק מה עם הפרח שלה. 

אחד הילדים בגינה קהילתית שליוויתי ויתר על טיול שנתי כדי לא להפסיד את יום ההדרכה השבועי בטיפוח הגינה… 

ההתעסקות עם הצומח מצמיחה משהו בנפש שלנו. מכל התרפיות שקיימות תרפיה בגינון היא אחת התרפיות החזקות, העבודה בגינון היא שותפות ביצירה, בבריאה, זאת מתנה אדירה. זה מפרה משהו בנפש, מצמיח אותה". 


לאתר של בשביל ארצי: https://www.bishvilartzy.com/

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הנצפים ביותר

אולי יעניין אותך גם?

אוטיזם באנגלית

רגע על תקשורת

אוטיזם? מי זה שאמר?

רחלי שרון, קלינאית תקשורת

ספר עם פרח מעליו

ביקורת ספר, ראיונות

הספר ששינה את חיי

שבי

חלות

יושבת רגע

לאפות חלות או להיות עם הילדים?

שבי

בישול לכל קונספט

מקפיאות לשבת חלק שישי – פשטידות

שולמית גולדמן, קונספט