עזרה בדיכאון

בוודאי!
תפנו לעזר מציון- דבר ראשון סיוע טכני שיעזור לך להשתקם ויש להם גם אגף סיוע נפשי
בנוסף, יש את ארגון ניצה שמיועד בדיוק לזה (לא מכירה אישית)
וגם בקופות חולים יש מענה
רק אל תמשיכו להתבוסס, ההתבוססות במצב רק מחמירה אותו!
רק בריאות והמון נחת!

את מתארת מצב לא קל בכלל.
וזה שאת יודעת לקרוא לו בשם ולומר "אני צריכה עזרה!" זה ענק!
לכי על זה!!
דברים כאלו יכולים להיגרר ואף אחד חוץ ממך לא יתנער ויגיד – "זה יכול להיות אחרת!"
זה קשהה (מנסיון..) אבל אל תוותרי לעצמך, תמצאי את הכוחות שבך שרוצים עבורך ועבורי ילדייך את הטוב וכל שנדרש ממך הוא:
לקבוע תור לפסיכיאטר – דבר ראשון
לחפש מענה רגשי מחזיק
וכן- לידע את מי שקרוב אלייך ויכול לתת לך מענה

ובעיקר- תחבקי את עצמך!! את כל כך לא אשמה ואני בטוחה שאת עושה הכי הרבה (ויותר) ממה שאת מסוגלת!!
חיבוקקק:)

קודם כל מלא כוח!
מזדהה איתך ממש. לצערי… בעיקר עם הקושי של הבני משפחה.
אני חושבת ש'עזר מציון' יש להם עזרה בתחום הטכני.
חוצמזה-
אתמול הייתי במופע/סיפור אישי של מלי קורלנסקי – קינצוגי.
שיתפה בסיפור חיים. דומה למה שאת מספרת, רק בקיצוני הרבה יותר. והיא נתנה כזה מלא כוחות. וכמה הבנה על הקושי ועל ההסתרה.
והם החליטו לחשוף ככה את הסיפור לתועלת הכלל.
ממליצה לך ולכל אחת ללכת לשמוע אותה.
בסוף בעלה מדבר (בהסרטה), בנאדם מיוחד ממש!
אני חושבת שהוא יכול להוות ממש תמיכה לבעלים שמתמודדים. רוצה שאשיג לך את הפרטים שלה?.

לפנות למרכז חווה, זה דרך שיבא זה מחלקה מיוחדת לדיכאון אחרי לידה.
או למרפאת בריאות הנפש בנס ציונה, גם להם יש מחלקה ייעודית.

קודם כל אני ממש מבינה אותך! את בוודאי בתקופה לא קלה ולראות את המשפחה שלך בקושי הזה ג"כ לא קל. אבל אני הייתי ממליצה לך קודם כל לעזור לעצמך, ללכת לדבר עם אשת מקצוע, זה יקל עלייך ויכול להרים אותך מהדיכאון, ברגע שתרגישי יותר טוב אני בטוחה שגם בעלך והילדים…
דבר שני טיפ ששמעתי ממשהי פעם כשרוצים לצאת מדיכאון קודם כל לא לשכב!! פשוט לקום מהמיטה ולהיות במצב מאונך, אח"כ המעשיות תבוא אבל העיקר לא לשכב, אני חושבת שיש לזה גם הסבר מדעי אבל אני התחברתי לזה מאד!!