נתנאל ורחל, הורים לחמישה ילדים קטנים, חיים בפשטות. הוא אברך שלומד עם בחורים בתשלום, והיא מזכירה במשרה חלקית.
בתחילת חודש, חיוב המשכנתא לא כובד בבנק, פעם שלישית, המינוס גדל ולא היה להם מאיפה לשלם את החוב למשכנתא.
לחץ, טלפונים מהבנק, מכתבים רשמיים, והם פנו אלי להכוונה וליווי כלכלי.
לפני שאנחנו ממשיכות, נסי להיכנס לנעליים של נתנאל ורחל.
דמייני סיטואציה כזו על עצמך.
שאת לא יכולה לשלם משכנתא, או כל דבר אחר, קטן יותר או גדול,
ולא מדובר במותרות או בסעיף שניתן להסתדר בלעדיו. צורך בסיסי שאין עליו חולק.
מרגישה את הדופק שעולה? את הבהלה? דחיפות ונואשות לטפל בבעיה ומיד?
אם אלו התחושות והרגשות שמתעוררים אצלך אל מול סיטואציה כזו, זה טוב.
אני רוצה לדבר על רגשות אחרים, שאותם גם פגשתי אצל נתנאל ורחל.
כשהם סיפרו על חיובי המשכנתא שחזרו, על חשבונות שלא שולמו, הם היו נראים ונשמעים רגועים. זה הפריע לי, לא כי אני מחפשת לחץ אצל אנשים, אלא כי לפעמים רוגע הוא מסכה של חוסר אונים.
כשראיתי שנתנאל ורחל אדישים, ואפילו מנותקים מהמציאות הכלכלית, המטרה הראשונה שאליה רציתי להגיע היא לחבר. להוציא אותם מהניתוק ולחבר אותם למציאות החיים שלהם, שאם לא יעצרו אותה עלולה להחמיר ולגרום להם הרבה סבל…
מה קרה לבני הזוג היקרים? מתי הם התחילו להתנתק? ואיך אפשר להחזיר אותם לעשיה מועילה ומבורכת?
ובכלל, למה אנשים מתנתקים מהמציאות הכלכלית שלהם?
בשורש, היו שם שתי אמונות שקטות שניהלו אותם:
- זה גדול עלינו
- אין לנו סיכוי
זו תחושת 'קטנות' מול הר גבוה.
והדרך לטפס עליו? להתחיל בפסיעה קטנה.
וזה מה שעשינו:
גובה המשכנתא החודשית של בני הזוג היתה: 5000 ₪. אצל רוב המשפחות לפתור בעיה חודשית של 5000 ₪, זה אתגר גדול.
איך נצליח? אין לנו הוצאה של 5000 ₪ שאנחנו יכולים לוותר עליה.
אין לנו הכנסה של 5000 ₪ שאנחנו יכולים להגיע אליה.
במקרה כזה, "לא אכפת לנו" הופך להיות משפט הגנה ששומר מהדאגה הקיומית הבלתי אפשרית הזו.
הדרך שאני משתמשת בה במקרים כאלה – בשביל לחבר את האנשים חזרה לבעיה שקוראת לטיפול – אני מחלקת את הסכום לחלקים קטנים.
המספר המאיים הוא: חמשת אלפים ₪ בחודש, אז בואו נשים אותו בצד ונדבר עכשיו על 1000 ₪ בלבד.
גם מספרים גדולים מורכבים מאלף, ועוד אלף ועוד אלף….
כבר נוצר חיבור וזיק של התעניינות בעיניים של נתנאל ורחל. על סכום כזה הם מוכנים לחשוב.
אבל לפני שנתקדם ברעיונות, יש עוד שלב חשוב, לשים תמונת מראה גם על זווית הראיה של: אנחנו קטנים. מה אני מתכוונת שאני אומרת "קטנים"?
קטנים זו תפיסה שמקטינה את היכולות האישיות. במקרה של נתנאל ורחל אלו היו משפטים כמו: אין לי הכשרה למקצוע / אני לא יכול להגדיל הכנסה…
אני מגיעה עייפה מהעבודה, לא יכולה לתפקד בבית, איך אצליח להוסיף שעות?
אנחנו כמעט לא קונים, איך נוכל לחסוך בהוצאות?
חלק מהאמירות נכונות אבל כשאנשים מרגישים חוסר מסוגלות לפתור את הבעיה של עצמם, הם באמת לא יהיו מסוגלים. סוג של נבואה שמגשימה את עצמה…
כשנתנאל ורחל התחברו ל"סיפורי ההצלחה" של עצמם. לכך שב"ה, בחורים שנתנאל לומד איתם, מאד מרוצים ומשלמים יותר ממה שמקובל בשוק, שרחל עובדת באותו מקום עבודה כ-10 שנים, והרבה פעמים בצורה ישירה ועקיפה, המנהלים שלה שיבחו את עבודתה.
התזכורות האלה, אפשרו לנתנאל ורחל להרגיש שהם יצליחו לפתור את הבעיה. הם אפילו רצו להתגייס. כי אם יש להם יכולות, למה להשאיר את המצב כמו שהוא? למה לסבול מחוסר ביטחון כלכלי בסיסי?
ב"ה, בתוך שבוע מהפגישה שלנו, הם עדכנו אותי בהגדלת הכנסה של 1000 ₪ אחרי שרחל ביקשה העלאה בשכר ונענתה בחיוב, וגם לקחה על עצמה אחריות מסוימת נוספת במשרד, עם תגמול.
ואנחנו עוד בתחילת הדרך… אני מאמינה שסיפור הצלחה כזה, בתוך שבוע, יזמין את סיפור ההצלחה הבא.
- אז מה עושים כשזה מרגיש גדול עלינו?
מחלקים את הבעיה לחלקים קטנים –
מזכירים לעצמנו את החוזקות –
בוחרים פעולה אחת קטנה ויוצאים לדרך –
וזה עובד – לא רק בזמנים של קושי, אלא גם בזמנים של שאיפה וצמיחה.
הנה, השבוע ישבתי עם זוג, מתוסכלים מהמרחק שביניהם לבין הדירה להשקעה…
דירה להשקעה זה משהו גדול. מיליון ש"ח, לא מספר קטן…
לא אכנס פה לפרטי החשבונות שעשינו,
אבל כשפרקנו את המיליון, והורדנו את הסכום שיקבלו בתור משכנתא, והכסף שיש להם בקרן השתלמות, ועוד סכום ממשכנתא על הדירה הראשונה, ראינו שבעז"ה בתוך שנה–שנתיים, החלום יכול להתגשם אם הם יצליחו לעשות שינוי קטן בהתנהלות שלהם ולחסוך סכום חודשי.
פתאום חלום הדירה להשקעה, במקרה שלהם, מקבל מספר חודשי שאפשר לעמוד בו.
ואצלך?
אולי גם לך יש אתגר כלכלי שנראה גדול עליך, עליכם?
יכול להיות שהאתגר הוא דווקא בכיוון החיובי, היית רוצה לחסוך לעתיד, להגיע להשקעה, אבל את אומרת לעצמך, איך אוכל להגיע "לחתן ילדים בכבוד" להשקיע? לקנות דירה להשקעה? גדול עלי, עם משכורת של 7,000 ₪ לחודש, אין סיכוי להצליח…
ואז את גונזת את הרעיון, הרצון, החלום. ואפילו את הצורך החשוב, בגלל שהוא נראה כל כך גדול ואת – כל כך קטנה לידו.
לא עוד : )
הגיע הזמן להגשים חלומות, בעז"ה.
תפרקי, תתבונני ותתחילי בע"ה.
אם גם את חייבת לזוז, אבל את לא יודעת מאיפה להתחיל, לחצי כאן, ואשלח לך תרגיל קצר שיכול להיות הצעד הראשון שלך לשינוי.
נחמה פרל – בנקאית בעבר, מנטורית ומומחית לצמיחה כלכלית. לנשים, זוגות וקבוצות. מאמינה בהתאמה אישית – כל אחת והדרך שלה : )
טלפון: 052-7164781
מייל: [email protected]
