1 )
מה שלומך חברה?
את בטח לא מבינה מה הסיפור שלי בתקופה האחרונה…
אנחנו נראות דומות ממש, באותו שלב, אבל אין לי אומץ לגלות לך שאנחנו שונות. אפילו שונות מאוד.
נשמעת לך מוזרה ודי סנובית נכון?
קבלי התנצלות, אני לא מתכונת להתנשא או להתבדל.
אני אישה רגילה שרוצה להיות הכי טובה בכל דבר אבל ה' שלח לי התמודדות פיזית ורגשית.
אני קיסרית.
2)
אם הייתי רגילה – הייתי נהנית לבוא איתך ליום פינוק המוני של בקורס הכנה ללידה.
אבל כרגע, עד שהמשיח יבוא וכל המומים יתרפאו, אני עסוקה במה שהתחדש בפרוטוקול הידידותי בבית החולים ההוא, בחוות הדעת המעודכנות על סיכות נמסות ובשאלה האם הרופא שאני מכירה כבר הזדקן יותר מדי…
אז תביני – זה לא שאני מתקמצנת על ההוצאה הקטנה (כי יש לי זכאות לקורס, כמו כולן) או רוצה עגלה יקרה, פשוט מנסה להימנע מעוד כמה צביטות בלב.
3)
אם הייתי רגילה – לא הייתה לי בעיה לשתף אותך, לצפות להנהון המתוח שלך בזמן שאני מגוללת את סיפוריh ולהסכים איתך כמה מדהים התהליך הקדוש הזה.
אבל כרגע – כל עוד לא צברתי מספיק אמונה וחסרים לי עוד צעדים עד ההשלמה, אני מעדיפה לותר. לא מספיק בטוחה בתגובה שלך, אם תהיה עדינה מספיק לליבי המצולק.
אז מה את אומרת – יכולה לשים עצמך את במקומי? ברור לי שאת לא מחפשת סיפוק לסקרנות אבל אני באמת אשמח לשמוע את דעתך ולשתף בנושאים בהן אני שוה בין שוות…
4)
אם היינו דומות מספיק – הייתי מתענינת מאוד בסיפורייך שלך, בלבטים המשמעותיים, בניסיון שרכשת מהפעמים הקודמות.
אבל בינתיים – כואב לי. כואב להרגיש כמה אני מפסידה. כמה את מרגישה טבעית ונורמלית.
אני בטוחה שתביני – הרגשות שלי מחפשים תמיכה אצל הדפוקות כמוני. משתוקקים לאחות האחיות שהן מספקות לי (ואני להן).
5)
אם היית מעלה על דעתך את ההבדלים בין האירוע שמחכה לי לאירוע שאת מחכה לו – לא היית מתפלאת שאני מתעקשת לקנות משהו ארוך ארוך שלא מחייב את הירכונים שאנחנו רגילות אליהם. הלואי שהיית אפילו מציעה לי שנעבור בחנות ההיא כדי שאקנה כאלה שאוכל לגרוב בעצמי לפני שאקום מהמיטה.
רק אומרת – את לב הזהב שלך אי אפשר לפספס ואני יודעת שהוא מרגיש את ליבי.
6)
אם היית גם את קיסרית – כמה קל יותר היה לשתינו. היית מציעה את הרעיונות המופלאים שלך ואין ספק שהדרך הייתה קלה יותר..
אבל בינתיים – אני מרגישה לבד בחזית הזו. לא ממש מוצאת בעצמי כוחות להכניס אותך לנעליי.
אז בבקשה – תתפללי עלי שאעבור את האירוע הכי בטוב ואני מבטיחה שאני מתפללת עלייך שלא תצטרפי לסירה שלי.
7)
אם הייתי טבעית – לא היו שואלים על התאריך או משכנעים אותי לשנות אותו.
אם הייתי זוכה – גם אני הייתי רוצה להיות המרכז של הסיטואציה, להעפיל אל התחושה המרוממת של שותפות גוף בנשמה.
אלא שבינתיים אני זוכה להשליך אותי על ה', לזרוק את העצמאות, את השליטה (ועוד כמה דברים…) ולהעשות כרצונו. לתת לו כתר מלוכה של נשמות קדושות ומאוד יקרות, יוצאות דופן.
62 Responses
וואו, התרגשתי!!
שיהיה בעז"ה בשעה טובה, בקלות ובידיים מלאות!!
התאוששות קלה והחלמה מהירה.
מה שהכי תפס אותי זה שהפוסט הזה בעצם פותח פתח לכל כך הרבה התמודדויות "שקופות" –
מידע שהוא ממש לא סוד, אבל אף אחד לא חושב שהוא בעצם התמודדות.
מורכבת.
כואבת.
ובודדה.
אם לילדים שבמשך שנים לא מצליחה עוד ללדת.
אישה צעירה שמתייתמת.
אלו אתגרים שהתחושה היא שמבחוץ – אי אפשר להבין אותם.
והאמת – גם לא ממש מנסים…
סה"כ זו לא טרגדיה.
לא משהו שאי אפשר להכיל.
אבל זה כואב.
ולפחות המעגל הקרוב – מתבקש שירגיש, ולפחות שיהיה מודע.
בטח יש המון דוגמאות.
אולי תעלינה כאן עוד כאלה,
כל דוגמא כאת בטח תגרור כמה – "איך לא חשבתי על זה"
שפשוט נחשוב על מי שקרוב אלינו.
תודה רבה שקראת!
מאוד מזדהה עם מה שכתבת!
אהבתי מה שכתבת!
ההתמודדות שלי היא שלא תמיד הלך לי עם ההנקה וחלק ילדים כמעט לא ינקו.
זה קשה להרגיש שמשהו שטבעי עבור כולן פשוט לא הולך אצלי.
הדרך שלי להתמודד עם זה זה להבין שלכל אחד יש את המקומות שבהם יש לו קושי ובהם הוא מרגיש בדידות.
ואני כמובן לא דפוקה אלא זו ההתמודדות שהקב"ה בחר בשבילי וב"ה שיש דרכים נוספות להאכיל את התינוק.
לא תמיד זה קל לזכור את כל הנ"ל ולא ליפול לתסכול אבל זה הניסיון.
כמובן יש גם את ההתמודדות עם אנשים בכל מקום שמרגישים חופשי להעיר על זה שתינוק כ"כ קטן אוכל מבקבוק ולהסביר לי כמה חשובה ההנקה(אישה שישבה לידי באוטובוס עירוני..) או סבתות שדחוף להן לדעת בדיוק מה התינוק אוכל. לא מצאתי לזה פיתרון.. לפחות נלמד אנחנו להיות יותר רגישות לסביבה.
יכול להיות שזה ירגיש לחלק משהו מינורי ולא משמעותי אבל לא חושבת שצריכה להיות תחרות בענין הזה.
מזדהה
גם אני קיסרית
כמוך 🙂
תודה שקראת!
מוזמנת להצטרף לפורום אם המלכות (תחת פורום מעגלים), חפשי בגוגל.
קבוצת תמיכה עם הרבה ידע קונקרטי 🙂
וואו כמה הזדהיתי ……..כמה נכון…וחשוב להזכיר ….
זה מסוג הקושי\נסיון שאנשים מבחוץ לא מצליחים להכיל או להבין…
וכשתתלונני-יגידו לך –בסה"כ אפשר לחשוב–הרי מדובר בשמחה לא עכשיו איזו טרגדיה, והעיקר שלאם וליילוד שלום….
או- כמה ימים והכל עובר..תוכלי לשכוח מהכל … אף אחד מהם לא יודע על הכאבים שמלווים אותך משך חצי שנה לפחות …על ההשלכות שניתוח כזה גורם….
על התסכול שאת רוצה להניק ולא מצליחה כי אין תנוחה נורמלית ועל כל תזוזה קטנה מורגש כאב חד..
על הרגע שאת רוצה ללכת לתינוקיה להחזיק את התינוק לשהות לצידו ולהתרפק עליו כמו כל חברותייך למחלקה ולא מצליחה לקום מהמיטה או חושבת 6 פעמיים לפני האם כדאי לקום אולי לא אצליח לחזור שוב למיטה….
אז נכון שזה בהחלט העיקר וב"ה שזה המצב ואסור להתלונן חלילה….אבל עדיין הקושי להפנים שבמקום לעבור חוויה טבעית מספקת מרגשת …ממש כמו דרך הבריאה—
עוברים תהליך רשמי מלחיץ וטקסי…
כל החוויה היא אחרת…
כל ההחלמה אחרת…
אבל העיקר ידיים מליאות ובריאות אצל כולם — בקלות!!
מזדהה מאוד עם מה שכתבת!
תודה רבה שקראת והגבת!
מאחלת לך שבפעם הבאה יהיה לך הרבה יותר קל!
נוגע ללב
שמחה שנגעתי בך…
וואו, באמת התמודדות שלא חושבים עליה, אבל אני בפירוש מבינה אתכן אמהות גיבורות!
רק, תגידי למה את חושבת שאת דפוקה??? כתבת אמהות דפוקות כמוני, וכאב לי ממש לקרוא על מציאות שמימית שכל כך לא בידיים שלך והכתרת את עצמך בתואר כזה קשה.
אני חושבת שאת גיבורה וגדולה וצדיקה וזה רצון ה' ממך- ככה להביא ילדים לעולם, זה תהליך אלוקי לא פחות!
שיעבור בקלות ובידיים מלאות בעזרת ה'!
תודה גדולה על התגובה הטובה שלך!
רציתי להיות פה לחברות הקיסריות שלי בפורום "מעגלים – אם המלכות" (כל הקיסריות המהממות – תצטרפו אלינו)
אני עצמי יחסית בטוחה בעצמי שאני לא דפוקה בכלל ומי שחושב שאני דפוק כנראה הוא עצמו לא בדיוק בסדר…
לא שאני אטרח להבהיר לו את זה…
אבל החברות שלי, מספרות הרבה סיפורים כאלה, לצערי.
מקוה שהן קוראות את התגובה שלך ומרגישות יותר טוב מהבחינה הזו.
(הדרך שלי להפוך לקיסרית היא די נדירה ושונה ממרבית החברות הקיסריות שלי)
גם אני קיסרית…
ילדתי 6 ילדים בניתוח קיסרי ב"ה.
ולא ממש הבנתי מה הקשר בין להרגיש דפוקה וכו'… לקיסרי???
מה הקשר?
ההפך הוא הנכון!
כשאני מספרת לאנשים מבחוץ שיש לי שישה ילדים שנולדו בקיסרי, כולם אומרים שאני גיבורה! וכל הכבוד!!
וחוץ מזה שאני למדתי להסתכל על הצדדים הטובים שבזה – ויש הרבה.
נכון שמלכתחילה לא הייתי בוחרת בזה.
ונכון שנשארת לי בטן עם שרירים רפויים יותר מאלו שיולדות טבעי.
אבל אני יודעת מתי התאריך המדויק ויכולה לצאת מבית מבריק (:
ואני לא צריכה לחכות עד התאריך המשוער ולסחוב את כל התשיעי.
ואני לא עוברת שעות של צירים…
נכון. גם לי קשה להתאושש בימים הראשונים וכואב לי וקשה לי התלות באחיות.
ואני טיפוס מאוד תחושתי ומרגישה חזק כל כאב.
וסליחה שאני אומרת (כותבת…), הזכייה היא לא איזה לידה תעברי – טבעית או קיסרית – אלא עם מה את יוצאת ביד!!!!!
לכל אחת המסע שלה! תרגישי חזקה ושווה ותבואי ממקום יותר מוכן – ותעברי את זה בטוב!
מניסיון…
תודה לך מאוד על הקריאה והתגובה!
מה שכתבת הוא חלק ממסר שאני ממש מתאמצת להעביר לנשים שמדברות איתי.
ובכן, את גיבורה!
אני מרגישה שאת כל כך בטוחה בעצמך ולכן הקושי שלך קטן יותר.
שמחה מאוד מאוד בשבילך!
העיקר אינסוף נחת יהודית מתוקה!
נכון מאד,
גם לי כאב שכל הספרים על לידות התמקדו לחלוטין בלידה רגילה, ואין שום התייחסות לאיך אפשר להתכונן לקיסרי.
עם זאת יש המון נשים שזו צורת הלידה שלהן וצריך פשוט למצא אותן בשביל השיתוף, ההרגשה והידע שהן יכולות לתרום.
היית קונה ספר על קיסרי?
אני מתלבטת אם לכתוב ספר…
יש לי כבר הרבה חומר כתוב.
וואי מבינה לגמרי אני עברתי ניתוח קיסרי פעמיים ולא אשכח את הכאבים אחרי לוקח המון זמן למצוא תנוחה טובה לקום לשכב לשבת ומי מדבר בכלל על לצחוק או להשתעל הכול כואב נורא ועוד כשהייתי צריכה ללכת לפגיה בהתחלה לא יכלו להביא לי את התינוק אבל אחר כך התעקשתי ללכת עד לשם וזה היה ממש מסלול למיטיבי לכת.
מהטור עושה כרושם שניתוח קיסרי זאת בושה מה זה השטות הזאת אם צריך אז צריך אנחנו לא בתיכון שמשנה מה דעת החברה עושים מה שצריך ולא חייבים שום דין וחשבון לאף אחת והעיקר ההכי גדול זה לצאת בידיים מלאות ובמזל טוב.
תודה רבה על הקריאה שלך והשיתוף!
מרשה לעצמי להאיר לך שהרבה קיסריות שזכיתי לדבר איתן מסתירות את עובדת היותן קיסריות מפני תגובות לא מבינות…
קיסריות מבקשות הבנה לרגשות שלהן וזה לגיטימי להרגיש בושה.
הכי מאחלת לכולנו לא להתיחס לדעת החברה בכלל אבל זה לא תמיד פשוט, לצערי…
אכן, הדגש צריך להיות על התוצאה המופלאה שאנחנו לוקחות הביתה בסופו של דבר 🙂
מזדהה מאד
גם אני כמוך, לקח לי כמה שנים להתגבר על האכזבה ואבדן החלום
אחרי הלידה קיסרית הראשונה בכלל לא הסכמתי שידברו איתי על ניתוח, מה קשור אלי, זה בכלל לא אני, ועוד הפסדנו פדיון בגלל זה.. יואו.. היה קשה מאד,
וניסיתי עוד פעם ועוד פעם, וכל פעם בצורה שמימית זה הגיע לאותו חדר ניתוח קר ומנוכר,
עד שהרמתי ידיים והבנתי שזה רצונו, וזו הדרך של הילדים שלי להגיע לעולם
והיום אני קיסרית שמחה, משתפת בשמחה את כל האחיות והחברות, ושומעת מהן סיפורים בשמחה גם.
מאחלת לך שתגיעי ליום הזה של השלמה, של הודיה לה' שאנחנו בדור הזה בו יש פתרונות נפלאים, והילדים שלנו לא נודלו בעלי מומים.. או חס וחלילה..
ואשמח בשבילך אם תגיעי ליום בו תמצאי את המעלות בקיסרי מוזמן, (והן קיימות! כאחת שעברה גם וגם וגם,)
(וההשואה לאחרות פשוט לא רלונטית, אולי ההריון שלה קשה יותר? אולי אחר כך התינוק שלה בוכה יותר? יש אינסופ שלבים וחלקים בתהליך המופלא הזה… שמיותר להוכח למי יותר קשה / כואב.. אבל מבינה אותך מאד.. גם אני הייתי שם עמוק.. בתוך הבחישות האינסופיות האלו)
תודה לך על הקריאה והתגובה!
רק לספר לך שאני מכירה מעולה את המעלות וגם טורחת להכיר לקיסריות אחרות…
היי גיטי , וכל הקיסריות, ושאפו לשבי שנתנה לך במה
כקיסרית בעצמי וכדולה, [כמו שכבר אמרתי:)] ואחות לקיסרית כפול 8
מרגישה אתכן לגמרי.
ואומנם השם הזה – קיסרית, הוא הולם ומעצים,
אבל רק שתדענה, שיש מי שקורא לזה [סיון נבות ופרופ הולנדר]
"לידה בטנית".
למי שמעדיפה את השם הזה – קחנה אותו במתנה.
ואם יש לכן עודף כסף – אז בכלל תבדוקנה את מה שהם מציעים.
רק נקודה אחת היתה קשה גם לי –
למה את חושבת שאתן נחותות או דפוקות?
אתן הרבה יותר גיבורות מכל האחרות!
תודה רבה על הקריאה והתגובה החמה שלך!
את מחזקת!
תודה רבה על הקריאה ועל התגובה החמה שלך!
את ממש מחזקת!
מצטרפת לכל הנל עד שלא עברתי את הלידה אחרונה שלי בקיסרית לא הבנתי כמה צריך להצדיע לאמהות הגיבורות שיודעות למה הן נכנסות מראש!
(אני מטופלת פוריות ואני בטוחה שיש כאלה שיגידו כך על מה שאני עוברת לפני כל תינוק…)
לא אשכח כמה התרגשתי לחזור הביתה אחרי כמעט שבוע בבי"ח והשתרעתי על המיטה בלי לחשוב פעמים ונתקעתי שם למשך שעה עד שהצליחו לחלץ אותי מהכאבים ומהתנוחה – אל תדאגו לא חזרתי על על הטעות הזאת ולא נשכבתי במיטה למשך תקופה ארוכה מדי…
ואמא שלי הביאה לי חוברת מתורגמת מאנגלית על התמודדות אחרי קיסרית אם את מעוניינת אשתדל למצוא לך את זה.
המון כח ומצדיעה לאמהות (בחיריק, שורוק) ולנתינה האין סופית של המציאות הכי אישית שלך כאישה ואמא!
תודה רבה על הקריאה והתגובה החמה שלך!
את מחזקת!
וואו!!
אני כל כך מסכימה איתך!
אני חושבת שאני מכירה את החוברת הזו…
אני עצמי חיברתי חוברת די עבה עם הכנה טובה מכל הבחינות – אחד החלומות שלי הוא להוציא ממנו ספר.
מי שרוצה – אני שולחת אותה במייל כמו שהיא בחינם.
אני לא משאירה כאן את המייל שלי כי זה לא בטיחותי אבל במעגל אם המלכות – אפשר לשלוח לי הודעה פרטית עם המייל לשלוח אליו.
הי שלום
תודה על העלאת הנושא
דווקא אני ב"ה עברתי לידה אחת לא קלה בכלל ושלוש קיסרי
היו דברים בלידה שהיו קשים יותר מהקיסרי
אבל אכן לידה בניתוח היא התמודדות ודרשה ממני יכולת הכנעה והשלמה
הקושי העיקרי שלי הוא דווקא לא הניתוח עצמו היום יש ניתוחים "ידידותיים" ובאמת
החוויה חיובית מאד ב"ה (יחסית לניתוחי חירום)
הקושי העיקרי שלי הוא ההשלמה עם זה שעשיתי את המקסימום כדי לנסות להגיע ללידה טבעית
במקרה שלנו ההחלטה הייתה בידיים שלנו כמובן בהכוונת רופאים, אבל בסוף
המילה האחרונה היא שלכם… וכמובן שאלת רב, שגם התשובה לא הייתה ממש ממש לכאן או לכאן
אלא עפ"י נתונים מסוימים
שלבסוף ההרגשה-הכרעתי בעניין גורלי שמשפיע על כל הלידות (מדובר בהתלבטות לקראת ניתוח שני)
ואולי הייתי צריכה לעשות יותר …
אבל בסוף-למה באמת לקחת סיכון, (במצב שלנו זה היה סיכון) עם הקב"ה הביא לנו את הדרך הנוספת …(זה מה שכיוון אותנו)
בהצלחה לכולן ושנזכה לעשות רצונו
והעיקר ילדים בריאים ואמא בריאה…
סיטואציה מוכרת מאוד!
כתבתי על הנושא הזה שיר אבל אני לא מאמינה שאפשר לפרסם אותו כאן…
רק מספרת לך כדי שתביני כמה התחושה הזו רווחת…
תודה על התגובה שלך!
תודה לך על השיתוף החשוב..
אני מנסה ללמוד מזה על כלללל החיים…
לא לדון!
לא לשפוט!
אין לך שמץ של מושג [גם אם ברור לך שאת יודעת הכל] עם מה הזולת מתמודד.
מה שברור ללא ספק זה, הוא מתמודד!!
זה לימוד חשוב מאוד שלקחתי גם אני לחיי…
תודה על הקריאה!
מעניין, אני עברתי קיסרי אחד בלידה שניה, ודווקא ההתאוששות שלי אחרי הניתוח היתה קלה יותר מאשר אחרי לידה ראשונה! ושמעתי את זה מעוד, אולי בגלל שהרשתי לעצמי לקחת יותר אופטלגין? לא יודעת, מה שכן – לא הרשו לבעלי להיכנס איתי לניתוח, והייתי כ"כ המומה ובודדה (בכלל לא התכוננתי לניתוח, באתי ללידה..) והבנתי שבניתוח מוזמן הבעל כן נכנס.
בכל אופן אני מכירה את התחושה הזו של "כולן נורמליות וטבעיות חוץ ממני" בתחום אחר לגמרי ואישי וזה אכן עבודת חיים, להתחזק באמונה ולא להיות בתסכול.. מאחלת לך את כל הטוב ושה' יתן לך כח ושמחה
תודה על התגובה שלך!
בגלל שיש כאן קהל של קוראות, חשוב לי לציין שאופטלגין נחשבת תרופה מסוכנת ומאוד כדאי להמנע ממנה לגמרי.
גם אם נוטלים אותה – להיות זהירים לגבי המינון ולא יותר מפעם ביום לכל היותר.
תודה על האיחולים החמים!
מה זה אומר תרופה מסוכנת?
ומה עם שאר משככבי הכאבים ממשפת הפרצטמול והאיבופן והזריקות שנותנים בביה"ח?
בלי זה לא הייתי יכולה כמעט…
אנונימית, אני מגיבה לך לשאלה על אופטלגין:
אופטלגין נחשבת בעיתית הרבה יותר משאר משככי הכאבים המקובלים בישראל.
בחו"ל היא נחשבת תרופה מסוכנת ונמכרת רק במרשם רופא ולרוב תחת מעקב הדוק.
כאן בישראל מתו לא מעט אנשים מהרעלת אופטלגין. מצבם מדרדר במהירות רבה ואין כמעט איך להציל אותם.
מדגישה שהסכנה היא בנטילה תכופה.
לאחרונה גם בישראל היא דורשת מרשם רופא.
ממליצה מאוד על אקמול (פרצטמול) בוריד כמשכך כאבים מצוין.
מעבר לזה אפשר את משככי הכאבים המקובלים מלבד אופטלגין או אופטלגין בצורה זהירה.
מציעה לכל הקיסריות ללמוד על צורות שונות לשיכוך כאבים באמצעות נשימות (כמו יולדות רגילות), תנועה, טמפרטורה, משחות וכן הלאה (יוצא לי לדבר עם נשים, בהתנדבות מלאה, על הצורות הללו)
תגובה לגיטי אופטלגין לא תרופה מסוכנת יותר מכל תרופה אחרת פשוט אם מגזימים זה מסוכן אבל לרוב האנשים זה בסדר אלא אם כן יש רגישות אבל בדרך כלל זה בסדר כמובן אסור להגזים עם שום תרופה
גיטי יקרה,
שאלת אם הייתי קונה ספר על קיסרי? אז האמת שלפני הקיסרי השלישי שלי חפרתי בהמון חומר כתוב, גם מקצועי באינטרנט וגם בפורומי נשים – שמשם אפשר לקבל המון טיפים ועצות מעשיות.
אני חושבת שהייתי קונה ספר כזה, במיוחד אם הוא היה מכיל גם הכנה טכנית וידע איך להקל לפני, במהלך ולאחר הניתוח, ובנוסף חשוב מאד הכנה רגשית ללידה קיסרית.
הייתי מאד שמחה אם היו קורסי הכנה לקיסרי כמו שיש קורסי הכנה ללידה, אפילו מפגש אחד או שניים יכול להספיק ולהגיע יותר רגועים ומוכנים ללידה הקיסרית.
מה דעתך?
שיהיה לך תמיד בקלות, בבריאות, בידיים מלאות, והרבה נחת מהקיסריים הנולדים 🙂
אני שמחה מאד לבשר כי עומד להיות קורס כזה בירושלים בעוד שבועיים.
בקורס ימסר תוכן ע"י ד"ר כבירי, יעל גריינר- מיילדת ויעל זלץ. כמו כן ינתן חומר כתוב עם הכנה פרקטית ורעיונית.
בנוסף יהיה גם תוכנית סטנדאפ וארוחת ערב מושקעת.
פרטים יבואו…
תודה על האיחולים שלך!
אחד החלומות שלי כבר כמה שנים היו הכנה מקצועית לנשים קיסריות אבל אני לא תומכת לידה בהכשרתי…
לאחרונה זכיתי שיש לי שיתוף פעולה עם מינדי (מנדולינה) שהיא כן תומכת לידה (ותתן קבלות) ואנחנו מפיקות יחד ערב כזה.
לגבי הספר, תודה! בזכותך אני אקדם עוד קצת את החלום שלי…
מאחלת גם לך אינסוף נחת מתוקה!
גיטי היקרה!
כאחת שעברה ניתוח קיסרי אחד-מזדהה עם התחושות שמלוות אח"כ,הכאב שמלווה אותך זמן רב אחרי הלידה(אני ילדתי בחורף,כל יציאה שלי לבחוץ,לקור היתה כמו דקירת סכינים והייתי מתקפלת מרוב כאב).
אח"כ הקב"ה זיכה אותי למרות כל התחזיות ללידה רגילה-שהיתה מאוד מאוד ארוכה.
גם אני מהמקום שלי שמעתי על כאלה שיולדות מהר או יכולות ללכת ללידת מים(אצלי זה לא יהיה אפשרי אף פעם)וברור שקינאתי.
אבל אז יצא לי לשמוע שיחה של הרבנית רות שמש והיא אמרה כך:האישה התקללה על הריון,לידה וגידול בנים-הקב"ה נותן לאישה משהו אחד קשה ומהצד השני משהו יותר קל,והיא סיפרה על אחת שאמרה לה:"אני מגיעה לב"ח מתקלחת ויולדת"-נשמע חלום,לא?
אבל היא המשיכה וסיפרה שכאשר אחד הילדים שלה גדל היא התמודדה עם נשירה כואבת מאוד מאוד(היא לא פירטה רק אמרה שזה לא המקרים שאנחנו שומעים אלא הרבה יותר גרוע).
אז קודם כל,אם מי שקוראת את זה ויש לה לידות מהירות ב"ה-אני לא מנסה להפחיד ולא אומרת שח"ו יהיו דברים כאלו,
אבל אני אומרת על עצמי שאני מעדיפה לסבול(ודר"א היתה לי לידה רגילה השיקום היה יותר קשה מהניתוח קיסרי…)כעת שזה משהו זמני(יחסית) מאשר להתרוצץ עם ילד בגלל בעיה התפתחותית/רגשית/לימודית/וכו'
ותגידי לחברות שלך שהן גדולות מהחיים!!
חמותי ילדה 6 לידות בקיסרי ועצם זה שאתן חוזרות לזה שוב ושוב למרות התיסכול והמילים שאומרים לכן
זה רק מראה את עוצמות הנפש שלכן!!!
תודה רבה על הקריאה!
מוכרת לי מאוד הסיטואציה וגם שומעת מהרבה חברות…
גם אני כל כך הייתי רוצה לידת מים ועוד כמה דברים ולא אוכל ככה שאני מזדהה מאוד מאוד מאוד…
אני מסכימה מאוד עם מה שהעלית!
סבתא של אמא שלי הייתה אומרת שהיא מתגעגעת לכאבים מההריונות כי הייתה להם סיבה כל כך טובה ומשמחת…
אני אומרת להן המון שהן גדולות מהחייים אבל תודה רבה שאת משתתפת במאמץ שלי להגיד להן…
אני בטוחה שהן קוראות.
גיטי, מאוד התחברתי למה שכתבת –
אני ב"ה לא קייסרית אבל גם אני מתמודדת מאוד בהריונות, אני מוגדרת ברפואה כ'APLA' ובעברית יש לי קרישיות
ז"א שמרגע שאני רואה את הסטיק החיובי עלי להתחיל להזריק לעצמי יום-יום קלקסן,
אני במעקב רצוף של בית חולים ובדאגה תמידית שהכל ייגמר טוב ובשמחה (כי כבר קרה שלא…)
אני לא מתלוננת, אני מודה על היכולת שלי להביא נשמות לעולם
וברור לי שזאת האפשרות שה' יתברך נתן לי,
וזה טוב לי, ונכון,
אבל זה התמודדות, והיא קשה,
וכשנשים יקרות מספרות לי סיפורים על קשיים "רגילים"
—-
איפה מתחשק לי ללדת הפעם,
ומתי התאריך המשוער…
מתחשק לאמר להן – תעריכו שיש לכן קשיים רגילים, ומוכּרים, 'וכאילו' בחירות רגילות במתי אני רוצה עוד וכו'…
תודה רבה על הקריאה והתגובה שלך!!
אני מקוה שאת לא מציעה לכולן שיעריכו את הקשיים הרגילים – זה לא עוזר לאף אחת. אבל אני מאוד מזדהה עם החשק המטורף לפלוט את המשפטים הללו לפעמים 🙂
נראה לי שכמעט כל אחת שעברה כבר כמה לידות יכולה לכתוב על התמודדות בשלבי ההריון או הלידה, לא צריך להרגיש כ"כ חריגים..
אני למשל בארבעת ההריונות האחרונים שלי הזרקתי אינסולין במשך כחצי שנה חוץ מדיאטה קשה שעשיתי
והלידות כולם בזירוז מחשש למשקל גבוה גם כן בגלל הסכרת, בלידה שביעית למשל ביליתי יותר משתים שעות בחדר לידה שזה די חריג…
תודה שקראת!
אני הרבה חושבת על מה שכתבת ומנסה גם להעביר את המסר הלאה לנשים שמדברות איתי…
זה עוזר חלקית 🙂
ואוו איך אני מזדהה
אני עברתי קיסרי פעם אחת
התחושה של "דפוקה" היא לא בגלל שאת דפוקה אלא בגלל שיש פה משהו מטורף שכולן עברו ורק את אין לך שמץ!!
ושכולן מסביבך מדברות על החוויה המטורפת הזאת
ברור שאת לא דפוקה אבל את בהחלט צופה מהצד
וזה לא כיף גדול
שמחה שהזדהית…
תודה שאת מוכנה להודות בתחושה הזו!
זה ממש מקל על ההרגשה…
תודה רבה שקראת!
זה!!!
התחושה הזאת שכולן "מבינות" וחוו משהו שאת לעולם לא תחווי
זה שורף. באמת (לי לפחות)
תחשבו על זה שזה הנושא הכי חם אצל נשים… מתחילים לדבר על לידות, זה לא נגמר!!
גיטי אהובה,
תודה על המילים, ועל הרבה מעבר לזה (את יודעת למה אני מתכוונת…)
מזדהה עם כל מילה, מדוייקת ונוגעת כל כך
שולחת לכל הקיסריות באשר הן חיבוק גדול
מוזמנות אלינו לארמון אם המלכות…
לקיצור תהליכי הרשמה, שלחי מייל ל: emhamalchut@gmail.com
מחכות לך!
תודה לך המילים החמות!
את חברה מדהימה!
בואנה לארמון שלנו – יש עוד הרבה חומרים מרפאים…
הסגנון כתיבה שלך כ"כ יפה. ממש התחברתי למילים.
גם אני עברתי לידה קיסרית אחת.
רק משפט אחד לא הבנתי, אולי מישהי תוכל להסביר:
אני מתעקשת לקנות משהו ארוך ארוך שלא מחייב את הירכונים שאנחנו רגילות אליהם. הלואי שהיית אפילו מציעה לי שנעבור בחנות ההיא כדי שאקנה כאלה שאוכל לגרוב בעצמי לפני שאקום מהמיטה
תודה רבה על התגובה שלך!
התלהבתי שרצית להבין הכל!
הנה ההסבר:
בגלל התפרים וכו' מרבית הקיסריות לא יכולות לגרוב גרביים בעצמן ביממה הראשונה.
יש כאלה שמצליחות לגרוב את הגרביים המאוד קצרות.
מאחלת לך לידות רגילות ומדהימות!
שלום אחות!
אומנם אני לא חשה את כל הרשימה המאוד מאוד מובנת ומרגשת(!) שלך.
אבל יכולה לומר שהזדהיתי עם חלק ניכר! ותודה שעלית לבמה בשם כולנו!
את יודעת מה יכול לעזור? לי זה ממש "ניפח נוצות":
– אני מתפארת בעובדה שאני מגיעה ללדת כמו מלכה. קובעת תור, מארגנת את הההההכל לפני, ולא סובלת אפילו טיפה כשהנשמה הטהורה מגיחה לאויר העולם.
– מתפארת בעובדה שאני בורה בענייני כאבים לפני הלידה. ושוכחת מאוד בכוונה לספר לכולם איך זה אחרי… בשביל מה? כרגע שיקנאו בי…
אנחנו גיבורות! אל תשכחי את זה לרגע! נבחרת של נשים "לא טבעיות" עם כוחות מעל הטבע! תרתי משמע.
מתפללת שתרגישי את ההרגשה הזאת- את מ-י-ו-ח-ד-ת-! בקונוטציה חיובית!!
המון נחת! וזה העיקר…
תודה על הקריאה והתגובה החמה שלך!!
שמחה שריגשתי אותך!
האמת שזה חידוש בשבילי אבל אני ממש מסכימה – זה כוחות מעל הטבע!
תודה ששיתפת מה עזר לך! אהבתי מאוד!!
הרבה נחת גם מהקיסריים שלך!
אלוף!!
לפעמים נדמה לי שהעולם נחלק לשניים, מי שעברה לאגף הקיסריות ומי שלא ביקרה שם מעולם.
נגעת במקומות הכי נסתרים בתחושות הכמוסות שגם אנחנו הקיסריות מתכחשות להם עד שמשהי מקצועית חושפת את המיתר ומלמדת אותנו לנגן עליו שיר שמח.
תודה על המקצועיות, ההבנה וההכלה, הדקויות והחמלה.
ויש לי עוד סוד אחד קטן לגלות: ילדים שסבלנו עבורם הם ילדים מסוג אחר. הגידול אחר, הנחת אחרת. ילדים של דמעות ומסירות נפש.
אז כן, זכינו הקיסריות להיות אמהות לבני מלכים וטפח מעל!
כתבת על פורום קיסריות ומדברייך נשמע שאת פעילה בו ויש לך מה להציע לנו, נשמח להיחשף לתכנים וליוזמות!
המון תודה על המחשבה המילים וזוית הראייה המקורית. ועוד מילה אחת על הכתיבה המשובחת: את מרתקת!
המון נחת והרבה הצלחות,
תודה רבה לך על הקריאה!
כבר כתבו כאן החברות שלי מפורום אם המלכות שקיסריות מוזמנות להצטרף…
אני מעתיקה לך את המייל שהדסי שמה כאן emhamalchut@gmail.com
באמת מוזמנות 🙂
יש הרבה תוכן טוב, אין פרסומות וזה בחינם…
גם לי יש סוד קטן לגלות: גם ילדים שנולדו בלידות רגילות שלפעמים הם קשות מאד מאד ולפעמים גם ההריון היה קשה מנשא, הם ילדים שסבלנו עבורם… והם ילדים של דמעות ומסירות נפש. לא הכל מתחיל ונגמר בסוג הלידה..
תמי המהממת!
כל כך מסכימה איתך ושמעתי על לידות מאוד לא פשוטות…
ועדיין לא קל להיות קיסרית שנמנעה ממנה האופציה הביולוגית.
תודה על הקריאה!
חייבת להגיב!
לא נסחפתן??
לפעמים לידה יכולה להיות כ"כ מורכבת ומלאת סיבוכים, כאבים וכו' ובנוסף להגמר בתפרים והמבינה- מבינה…
נגזר על האישה קללת חוה, ולצערינו, כל אחת חווה את הצער במקום אחר ובצורה שונה,
אין ענין לחפש מי הכי מסכנה או מי הכי כאובה,
אבל בואו, נראה שקצת הלכתן רחוק,
ברור שלא קל ולא כיף ומגביל מאד, אבל כל לידה בין אם רגילה ובין אם קיסרית והחבילה שלה☹️
לא שאני באה חלילה להוריד מהתחושות שלכן, רק מאירה נקודה למחשבה…
והכי חשוב, בטח לא להרגיש דפוק בצורת הלידה, זה הדבר הכי שמיימי ואלוקי שיש.
העיקר בבריאות, בידיים מלאות והתאוששות קלה, מזל טוב!
לא חושבת שאפשר לתאר את הפוסט כנסחף אבל אולי התגובות גרמו לך להרגיש ככה…
באתי להאיר למי שעומדת מהצד שיש התמודדות שהיא לא מכירה.
יכול להית שהתגובות גרמו לך להרגיש שהעיסוק סביב הנושא מוגזם.
ברור שלא באנו לשפוט מי הכי סובלת…
בכל מקרה, תודה לך על הקריאה ועל התגובה!
גיטי אהובה!
אני לא קייסרית והכרתי את המושג הזה ממך
לעולם קודם לכן לא חשבתי שמי שלא זוכה ללדת בלידה טבעית יש לה כותרת
מזלי שילדתי בניתוח חרום אחד כי אחרת נראה לי היית מפסיקה לספר לי על חוויותייך ועל הבשורה שאת מביאה להרבה נשים בזכות זה
את כותבת מדהים ונוגע ואת תגיעי רחוק כי את חדורת מטרה עם אמון אומץ!
אחותי שגם היא "קייסרית" להגדרתכן לא גומרת לשבח אותך ולהודות לך על ההכנה המדהימה שעשית לה לקראת הניתוח השני וכמה זה הפך את החוויה שלה לחוויה חיובית ומתקנת לזו הראשונה.
ממליצה לכל מי שלפני לדבר עם גיטי יש לה הרבה כוח לתת לכן!
בידידות
תודה רבה לך על המחמאות הכנות!
זכות גדולה נפלה בחלקי שאני זוכה לסייע לנשים של מסירות נפש…
ואם זכיתי לחברה כמו אחותך, כל הקיסריים שלי היו שוים 🙂
מרגיש לי שנכנסנו לתחרות האשה הכי מסכנה/סובלת????
גם נשים שיולדות בלידה רגילה. עלולות להגיע למצבים קשים.כואבים ביותר וכו'..
אבל זה בהחלט חלק מהחבילה ..לכל דבר בעולם יש יתרונות וחסרונות ..
נסנה להסתכל על הטוב..
אני ארבעה חודשים ראשונים בכל הריון. לא מתפקדת כלל. צריכה עזרה בדברים הכי בסיסיים כמו להתקלח…
ולכן מה?????
לכל אחת יש את מנת הצער שהיא צריכה לעבור עבור הנשמות הטהורות..ןלרגע לא נראה לי שמי שמנותחת זוכה לנשמות גבוהות יותר….קצת נסחפתן!!!!!