דקה בשבילך – יום שלם בשבילי

אני מחכה לפגוש שוב את הילדות שלי שלא ראיתי כל כך הרבה זמן. לא יכולה עוד לחכות.

מתחילה להרגיש את הרעב שהדחקתי זמן כה רב ומרגישה שכבר קשה לי, קשה מדי.

יודעת בתסכול שאין מה לעשות. רק לחכות עד שיעבור הזמן.

ופתאום ראיתי אותך בזווית העין, מתקרבת, נעצרת לידי. וכמו מלאך משמים, פתחת לי דלת מתכת ושאלת בחיוך אם תוכלי לעזור.

נכנסתי. לא יכולתי שלא, אצלך היה כל כך נעים ומזמין. 

את לא מכירה אותי, אני לא מכירה אותך.

רק אלוקים שבשמים יודע מה חסכת ממני בפעולה פשוטה בשבילך, ענקית בשבילי.

אני מחכה לפגוש שוב את הילדות שלי שלא ראיתי כ"כ הרבה זמן. לא יכולה עוד לחכות. לצאת ב-7:00 לעבודה זה קשוח, הן עדיין ישנות, שולחת נשיקה מרחוק ורצה לאוטובוס.

מתחילה להרגיש את הרעב שהדחקתי זמן כה רב ומרגישה שכבר קשה לי, קשה מדי. תוך כדי הריצה המדוברת לעיל הדבר היחיד שהספקתי לדחוף לתיק היא חבילת קרקרים והקיבה מדברת בעד עצמה

יודעת בתסכול שאין מה לעשות. רק לחכות עד שיעבור הזמן. קל קו מציין באוזני במונוטוניות ראויה להערצה שהקו הקרוב אלי נמצא במרחק של 12 דקות, מקווה בשבילו שהוא צודק…

ופתאום ראיתי אותך בזווית העין, מתקרבת, נעצרת לידי. בולמת. בשפה מדוברת וכמו מלאך משמים, פתחת לי דלת מתכת דלת של רכב עשויה ממתכת נכון?! אני לא טועה… ושאלת בחיוך אם תוכלי לעזור. את מגיעה לרחוב לידי, זה יותר מעוזר..

נכנסתי. התיישבתי, חגרתי לא יכולתי שלא, אצלך היה כל כך נעים ומזמין. חלון פתוח, אוויררר. והעיקר – זמן הנסיעה התקצר לחצי!

את לא מכירה אותי, אני לא מכירה אותך.

רק אלוקים שבשמים יודע מה חסכת ממני בפעולה פשוטה בשבילך, ענקית בשבילי.