שלום לכן,
אשמח לעזרתכן,
אני אמא ל – 6 ילדים ב"ה, מקסימים ומתוקים (ברור! אבל לא רק בגלל שאני אמא שלהם…. 😉)
הגדול בן 15, הקטן בן שנה, ואני מרגישה ש – א י ן ל י ז מ ן !!!
אני חוזרת מהעבודה מדי יום בשעה 16:00, עייפה… ישר לקטן שמתגעגע ורוצה קצת אמא (עדיין יונק),
לשאר הילדות שרוצות לספר חוויות. צריכות חתימות, עזרה בשעורי בית, מבחנים….
משתדלת ככל יכולתי עד שב – 17:00 אני עוצרת לנמנום של חצי שעה בערך שנותן קצת כח.
ואז – ארוחת ערב, מקלחות, השכבה, כביסות, אוכל למחר, כלים, נקיון, ועוד… בטח מכירות, אין צורך לפרט… חשוב לציין שבעלי הוא אדם מקסים ועוזר בהחלט בכלים ובהשכבה, אך עדיין רוב המטלות נשארו עבורי… ואז באזור השעה 1:30 אני סוף סוף מצליחה להיכנס לישון, וב"ה לקום לעוד יום כזה : )
אני מרגישה שלא נשאר לי אפילו טיפה של זמן לצאת קצת, אפילו לחתונה של בת דודה – אני מוותרת, כי אז יצטבר עומס של עבודה בבית ליום למחרת או לאותו לילה…
אז מה, ככה זה החיים של כולן??? טירוף של עומס ומטלות וחוזר חלילה?
אמא אחת
35 Responses
נשמע לי שאת לא מוכנה לותר על שום מטלה…
תחליטי על שעת שינה רצויה ותחליטי מה סדר העדיפויות של המטלות.
תבצעי מטלות עד שעת השינה – וכשמגיעה שעת השינה תכנסי לישון בהחלטה שזה הדבר הנכון לעשות ומותר לותר על מטלות בשלב הזה של החיים.
שתי דוגמאות לויתורים – ניקיון יומיומי, שטיפת כלים (להשתמש בח"פ).
חוץ מזה – עזרה מהילדים – טיפול בכביסה וכו'
בפירוש יש הרבה כמוך אבל אני חושבת שזו טעות. אישה עייפה זו טעות.
זה משפיע על היעילות שלך בתפקוד בעבודה ובבית ועל ההורות והזוגיות שלך.
שלא לדבר על הבריאות הנפשית והפיזית.
תחשבי גם איזו דוגמה את נותנת לילדים שלך…
באמת ממליצה לך גם לותר על מה שלא קריטי וגם להשקיע בללמד את הילדים לעזור בבית – זה יועיל להם בחיים בכללי וזו מתנה בשבילם.
לא הבנתי אותך מספיק, נניח שהחלטתי על שעת שינה 12:30 אבל לא הצלחתי עד אז להגיע לכביסות אז אני אלך לישון ולבת שלי לא יהיו גרביונים מכובסות מחר? או כל דבר אחר הכרחי?
אני מסכימה שצריך תיעדוף משימות, ואף אחד לא ימות אם יהיו כלים בכיור כמה ימים או רצפה לא נקיה, אבל יש דברים הכרחיים ואז לא עוזר להחליט על שעת שינה ופשוט ללכת לישון.
המלצות שלי ל'אמא אחת'
תקחי עזרה איפה שאת יכולה (בחורה שבאה לגהץ, לשטוף כלים, להכין ארוחות בכמות גדולה ולהקפיא, מנקה אם יש לך אפשרות וכדו') וכן לשתף את הילדים בעזרה בבית (לא באופן מכביד אלא מתוך שותפות וחינוך לעזרה)
יש בבתי טבע כדורים מיוחדים לחיזוק, תקחי באופן קבוע ובעז"ה תראי שיפור בכוחות ובאנרגיה (לא האמנתי עד שניסיתי)
לצאת פעמיים בשבוע ל 20 דקות של הליכה מהירה בחוץ – אני גם אמרתי שאין מצב ואין לי זמן וכח, אני פשוט גוררת את עצמי בערב החוצה, הולכת מהר וחוזרת עם הרבה יותר אנרגיות להתחיל לשקם את הבית, שווה לתת את ה 20 דקות האלו ולקבל חזרה שחרור ואנרגיה.
תוך כדי הליכה מהירה אני שומעת הרצאות שמאד נהנת מהן והן ממלאות אותי מבפנים – ממש ממליצה.
המון הצלחות! את בחברה טובה! ותזכרי תמיד שאת עושה רצון ד' בכל נשימה ונשימה שלך – זה ענק והכי אמיתי שאפשר!!
ל'- אני מזדהה לגמרי עם מה שכתבת, מה תעזור לי החלטה אם עדיין יש משימות שממתינות לטיפולי? לא רק זאת, אלא גם מתקיים בי "אם תעזבני יום- יומיים אעזבך"…. תודה על הרעיונות המעשיים שלך, בהחלט נתת לי כיוון!! תודות!!!
אין לי הרבה איך לעזור לך גם אני מתמודדת אם האתגרים האלו אומנם הנתונים שלי שונים אבל אני יכולה לתת לך כמה טיפים שעוזרים לי להתרענן אז ככה בדרך לעבודה ובחזור אני שומעת מוזיקה בנגן וככה אני עושה לעצמי הרפיה קלה באוטובוס וזה טוב לי.
טיפ שני אני מחביאה בארון מידי פעם שוקולדים שווים ומידי פעם לוקחת משהו מתוק.
וכן אני משתדלת עד כמה שאני יכולה לאכול מסודר כדי לא ליפול לבית רעבה אני לוקחת איתי לעבודה אוכל וכמה חטיפי אנרגיה.
וזהו בגדול.
בהצלחה
אני רוצה לחבק אותך. אמא יקרה! איפה, תגידי לי איפה את מוצאת עוד כזאת אשה!
נותנת כל כולה לכולם!
אני רוצה להיות נציגה של עם ישראל ולומר לך תודה ענקית, על שאת מביאה נשמות לעולם, בלי לבדוק איך את עושה את זה.וגם לפרנס, להניק, להעניק, להשאר מעודכנת בחיי הילדים. ועוד ועוד, זר לא יבין זאת…
וחוץ מזה לגלות לך שאת גם תחנת הכח של האמא של הילדים שלך. תנסי לבדוק בעצמך מה נכון לך לעשות?
אולי לוותר על "כביסה מקופלת בארון? לעבור לסלסילות לפי חדרים?
אולי יום בשבוע אחד הילדים (הגדולים) אחראי על ארוחה?
אולי להכניס בחורה פעמיים בשבוע שתעזור עם הכנת ש.ב.
אולי לדאוג לפינוקים רק עבורך, לא בסוד! ילדים אמורים לדעת שאמא מתפנקת וזה שלה בלי שותפים.
כדאי לך, לצאת פעם בשבוע בערב, כן כן לא התבלבלתי, אני יודעת שאת עמוסססההה, לשיעור, הרצאה, הליכה,
אולי תלכי ללמוד לנגן בגיטרה?
קבלי חיבוק.
נ.ב. כשהייתי קטנה אמרו לי: בחיים הכל עובר. צדקו.
ווואו יהודית, ריגשת אותי….איזו תגובה חמה ומכילה! אהבתי את הבהירות שלך בהחלטה נחושה לצאת פעם בשבוע למרות הכל. לו יהי…
יישר כח גדול!!
כדאי לך ממש לקרוא את הפוסט האחרון כאן של אסנת פוקס,
את תקבלי השראה והמון כח!!!
מומלץ!
שנים חייתי כך, והרגשתי בסטרס מטורף,
כל הזמן לא מספיקה, כל חריגה גוררת "תאונת שרשרת" של הצטברות אינסופית של מטלות, כל הזמן עייפה, על הקצה, מגיעה בקלות לסף בכי, אפס זמן לעצמי, כל הזמן רק על מה "צריך", וצריך וצריך וצריך…… ומסביב את רואה כאלו שכן מצליחות ומספיקות הרבה יותר, וזה מוריד לך את הדימוי העצמי….. את מרגישה שאת אמא לא מספיק טובה, ולא מספיק בעלבוסטע, ולא מספיק תורמת למשפחה (בפטיפורים לגיסה שעשתה שמחה, קינוח לשבע ברכות של האחות וכן הלאה) בקיצור את "בלתי מספיק…"
כשזה הגיע לפגיעה בבריאות, ולהפלה, בעלי קלט שצריך לשים ברקס,
ואז הורדתי שעות בעבודה, הכנסתי עוזרת הביתה, ובהריון הבא לקחתי שמירה,
אני לא אומרת שזה הפיתרון, אבל זה הפיתרון שהתאים לי,
גם אם נראה ש- כ ווווו לללללל ן חיות כך ומסתדרות, זה ממש לא כך,
צריך להשתחרר מההשוואות לזולתינו (קל לומר…..)
וזה לא מתאים לכולן,
צריך לעצור בזמן לפני שנגרום נזק לעצמינו ולמשפחה שלנו,
וואי, אני קוראת ולא יודעת מה לומר–
אם את זה קוראת אמא ל-6 מה אני אגיד?
יש לי רק בת אחת קטנה- בת שנה
והמצב המתואר הוא בול כמו בקטע שכתבה אמא אחת…
מה יהיה כשיהיה לי שישה ילדים???? לאיפה נגיע????
מצטרפת גם לבקשה, לקבל עצות, לקבל כוחות…
אין משהו אחר,
אלא ללמד לא להיות מושלמת ולנהל סדרי עדיפות.
כביסה זה דבר ראשון, לפני כלים וסידור הבית!
ואז לא מגיע מצב שמתי שצריכים ללכת לישון אין כביסה למחר.
אבל, קיפול כביסה זה לא הדבר הכי הכרחי, אפשר להשאיר בסלסלה ולשלוף משם..
הילדים יכולים לעזור בסידור הבית, שטיפת כלים, ארוחת ערב וקיפול כביסות, גם אם זה לא יהיה מושלם זה עדיף מכלום וגם נצרך לחינוך שלהם.
אם תשנני לעצמך שאלוקים לא רוצה שתקרעי את עצמך, זה עצת היצר הרע יהיה לך יותר קל לוותר על המושלמות..
החיים מאוד עמוסים ובאמת אי אפשר להספיק את הכל,
לכן חובה לזכור שאוכל, שינה וצרכים בסיסיים (כן גם דברים שמשחררים את הנפש) הם לפני הסדר ונקיון, ארוחות מושקעות או מחברות מטופטפות..
אני במצב כמו שלך.. רק הגדול עוד הרבה יותר קטן…
ואני יודעת שללכת לישון מאוחר – זה נזק.. לי ולכל המשפחה וממש לא איכות חיים!
ולכן מה שאפשר במטלות הבית – להקל, להפחית…
לדוג' –
1. שואב שוטף… כמה שזה יקר, קנינו לפני שנה ולא מתחרטים לרגע…
2. ארוחות – כשמבשלת לשבת – מכינה אוכל במיוחד לראשון שני. (אפשר אפילו להכין תבנית עופות/דגים ולאפות רק במוצ"ש / ראשון..)
צריכה לבשל רק פעם בשבוע – בשני בערב – לשלישי, רביעי.
חמישי אוכלים ציפס ופלאפל שמחממים בתנור…
3. חד"פ – כמה שיותר….
4. בישולים לשבת – אם היה שבוע עמוס.. הכי הכי מינימום… אפשר לקנות סלטים, עוגות, חלות…
כמובן שהכי כיף להכין לבד.. אבל אם היה עמוס.. יש לי את יום שישי להשלים מטלות בבית…
5. בחורף לא צריך לגהץ חולצות.. שמים כל 2 חולצות (איכותיות!) במייבש, ובכל מקרה לובשים סוודר…
6. פעם ב.. כשאני ממש קורסת מביאה ביביסיטר אחרי צהריים והולכת לישון שעה… ולפעמים מביאה בחמישי ומתחילה להתארגן קצת לשבת…
7. מצעים – מורידה, מכבסת, מייבשת ומחזירה….. מפחית את הכמות קיפולי כביסות.. וכך גם מגבות…
לדעת שזה מספר שנים.. שהחלונות פחות מבריקים… שאני לא מספיקה לאפות לחניות כוסמין ועוגיות בריאות בשוטף..
אבל עדיין החיים שפויים! ואני מוצאת זמן לצאת עם בעלי, קצת לכושר.. קצת עם חברות..
והבית בכלל לא נראה קטסטרופה!
ובקשר לגרביונים – לקנות מספיק… שלא יווצר מצב שאני צריכה להשאר ערה לחכות למכונה של הגרביונים…
ובאמת משתדלת להכין בגדים למחר – מייד אחרי ההשכבה של הקטנים, וככה גם אם יהיה חסר משהו, אגלה את זה בשמונה בערב ולא בשתיים עשרה בלילה….
תגובה ממש טובה!
רציתי לכתוב משהו כזה – וחסכת לי…
נשאר לי רק לחזק את דברייך.
זה חיים לעשירים
שעובדים בעבודה משרדית
הילדים שלי מתחננים לפיצות וכו
אבל אתרושש
ומה בעלי ואני נוכל ?
אומנם אני לא באותה סיטואציה (אני עם 4 קטנים, הגדולה שלי בת 7) אבל בכל זאת ארשום לך דברים שלדעתי יכולים לעזור.
ארשום לך איך אני מתנהלת (מדברים שגם למדתי עם הזמן) ואולי יהיו דברים שיעזרו:
אני לא נותנת לבית בדר"כ לצאת לגמרי מאיזון וזה אומר שהילדים גם שותפים בבית (גם אם הם לא עושים טוב, בסוף זה ישתלם) יש מקום קבוע כמעט לכל דבר בבית, אז להרגיל את הילדים שכשנכנסים לבית, שמים תיקים וסוודרים במקום ולא על הרצפה, לא מורידים נעליים בסלון (אפשר להוריד ולקחת לחדר), מסיימים לאכול – מפנים את הכלים לכיור, מורידים בגדים- לוקחים לסל כביסה, רוצים להוציא עוד משחק? תחזירו את הקודם למקום, רוצים לצאת לחברים? לפעמים אבקש מהם קודם לעזור במשהו קטן ואז לצאת.
כמובן שאני לא שוטרת ולפעמים אני מעגלת פינות! אבל הם כן יודעים שלא הכל אמא עושה..
אצלי הם הולכים לישון ב19:00 ואז תוך חצי שעה כבר הבית נקי! (אם נשארו משחקים בסלון הם יודעים שאני זורקת לפח- כמובן משחק יקר אני יחזיר למקום, אבל כל הקשקושים הקטנים אני זורקת והם יודעים לשמור על הדברים שלהם)
ממליצה גם לך שיהיה שעת השכבה מקסימלית (נגיד עד 21:00-21:30? אצלי מי שלא עייף יכול לקרוא ספר במיטה אבל העיקר להיות במיטה!) ואז יהיה לך זמן לסיים לאפס את הבית ולנוח קצת..
אוכל- אני לא כל יום מבשלת, אבל אפשר בהחלט לבשל מראש לפחות ליומיים
כביסות- לא כל יום אני עושה כביסה ואז המטלה הזאת יורדת לי מהראש בימים שאני מגדירה שאני לא עושה (מודה שאני מפעילה מייבש, אז אני מתקתקת הרבה מכונות ביום אחד > מקפלת ומחזירה לארונות. במקום כל יום לעשות מכונה ולקפל ולפזר שזה מעיקק!)
באופן כללי מאמינה באיזון, יש ימים ואפילו שבועות שאנחנו יותר חלשות וזה בסדר שלא תמיד הכל יהיה מתוקתק!
ויהיו תקופות שיש יותר אנרגיה וכח ואז הדברים יותר זורמים.
כמובן מתפללת לה' כל יום לפני שהילדים חוזרים מהמסגרות שיהיה אווירה טובה בבית!
ועדיין החיים עמוסים! אבל בהחלט אפשר לנסות לשפר ולייעל את דרכינו
אשרייך אמא יקרה
– אני שמעתי מאמא ל-10 קטנים וצפופים שלכל ילד אצלה (גם לילדה בת שנתיים) יש תפקיד ואחריות בבית,
היה נשמע ממנה שכמעט לא נשאר לה מה לעשות 🙂
אם מתאים לך ליישם זה יכול להקל מאוד (אני לבנתיים לא הצלחתי:)
זה דורש החלטיות, עקביות וסבלנות.
– תתעודדי שלא כל החיים יהיו ככה. יש לנו שנים עמוסות יותר או פחות.
– תנסי להוריד קצת עומס (סלטים לשבת, סדר מוחלט וכד')
– עצה מצוינת ששמעתי או קראתי: לקנות בגדי בסיס בכמות גדולה, זה תמיד שימושי ונצרך (גופיות, גרביונים וכד')
וגם גרביים רק מאותו הסוג בכמות גדולה כדי שלא יתבזבז זמן על חיפושים.
הרבה נחת!
וואו, איך נהניתי לקרוא
הרגשתי תיאור על עצמי במדויק! (יש לי 7 ילדים, הגדולה בת 10…)
לאחרונה לימדתי את הילדים לסדר את הבית בערב (מבצע עם פרסים..) זה מאד מקל
ביום חמישי אני נותנת להם מגבונים, והם מנקים תריסים, מסילות, וכל מה שבא להם,
אמנם לא נקיון מושלם אבל יותר טוב מכלום, במיוחד שזה על בסיס קבוע
ו..כן, השלמתי עם זה שיש דברים שאני לא מנקה בשוטף (תבניות תנור ועוד כמה דברים שאני מחביאה)
חמודה! תודה שכתבת….אמנם "צרת רבים נחמת שוטים", אבל גם להיווכח שיש נשים שמזדהות עם התיאור שלך- מנחם ומעודד….
ב"ה תגובות מחזקות מאוד. תודה רבה.
אשמח להוסיף טיפ ששמעתי מאמא למשפחה מרובה שאני עדיין לא הצלחתי כל כך ליישם אבל עובדת על זה וכשהצלחתי זה הקל עלי מאוד את הכביסות. שלכל בן משפחה יהיה סל כביסה משלו עם איזה סימון או שם. ושם לשים את הכביסה שלו . שמתמלא מכבסים ולארון או לסלסלות. גם קטנים יכולים בכיף לגלגל להם את הבגדים ולהיות מרוצים מעצמם שהם גדולים. וזה חוסך הרב זמן של מיון לפני הכביסה ואחרי הכביסה. גדולים כמובן יכולים להפעיל ולתלות אחרי או למיבש. וגם לצוות ילד גדול לילד קטן שיהיה אחראי לעזור לו עם שלו. למקרה שאין מקום בבית להרבה סלים אפשר גם כאלה שנערמים אחד על השני.
ועוד דבר בקשר לארוחות כל פעם שמכינים משהו. אם אפשר מכינים אחד לעכשיו ושניים לאחר כך. אם אפשר להקפיא ולשלוף כשצריך. ואם לא גם קופסאות מחולקות למנות במקרר כדי שלא לחמם הכל כל פעם מאוד נחמד.
וכמובן תפילה להשם יתברך שימשיך לתת לנו כח ושמחה לעשות רצונו כרצונו ולמלאת את תפקידנו מתוך שמחה בריאות ונחת. בשורות טובות
לא הבנתי.
מכבסים לפי ילד?
הכל? לבן/ כהה/ צבעוני, הכל ביחד?
איך זה חוסך מיון?
לדעתי היא התכונה שמערבבים צבעים ושמים דף שתופס את הצבעים במים קרים.
כן. זה מה שאני עושה. חוץ מהמכופתרות הלבנות של שבת. הם קטנים. לא היו לי בעיות עם זה..
זה חוסך את המיון לצבעים ואחרי זה המיון לארונות בקיפולים.. ולא שמתי כלום עם זה בפנים.
לאמא העמוסה…
מחזקת את מי שאמרה כאן להעזר בילדים.
ילדים יכולים להיות אחראיים ולבצע תפקידים שיקלו עלייך מאד.
אני למדתי להאציל סמכויות, וגם להנמיך רף ציפיות, מהחיילים על המדפים, מהבית וגם מעצמי…
ומאז חיי קלים יותר.
טיפ שאולי יעזור: אצלינו יש מושג של 10 דקות לסדר-
כל הילדים וגם אני מתגייסים ל10 דקות של סידור הבית, אחת בסלון, ההוא מסדר את החדר, את מפקדת על המבצע ותוך 10 דקות, אמיתי! יש לך סדר. לפחות בסיסי.
אפשר אח"כ לפנק במשהו טעים, ופשוט להכניס את זה לשגרה (רק תעשי חשבון שאת + 5 ילדים שעוזרים 10 דק' שווה לשעה עבודה שלך +-….)
ועוד דבר: להשלים עם זה שהבית לא תמיד מטופטפ. יש דברים חשובים יותר.
בהצלחה, והרבה כח!
מזדהה עם המצב בכללי (אמא ל6 הגדול בן 7 ב"ה…)
ועם התגובות…
לדעתי, בעיקר בעיקר לתעדף נכון מה קריטי (לא תמיד מה שכולם יגידו לך מסביב- גם מה שמרגיש לך…)
כן יש קטע שרצפה ושיש פנויים משפיעים מיידית על התחושה הכללית שמרגישים כשמסתובבים בבית… אז הייתי ממליצה להגיע לזה בדרך שהכי מתאימה לך (אצלי פתאום הילד בן 5 גילה שהוא מאוד אוהב לשטוף כלים ואני ממש עושה לו טובה אם אני מרשה לו, לא שזה הכי מבריק אבל בשביל רענון וריקון של הכיור החלבי בערב זה דווקא נחמד לפעמים כשאני מבינה שאין סיכוי שאני אגיע לזה בעצמי…, בת השנה וחצי בהחלט יודעת לשים טיטולים בפח מיד אחרי ההחלפה וכביסות מפוזרות כמו גרביים ברחבי הבית בסל כביסה, ועוד מאושרת לרוץ לזה ואוי ואבוי למי שינסה לתפוס לה…- אז עם ילדים יותר גדולים מאמינה שאפשר לנסות לקבל מהם קצת יותר עזרה טכנית ברוח טובה ושותפות בריאה)
כביסות- אחד התחומים שבאמת צריך לדעת לא לצפות שיהיה להם סוף בשלב הזה -זה נגזר ישיר ממספר הנפשות שבבית… אז לשחרר במה שמתאים לך כמו שהציעו כאן כל מיני- לקנות יותר בגדי בסיס, לשחרר קיפול וכדו'
נקודה אחת מאודדדד חשובה מנסיוני ומיפדבקים ששמעתי מהרבה אמהות- מישהי הזכירה כאן בשתי מילים אבל זה חשוב מאוד!!! – ויטמינים, ברזל וB12 – תקפידי לקחת ותראי פלאים בתפקוד שלך ו-כן- גם בהרגשה שלך! -פחות תסכולים ותחושה של סחרחרה לא נגמרת..
תוספת יומית של B12 (כדור מציצה) ותרגישי מישהי אחרת
זה נהיה בדיחה אצלנו- כשאני מתלוננת על עומס ו"אין לי כוח" "לא עומדת בקצב" וכדו' … – בעלי שואל אותי ישר "מתי לקחת ברזל וויטמינים… 😉 ואני משתגעת כל פעם כמה זה אמיתי ומוחשי
עוד דבר חשוב- לקבל עזרה במה וממי שאפשר- העלו פה כל מיני רעיונות ואני הייתי רוצה גם להוסיף משהו:
בעלך- זה הזכות גם שלו, אם הוא מסוגל ובעניין- לא תמיד יש מקום לנקיפות מצפון
הבאת ילדים לעולם זו מצוותו לא פחות, חלילה לא באה לומר לבטל אותו מלימוד על בסיס קבוע אבל אישית אני מרגישה במוחש שהגישה של בעלי לזה שעזרה בשלב הזה בחיים זה תפקידו וזכותו גם אם זה אומר פעם ב להשאר סדר ב' בבית כי אשתו חזרה ממוטטת וכדו' – יש לזה השלכה ישירה על המסוגלות שלי להביא ילדים צפופים בשמחה ובכיף בלי פחד שאני לא אעמוד בזה… ונהיה כ"כ רווח היום לקחת מניעה "כי לא נעמוד בזה, חייבים קצת הפסקה" בלי להכנס לעומק של הענין- מרגישה צורך להציף את הנקודה הזאת למודעות…
וכמובן כמובן כמו שהמון כתבו- לא לוותר על הטענה עצמית בכל דרך שמתאימה לך אישית – הרצאות, תוכניות, יציאות, הליכות- כל אחת מה שמתאים לה
אני אישית, שיציאות בערב לא בדיוק מעשיות (בייביסיטר זה לא הדבר הזמין היום לצערי) נהנית מאוד מקו למען אמהות- מי שלא מכירה- קו תוכן ברמה איכותית מאוד עם תוכניות וקטעי אומנות וכו', יומיומי, מיועד בעיקר לתת כח לאמהות בדורנו, נוגע בהמוןןן תחומים המספר שלו- 02-3731122, לפעמים אני שומעת כל ערב לפעמים פעם ב.. משלימה…
בקיצור כמו שמישהי כתבה פה בהתחלה- תשקיעי קצת בשביל למצוא את הנוסחה הנכונה שתביא לכך שלפחות ברוב הימים לא תהיי אמא עייפה, מותשת, שמרגישה בסחרחרה לא נגמרת
השפיות שלך חשובה בעדיפות עליונה!
המון בריאות (גוף ונפש) כח וסייעתא דשמיא!!!!
באהבה!
אני בול במצבך בכל הפרמטרים…
מזדהה עם כל מילה..
מה שעוזר לי:
1. לצאת להליכה עם חברה במוצאי שבת כשבעלי בבית, סהכ שעה ומאוד משחרר.
2. לבשל מאכלים בסיר/תבנית אחת, כמו ספגטי בולונז, חזה עןף עם תפו"א בתנור. חוסך זמן וכלים.
3. לפעמים ללכת לנוח חצי שעה – שעה באזור 21 בערב ולקום עם כוחות לארגון הבית.
ובהחלט עוזר שיש חברות לצרה(?!)
אני לא חושבת שזה חברות לצרה -אחרי הכל כולנו באותה סירה
נהנתי מאוד לקרוא רעיונות ופרקטיקות מעשיות איך לשוט בים המטלות והחיים
ישר כח והרבה הצלחה לכולן
לגבי כביסות שהרבה כתבו כאן אני קניתי לפני פסח כביסל מין חמש סלסלות כאלו מחולקות לפי קטגוריות זה גם מגיעה עם שמות הקטגוריות הרתחה לבנה וכו' ופשוט מכניסה כביסה בדרך כלל לפי מה שעמוס קודם וזה ממש ממין לי מול העיניים את הכביסה וזה נוח מאוד ממליצה בכל פה שווה כל שקל.
יש משהו אחר הרבה יותר זול, לדעתי גם יותר נוח
ניתן להשים לבד פתקים אם רוצים https://www.arizon.co.il/product/%d7%a1%d7%9c%d7%a1%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%aa-3/
כמו הסלסלאות של החנויות, ניתן להזמין עם גלגלים, כמה מדפים שרוצים.
מצטרפת להמלצה של כביסה מחולקת (לסוגי כביסות, לא ילדים) לא חשוב אם סביסל או מגירות. מלמדים מגיל קטן מאד לאיזה מגירה משליכים כל בגד (הבת שלי בת שנתיים יודעת, סך הכל זה לא באמת מסובך וכשאני מכניסה למכונה אני עוקבת לראות שלא התבלבלה…) כשהכביסה ממויינת לוקח דקה להכניס ולדעתי מאד מאד מקל על עניין הכביסות.
אגב, בבגדים שצמודים לגוף – לא לשפשף כתמים אלא לקנות גריקן אוקסיג'ן או וניש ולשים בכביסה לבנה פקק שלם (תלוי בכמות הכביסה) במגירה של חומרי הכביסה, חוסך המון עבודה והכביסה יוצאת נקייה ממש. (אני עושה את זה גם עם חולצות לבנות של הגברים)
קיפול כביסה – גופיות, לבנים, גרביונים וכו' -לא מקפלים! שמים סלסלות במגירה או במדף וממינים ללא קיפול.
מכנסיים – לרב אין צורך לגהץ אם מוציאים מהמכונה ותולים מתוח על קולב קליפסים כאשר הקליפסים תופסים את החלק התחתון של המכנסיים.
המון הצלחות לכל הנשים המסורות!
לי יש סלסילות נערמות. מוצר זול ושגרתי. קניתי בחנות טמבור.
כבר כמה שנים שההתמודדות שלהעמיד מכונה – כמעט לא קיימת.
וואו מזדהה עם כל מה שכתבו פה. ואיזה עצות וטיפים מעולים איזה כיף ששאלת שאלה שכ"כ רלוונטית לכולם.
מה שעוזר לי מאוד זה לדעת שבשבע אני משכיבה את הילדים (הם יחסית קטנים כך שזה עדיין מצליח) ומיד אחרי ההשכבה זה הזמן שלי עם עצמי ,רבע שעה של קפה ושוקולד טעים עם ספר מעניין או עם שבי רגע…….:) ואני בנאדם חדש. עוד משהו שעוזר לי זה שהכביסה אצלי היא המשימה הראשונה בעיקר בחורף שהבגדים העבים תופסים הרבה יותר מקום.
מסכימה עם מי שכתבה פה על עזרה מהבעל , זה בסדר לבקש ואף בעל לא רוצה שאשתו לא תצליח לתפקד מרוב עומס ויש דברים שגם בעלים שיותר קשה להם להסתדר עם הבית יכולים להצליח. והידיעה שיש משהו שאיתי ביחד בכל המצב הזה וגם עוזר ומבין את הקושי זה ממש עוזר.
וכמובן עזרה מהילדים אצלי הם יחסית קטנים אז כלים אני לא אתן להם לשטוף ,אבל אחרי צהרים שלם של משחקים ויצירות, הם בהחלט יכולים לסדר ואני אפילו פעם אחת לא מתכופפת להרים משחקים. פעם הייתי עושה את זה המון עד שהבנתי שזה בסדר שהילדים ידעו לאסוף את המשחקים שלהם. אני גם לא נותנת להם להוציא יותר משני משחקים בו זמנית אז זה גם מצמצם את הבלגאן.
במוצ"ש לדוגמא הבית ממש ממש מבולגן בעיקר בקיץ שהשבתות ארוכות אז הילדים שלי יודעים שאם הם מסדרים את הבית הם מקבלים משהו טעים. אז בזמן שהם מרימים צעצועים מהרצפה והגדולה מגלגלת את מפת הניילון לפח אני יכולה להתחיל לשטוף כלים.
אז נכון שרוב התפקידים הם של האמא אבל אני מאמינה בשיתוף גם של הבעל וגם של הילדים כי זה בסופו של דבר הבית של כולם וכולם רוצים שיהיה לנו נעים להיות בבית.
אני מזדהה למרות שאני רק עם שלושה ילדים
והשנקל שלי הוא פשוט להוריד הילוך בעבודה
נכון, יש נשים שעובודת משרה מלאה ומתקתקות בית אבל אני לא !
כל אחת מה שהיא יכולה להוריד שעות ,להוריד לחץ
אישית אני ויתרתי על שכר העיקר פחות שעות ועבודהי ותר רגועה.
שלום לכולן!
גם אני הייתי עובדת במרתון עד שעה מאוחרת חוזרת גמורה ומתחילה את הניהול של הבית…
עד שכבר לא נשמתי והחלטתי שאני לא יכולה יותר!! מוציאים עצבים על הילדים מריבות בשלום בית.
באמת לא מבינה איך עובדים בהייטק וזוכרים להכין מערכת וש.ב. עם הילדים .מי מדבר על להכין שבת \תורים לרופאים \בדיקות וכו".
שבנו והחלטנו שזהו! אולי זה פחות מקובל אבל יש את הילדים שצריכים הורים שפויים לפני הכל! בלי מרתון ולחץ
החיים יותר חשובים ! הורדתי משרה ואז יש פחות שעות .ובעלי לומד קצת פחות….הוא עוזר בבית וגם יצא לעבודה תורנית כ3 שעות ביום. והרוויח אשה רגועה אמא לילדים.{ביננו כל יושבות ההיטק הבעלים הם המגדלים של הילדים על חשבון הכולל}. וכמובן כשיגדלו קצת הם בעצמם יתחילו לעזור ואז נוכל להגדיל שעו לימוד. בפרט שבבריאת העולם הגבר הוא המפרנס ולא האשה .זה לא בטבע .
כמה שיפוטיות… "באמת לא מבינה איך עובדים בהייטק וזוכרים להכין מערכת וש.ב. "…"ביננו כל יושבות ההיטק הבעלים הם המגדלים של הילדים על חשבון הכולל" מתלבטת אם זה בכלל ראוי לתגובה…. אם מצאת את האיזון המדוייק עבור עצמך, והתא המשפחתי שלך כמו גם הקב"ה מרוצים ממעשייך- אשרייך! למה צריך להקטין את כל אלה שמסביב כדי להוכיח שדרכך היא הנכונה?…
לאסתר, אין מה להתרגש איכשהו תמיד כשמדברים נגד להשקיע בעבודה הדוגמא זה הייטק
איכשהו זה או הוראה או עקרת בית או הייטק
אין מנהלות חשבונות אין מטפלות במעון 🙂
תודה על כל התגובות המחזקות!
רק רציתי להוסיף משהו קטן- הילדים שלך לא קטנים!!!נשמע שיש לך ילדות בביה"ס, הן יכולות לעזור המון!!!
מגיל 15 ומטה- זה אומר ילדים שיכולים לעשות הכל הכל הכל! תנסי למצוא את הדרך: 1. להאציל סמכויות ולשחרר ממך עול ואחריות. 2. לגייס אותם לעזור בבית ובפירוש לקחת חלק משמעותי !
אני אמא לקטנים- שש ומטה, ואפילו הם יכולים לעזור ולהקל הרבה!אז בודאי גדולים יותר, בהצלחה!