נתתי לילדים שלי לאכול… אני נורמלית? ואם לא, האם זה שפוי בכל זאת? אשמח לתגובות מעודדות!

אני בוכה עכשיו, את אישה שפויה, ועוד לפני זה – גיבורה.

וואו איזה יסורי מצפון על פעולה נורמלית לחלוטין

בשיתוף המקביל מישהי סיפרה שכשהמצב השתפר והם המשיכו להסתפק במועט כאידיאל, היא הבינה שזה ענין של תחושה, שההרגשה הרעה היא בגלל שניטלה ממנה זכות הבחירה.

יקרה, אני הייתי עושה את זה ללא ספק גם בלי להיות במצוקה כלכלית, את מתארת אוכל טוב ונקי ששטפת, הרי אם הן היו שמות את זה על השולחן ואומרות לך – נשאר לנו, קחי – את היית לוקחת, למה לא, בל תשחית על האוכל.

ההרגשה שלך היא רק בגלל שהענבים אולי לא מצויים אצלך כל-כך, והילדים שמחו כשאת ידעת שלא קנית להם את זה בסופר, אבל הפעולה היא פעולה הגיונית מאוד!

את מרגישה נורא,
כי לאף אחד לא כיף להוציא אוכל מהפח,
אפילו שזה נקי וחבל ובל תשחית,

ובעיניי את גדולה מהחיים,
התעלית מעל עצמך,
והצלחת לשים את המטרה הנכונה מול עינייך,

לנטוש ערכים מדומים,
של פאדיחות, איזה ענייה שאני,
לאיזה מקום עלוב הגעתי,

להיות אמא לביאה,
ולעשות את מה שהכי נכון וראוי לעשות.

תטפחי לעצמך על השכם,
ותעשי רשימה של הצלשי‘‘ם שמגיעים לך על זה…

טוב, התלבטתי בדיון הקודם אם לשתף,
אבל בגלל שהעלית את זה אני אשתף.
מאחורי רשתות המזון הגדולות מתחבא פח – מיכל גדול, שמיועד לכל מיני מוצרים
שמסיבה כלשהי לא מכובד למכור אותם –
אריזות קרטון שקצת התמעכו או נקרעו – ואריזת הנילון בפנים שלמה,
מארזים שמשהו נשפך עליהם מבחוץ, קופסאות שימורים מקומטות,
ופרות וירקות סוג ב' שפעם היו מוכרים אותם בדוכן בחוץ,
אבל היום זה לא לכבוד של החנות למכור אותם.
(יש מקומות שמיד גורסים את הכל.)
כשבעלי התחיל להביא דברים כאלו היה לי קשה מאאאאאאאאאאאאד.
מה, אני אוכלת מהפח?
כמה שהוא שכנע אותי שזה לא פח, ואין בו פסולת, נטו למוצרים פגומים, זה לא היה לי קל.
וגם האיסטניסטיות שבי צעקה – את! את מעיזה לגעת בקופסא שנשפך עליה קמח / סבון , לנקות ולאכול?
זה לא היה לי קל.
אבל כן, קיבלנו כך שפע של פרות וירקות שהילדים לא היו מקבלים בדרך אחרת, ענבים בתחילת עונה, דגני בוקר מסוגים שרק הייתי יכולה לחלום עליהם…
עד היום אני לא מעיזה לגשת לשם ולקחת בעצמי, למרות שאף אחד לא רואה, זה מאחורי החנות,
אבל למדתי לשמוח בשפע שד' שולח, ולהדחיק את המחשבות על מה אמא שלי / אחיות שלי היו אומרות על זה…
אגב, ככה יכולתי כמה פעמים גם להביא כיבוד למסיבות / מפגשים וכדו'.
פשוט למדתי להציע ממה שיש בבית.
כשיש הרבה פלפלים ומלפפונים אני מכינה חמוצים וכו'.
בתפילה לשפע גדול לכל עמ"י מידו הפתוחה והרחבה.

את מדהימה!! אמא נהדרת!!
הצלחת לתת לילדים אוכל טעים וטוב, אפילו שמבחינת ההרגשה שלך היה לך קשה לחשוב לעשות את זה!!!
אני בטוחה שזה לא מעשה יחיד שאת עושה למען הילדים במסירות כזאת!
וגם אני מצטרפת להמלצה לספר לבעלך, בשביל ההרגשה הטובה שלך, אבל אני לא מכירה אתכם אז אם זה לא מתאים שימי את ההמלצה בפח (ואל תוציאי משם…:) )