היי,
אני עובדת מהבית. בתכנות ויש לי בעיות קש"ר
כדורים אני לא לוקחת כי אני לא יכולה כרגע.
מה שקורה שכשאני מסתבכת או צריכה להיכנס לנושא מסובך שאין לי כוח אליו
אוטומטית אני נמשכת לעשות דברים אחרים במחשב..
מייל אתרי קניות שבי רגע..
ואני יכולה לגלות ששעה לא עבדתי..
זה מאוד מציק לי מצפונית מבחינת העבודה אבל כמה שניסיתי וחסמתי לזמן מסוים אתרים וכו…
בסוף אני תמיד חוזרת לזה…
יכולות לעזור לי דחוף??


השאלה היא האם מצפים ממך לכמות של עבודה או שתעבדי לפי שעות.
אם זאת עבודה כמותית- הזמן הוא עליך בזבזת אותו ותצטרכי להשלים עבודה.
אם הזמן שייך למעסיק בעיה, אולי לשכור משרד בחלל פתוח עם נשים אחרות וחסימה חזקה מאוד מאוד יעזור לך?
מוכר מאד גם בלי להיות עם קש"ר, אנחנו כל כך מוצפים וכל הגירויים מול העיניים
מה גם שכשעובדים מהבית באמת מרגיש שכל דקה זה גזל, לא יודעת מבחינה הלכתית, אבל גם במשרד נשים עומדות ומדברות וכו
מה שלי קצת עוזר וזה עבודה תמידית – אני פשוט כותבת לעצמי באקסל כמה זמן כל משימה לוקחת לי ומגלה מה החורים… ואז זה לא נעים אז מנסים להשתדל יותר
במשרד זה אחרת
כי החברה שבה את עובדת בדרך כלל מעוניינת בקשרי חברה במשרד
זה טוב להם, תחושת השייכות שלך, וההנאה שלך בעבודה
ולכן פטפוט עם חברה מהעבודה שונה מפטפוט עם חברה בטלפון בזמן עבודה או גלישה באינטרנט
לא כתבתי הלכה או משהו, כן?
רק נקודה לשימת לב
מזדהה איתך מאד! אני בלי קש"ר (נראה לי בכל אופן) אבל יש עלי עכשיו משימות ממש משעממות מוצאת את עצמי גולשת המון-מה שקצת עוזר לי זה להיות קשוחה עם עצמי ולא לדווח על שעות שממש לא עבדתי בהם-ואז מציק לי שאני צריכה להשלים שעות
אני חושבת שזה בעיקר בגלל שאת עובדת מהבית.
אם תצליח כמו שכבר כתבו כאן – להשכיר משרד או עמדת מחשב – מאמינה שיהיה לך יותר קל להתמקד.
אצלי אם יוצא שעשיתי משהו אחר, נניח לכתוב מייל לחברה או להציץ בשבי רגע. אני מורידה את הזמן הזה מההפסקה – או מהשעות עבודה שלי..
מזדהה מאוד… למרות שאיך שידוע לי אין לי קש״ר..
אין לי נוסחת קסם, ואני כמוך עדיין קמה ונופלת
אבל משהו אחד ברור לי –
כשהמשימה היא משימה בסגנון של תכנון, שתופסת את הראש ואת כל הריכוז שלי – אין לי דרך להסביר, אבל זה פשוט לא קורה
כשהמשימה משעממת, טכנית, או אני לא מרוכזת ברעיון של המשימה – אז הכי קל לגלוש לרגע כי את מחכה לאיזו הרצה, לתשובה של קופיילוט או סתם לתשובה לשאלה ששאלת מישהו
אני למדתי ולומדת להתייחס לכל משימה, ואפילו הכי קטנה כאילו היא משימת תכנון וביצוע, ולא רק משימת ביצוע
דבר ראשון אני לוקחת את הקצת זמן ללמוד על המשימה, להבין מה היא עושה באופן כללי ולמה היא נצרכת
ולהבין ברמה שאני יכולה להסביר לעצמי במילים למה היא נצרכת ומה היא עושה
אגב, קופיילוט מעולה בזה, נסי לבקש ממנו ותופתעי.
אחר כך גם אם המשימה קטנה וטכנית את כבר בתוך העניין, מרוכזת לגמרי ואוחזת ראש בדיוק מה הולך. את לא נותנת לקופיילוט לכתוב לך את הקוד, אלא את מנווטת אותו לפי היעד שלך.
אני אתן דוגמא קטנה. יש לך פונקציה. את צריכה לכתוב לה טסטים. יש לך 2 אופציות – או לכתוב לקופיילוט ״כתוב טסטים לפונקציה״ וללכת לבדוק אם משהו חדש בשבי רגע, ואת יכולה להגיד לעצמך שניה – מה הפונקציה הזו עושה? למה היא עושה את זה? בשביל מה? ולהגיד לקופיילוט: ״סרוק את הפונקציה, תן לי הסבר עליה ולמה היא נצרכת, ותכנן לי פתרונות לכיסוי מספק של טסטים״.
ההבדל הוא לא רק בתוצר של קופיילוט, הוא בעיקר בהבנה ובריכוז שלך, אם את קוראת את התשובה שלו כמובן 🙂