את השיר הזה שלחה לנו תהילה, וזה מה שהיא כתבה:
אשמח מאוד שתעלי את השיר לאתר.
כתבתי אותו בעקבות סרטון של חטוף הנפגש עם בני משפחתו,
וחשבתי שיש חטופים שכולם שומעים עליהם, על הגבורה שהייתה להם, והבחירות שהם בחרו.
אבל לידם יש את החטופים שלא מדברים עליהם כל כך, הם שותקים. ורק יודעים מי הם.
ספציפית מה שראיתי זה היה של אדם מבוגר מאוד, וחשבתי לעצמי שקשה נורא לשרוד בשבי בגיל 80.
כי מרגיש בטח שאין לך למה להשתחרר, כבר לא נשאר המון זמן לחיות… זה צבט לי בלב.
זהו, השיר מדבר על זה שאני מאמינה שדווקא אלו שלא מדוברים ככ ולא עושים מהם דרמות ענקיות (ח"ו מבלי לזלזל בגבורה הענקית של האחרים המדוברים).
הם בטח גיבורים גדולים. ומאוד.
אַף
פַּעַם לֹא רָאִיתִי
אוֹתְךָ.
רַק
כְּשֶׁבָּאתָ חֲזָרָה
וְלֹא זָרְחוּ בְּךָ
כּוֹכָבִים.
רָאִיתִי.
רָאִיתִי אֶת הַכּוֹכָבִים
כְּשֶׁבָּאתָ לִרְאוֹת
בֵּן. בַּת.
אָחוֹת.
גַּם רָאִיתִי אֶת הַתְּאוּרָה
שֶׁבְּרֹאשְׁךָ.
זוֹ,
שֶׁלֹּא רָאָה בָּהּ הָעוֹלָם.
וְלֹא סִיפֵּר
דָּבָר.
וַאֲנִי רָאִיתִי אֶת
הָאֵשׁ
שֶׁהִבְעַרְתָּ בִּי.
הִבְעַרְתָּ
בְּלֵב אֲנָשִׁים כֻּלָּם.
וְרָאִיתִי.
אֶת מָה שֶׁלֹּא סִנְוֵור
בְּזַרְקוֹר
רָאִיתִי מָה.
שֶׁנִּיצֵּחַ אֶת
הַשֶּׁמֶשׁ.
רָאִיתִי אוֹתְךָ.
וְרָאִיתִי גְּבוּרָה.
זוֹ שֶׁבָּאָה וְרַק בִּגְלַל
שֶׁשּׁוֹתְקִים.
אַתָּה לֹא נִרְאֶה,
אֲנִי יוֹדַעַת.
וְדַוְוקָא בִּגְלַל זֶה אַתָּה
נֵס.
לִי,
וּלְכָל הָעָם.
אַתָּה הַנֵּס.
אַתָּה.
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאַתָּה
נִיצַּחְתָּ.
7 Responses
וואווווו מטורףףף
איזה שיר נוגע ומרגש
העברת בי זרמים…
וגם השיתוף לפני לא פחות
חשיבה כ"כ יפה
אני בטוחה שגם החטוף הזה היה מתרגש עמוקות ממה שכתבת!
איזה נשים מדהימות יש כאן!
תהילה המדהימה,
זה שיר מטורף
רואים את החשיבה העמוקה שלך.
ווווואו. מצמרר.
מיוחד.
החשיבה גם על אלו שמחוץ לאור הזרקורים, נוגעת.
מיוחד מאוד,אפשר לספר אותו על הרבה שחיים ביננו,ממש בדלת ממול….
תודה!
תהילה את אור גדול
שיר מרגש עד בכי…
שכולם יחזרו עוד היום
תודה
תהילה, איזה שיר!
מעביר הרבה מחשבות על אלה שחיים בינינו, והגבורה שלהם לא מוערכת ולא נראית לעין
תדעו שניצחתם:)
ובכלל, הכישרון ניכר מתוך הכתיבה: המקצב, מעברי השורות המפתיעים, החריזה… כל כך נעים וזורם בעין! אלופה.
וגם הרגישות שלך, האכפתיות לחשוב על הנקודה הזו,
תכתבי לנו עוד- את מדהימה!