שאלה לא כ"כ נעימה..

שלום לכולן

שואלת אחרי הרבה זמן שהשאלה מציקה לי..

יש לי בן, בן שנה וחודשיים, שמגיל כמה חודשים, כשהוא עושה צרכיו זה מלווה בגניחות קולניות וממושכות, סוג של הודעה ברמה למי שעוד לא הבין: אני- עושה- עכשיו.. (סליחה על הנימה.. זה פשוט ממש לא נעים לי הקטע הזה כשיש אנשים זרים בסביבה)

לאחרונה (חודש אולי..) זה נהייה משהו ברמות כאילו לא נורמליות, גונח אנחות ממושכות וקולניות כמו זקן בן תשעים, שאי אפשר לפספס, לפעמים מסיים בבכי, לא הסטרי (ככה שאני לא חושבת שמשהו כואב לו), אלא יותר כזה בשביל שיתייחסו אליו או לא יודעת בדיוק, לא פיענחתי עוד את הסיבה ..

באיזשהו שלב חשבנו אולי זה בגלל יציאות קשות, אבל ראיתי שגם כשהיה לו שלשולים הוא התאמץ בקולניות, וגם כשהיציאות רגילות..

מישהי ניתקלה בתופעה הזאת? יש אנשים כאלו? ועוד יותר- יש תינוקות כאלו?

זה ממש גורם לי חוסר נעימות, סלידה, ובושה גדולה.

תגובות כמו- זה לא קשור אליך, זה לא אמור לגרום לך בושה, וכדו', לא נראה לי כ"כ יעזרו לי..

רוצה יותר לשמוע תגובות פרקטיות הזדהות צרת רבים? אולי..

תודה