כותבת פה על מנת לפרוק,
וכותבת פה אולי תתנו לי עיצות יעילות, אולי תזדהו איתי ואולי פשוט תקראו אותי—
אני חרדתית. מאד.
אחרי המלחמה הקודמת עשיתי טיפול, שנאלצתי להפסיק ממש לאחרונה, נמשיך אח"כ בעז"ה.
בכל פעם שדיברו על מלחמה עם איראן חשבתי שקורה לי משהו, ואז זה קרה, באמת.
וככה זה נראה.
כל התרעה מעלה את הדופק ל-200, כל אזעקה מביאה את כל הסימנים של חרדה,
לאט לאט עם המון עבודה עצמית מצליחה להרגיע את הסימנים השונים,
ונשארתי עם הלילות הבלתי אפשריים,
יורדים למקלט 4 קומות בכל פעם, הסטרס והלחץ לקחת את הילדים, המצפון של עוד פעם להעיר אותם,
מה שגורם לי שאני רק משכיבה אותם, אני בסטרס תמידי, כל רחש מקפיץ,
כל הבומים סביבנו גומרים את הצורה,
כל התרעה מקפיצה אותנו להיכון לרדת.
בקיצור, ועל כל הסטרס הנפשי יש את ההחזקה של הבית, טיפול בילדים, סבלנות, להפעיל אותם, לספק תעסוקה, להכין אוכל בכמויות סביב השעון, והנה אוטוטו שוב שבת, שקט, פחדים…
לסדר, לארגן, להכין אוכל,
אה ופסח?!
אה, ועבודה, שמצפים ממך 100 אחוז תפקוד לא משנה כמה ישנת או לא בלילה כי היה המון התרעות.
בקיצור, אם יש לך עיצה מעשית או מזדהה, תני לי כח, תודה!



ואוו ליבי איתך
כואב לי
מצדיעה לך שעם כל החרדה שאת עוברת את מצליחה לעבוד ולטפל בבית ובילדים! לא מובן מאליו בכלל!! תעריכי את עצמך המוןןןן.
יכולה להציע לך לעשות מחברת חסדי ה' לתקופה הזו ולכתוב כל יום תודה לה' על הדברים הטובים שעוברים עלייך למרות כל הקושי.
נולדנו יהודים, זכינו להיות עובדי ה', ידיים ורגליים בריאות, עיניים שרואות, רמ"ח אברים, יש בעל, יש פרי בטן, ילדים בריאים, יש עבודה, יש מה לאכול, יש משפחה, שכנים, חברים, ועוד המון טוב שהקב"ה משפיע עלינו על שניה. וכל מיני חסדים קטנים וגדולים שהוא מראה לנו בעיניים וכמובן שיש ניסים גדולים במלחמה הזו.
אני מאמינה שזה ישרה עלייך קצת שלווה ורוגע ויוכל לעזור לך.
יכול להיות שאת צודקת
ממה שאני זוכרת מתקופה כזו- הסתכלות על חסדי ה' גרמה לפחדים ולחרדות לטפס הלאה..
אז שואלת יקרה תחשבי עם מי את יכולה להתייעץ בצורה מקצועית, מכאן, יכולה רק לומר לך-
בע"ה זו תקופה והקב"ה איתך ויעזור לך
עוד תדברי על זה בלשון עבר..
נכון… כי כשמסתכלים על הניסים זה מגביר את ההבנה שיש ממה לפחד..
אז כן להודות בקטע האישי על הדברים הטובים שמסובבים וזה באמת עוזר במידה מסוימת , בתנאי שהחרדה עוד לא השתלטה…
ואו
כמה שזה קשה
גיבורה שאת!
אני ממליצה לך לשאול רב לגבי הירידה למקלט בלילה. אני גרה בקומה רביעית, עם ילדים קטנטנים, בהתחלה הערנו אותם בכל אזעקה וזה היה קשוח ממש.
בהמשך התקשרנו לרב מקובל מאד, תארנו לו את המצב, והוא הורה לנו להשאר בבית בלילות.
זה תלוי מאד במקום מגורים, בקומת גג או קומה פנימית ועוד כמה נתונים, אבל תשאלי מה ההשתדלות שלך במקרה כזה, כי גם לחרדה ולטרלול של הילדים יש מחירים.
היה לי בדיוק אותו דבר
ירדנו פעם אחר פעם
וממש בסוף בעלי הלך לרב על משהו אחר
והשיחה התגלגלה לכך שאין ימים ואין לילות בגלל שהילדים הופכים את הלילה ליום בגלל הירידה לחדר מדרגות (אפילו מקלט לא היה)
הרב אמר לנו שזו השתדלות מעבר לנצרכת עבורנו
וביום לרדת, אם הילדים ישנים כבר – אז לא.
לאחר מעשה התברר לי שכל גיסותיי קיבלו את אותו פסק מרבנים שלהם… או שבעליהן פסקו כך 😉
(זה לכאורה רלוונטי גם לעיר מגוריי והסיכון הנמוך לפגיעה באזור הזה בגלל מבנה האזור ועוד)
למה לא ללכת לרב ולשאול
אם יגיד לכם לרדת – לפחות תהיו בטוחים שהלכתית אתם עושים את הדבר הנכון
כמובן זה בהנחה שאת לא מפחדת…
אנחנו יורדים אחרי שאלת רב והבנה שזה הדבר הנכון עבורינו כי להשאר למעלה הרבה יותר מפחיד ומעורר חרדה,
אחרי שאנחנו במקלט טוב לי באופן יחסי…
להשאר למעלה קומה אחרונה חשופים ללא חדר פנימי בכלל, לא עושה טוב בלשון המעטה…
וואו, נשמע שאת עוברת זמן מאוד מאוד קשה!!
ליבי איתך…
יכול להיות שאם זה כל כך קיצוני, ולוקח אותך למקום קשה כל כך,
אולי שווה לשקול על לעבור דירה לתקופה או ללכת לקרובי משפחה אם יש לך – בדירה עם ממ"ד או אולי למקום מרוחק יותר שיש שם פחות אזעקות (לא יודעת איפה את גרה, אבל המרכז והצפון חוטפים הכי הרבה, אזור ירושלים קצת פחות ואזור הדרום יחסית ממש שקט בלעה"ר)
לא תמיד זה אפשרי כמובן, במיוחד עם ערב פסח וכו',
אבל זו אופציה שכדאי לחשוב עליה.
בהצלחה רבה רבה!!
ותזכרי שהקב"ה מעריך כל פעולה קטנה שלך!
אולי לקחת כדורים לתקופה קצרה? בזמן מלחמה רופא משפחה נותן בקלות. יכול ממש לשפר את ההרגשה.
עוד עצה אם רלוונטי אליך-
לא לשמוע חדשות
כן חשבת שווה למנות מישהו כמו הבעל שיגיד לך אם יש משהו חשוב כדי להפחית חרדה שקורה משהו מפחיד שאת לא מודעת אליו..
המון כח!!
אני במלחמה הראשונה אחרי שמחת תורה הייתי בחרדה מטורפת
היתי ערה לילות שלמים ממש עד מגיע הבוקר ואז נרדמת
לא הייתי נשארת דקה לבד בבית
היתי בחרדה נוראית
אחרי חודשיים שראיתי שכולם נרגעים קצת ואני לא החלטתי שאין מנוס מלקחת ציפרלקס
ביקשתי מרשם מרופא. לקחתי
עזר לי ממש ממש מהר!!
לקחתי כמות קטנה
ואחרי כחודשיים הפסקתי לקחת. בה . והחרדה כבר לא חזרה ב"ה
תודה על השיתוף!
איזה רופא נתן לך מרשם?
והאם הצלחת להגמל בקלות?
רופא משפחה נתן לי משהו אחר , שקראתי שהוא מאד ממכר וקשה להגמל, אני לא רוצה להיכנס לזה…
את יכולה לנסות דברים טבעיים יותר כמו קלמרנבין, לשיאה, הם מצריכים מרשם רופא אבל עדין טבעי.
ניסיתי…
עובד כמו טבעי, כלומר, לא עובד:(
רופא משפחה
גם על ציפרלקס כתוב ברשת שקשה להגמל ממנו
ב"ה אני נגמלתי בקלות
היה שווה את זה
לא חייתי עד אז
תודה על המידע!
רק רוצה לומר שמבינה אותך מאוד ומזדהה איתך
גם אני גרה בקומה 4 וצריכים לרדת למקלט בכל פעם זה קשוח ממש.
כל הזמן אני אומרת שאם היה לי ממד בבית היה לי קל יותר.
וכן ישנם אנשים חרדתיים יוותר בנושא הזה
גם אני כמוך עד כדי כך שערה דרוכה בלילות כדי להיות מוכנה ולהעיר את מי שישן לרדת למקלט.
לא פשוט.
נקווה שבעז"ה יסתיים במהרה.
אני גם הייתי כמוך,
עד שעזבנו את הדירה בלי ממ"ד ועברנו לדירה עם ממ"ד.
איכות חיים בלי השוואה!!!
עצם הריצות והלחץ של המרחק מהממ"ד מפתח חרדתיות גבוהה למי שבבסיס חרדתי…
שווה לך מאוד לבדוק את הנושא!
וד"א לי זה גם היה שווה את הפער במחירי הדירות כי מנוחת הדעת מושפעת כל השנה,
(בעבר כל דיבור על "חיסול בכיר" כבר גרם לי להתקף… ואני מהדרום כך שהיו הרבה…)