דקה בשבילך – יום שלם בשבילי

כבעלת רכב בשכונב חרדית מבורכת בילדים בבית שמש:

אני ממש ממש שמחה לקחת נשים, ועוצרת המון כדי להציע לנשים בתחנות, אבל התגובות שאני מקבלת בדרך כלל זה התעלמות מוחלטת או שמסתכלים עלי כמו מישהי ממש מוזרה. מיעוט שבמיעוט נענות להצעה.

שמעתי את אותן תחושות מבעלות רכב נוספות.

אז אולי אם אתן רואות מישהי שמציעה טרמפ, תאירו לה פנים, תגידו לה תודה גם אם זה כרגע לא רלוונטי בשבילכן, ובפעם הבאה יהיה לה חשק לנסות שוב.

רוצה לומר לבנות שנעזרות בנו בטרמפ לעבודה,
גם אני פעם הייתי נוסעת באוטובוסים, יוצאת בשביל זה ב5.30 בבוקר, וחוזרת ב…
וכן, עשיתי את המאמץ הזה והוצאתי רישיון, כי אחרת לא היתה ברירה,
מבינה ממש את הבנות שרוצות טרמפ, כי הייתי שם, ואפילו לא מבקשת על זה כסף,
וכל זה כי אני לא נהגת של אף אחד!!!
מי שרוצה לנסוע איתי על הדרך שלי בכיף ובשמחה,
אבל פליז תתאימי את עצמך אלי,
ואל תצפי שאני אצטרך להתאים את עצמי אליך,
אפיזודות כמו: "את לא מורידה אותי ליד הבית? זה מילא לא משנה לך מאיזה רחוב להיכנס"(ומה אם אני יודעת שהרחוב הזה תמיד פקוק?)
"תעקפי את כל הרכבים כאן, אל תגידי לי שאת מחכה את כל הפקק הזה" (עבירת תנועה, כשתהיי נהגת תעשי אותה כמה שאת רוצה)
"חכי לי בתחנה 2 דקות אני שם" (מתקשרת אליה אחרי 5 דקות והיא לא עונה אפילו, "יוווו, לא שמעתי, מה נסעת????")
"מה? את לא מגיעה היום למשרד??? איך אחזור הביתה?" (קחי מונית מתוקה, ותעריכי את הפעמים שאת לא צריכה לקחת… אני לא צריכה לתת לך הסבר כל פעם שאני לא מגיעה למשרד ולהרגיש שדפקתי אותך)
עושות לנו הרגשה של נהגות מונית, ולא זה לא התפקיד שבחרנו לעצמינו,
תנו גם לנו הרגשה טובה, שיהיה כיף לנו לעשות את החסד הזה,

ואל תשכחו, שכשאתן מתרווחות על הכיסא, מפהקות ואולי נרדמות… אנחנו צריכות לשמור על פוקוס למרות שאתמול גם אנחנו הלכנו לישון מאוחר…

אני גם נהגת שנים…יותר מ20 שנה וממש מרגישה זכות שיש לי אפשרות לגמול חסד עם הרכב
קבלתי כזה פינוק מד'.ע"י החסד אני מחזירה מעט מן המעט
כן,כל מה שתיארתן נכון
לפעמים אנשים מרגישים מדי בבית ולא תמיד נעים לסרב ולפעמים צריך לעשות סיבוב גדול שמאריך את הדרך ומאחר את זמן ההגעה
אבל רוב האנשים כן מודים וכן מעריכים
וגם אם לא הקב"ה רואה את הכוונה שלנו