מי את
נפש,
נפש הומיה?
ששה, רוקדת
אוהדת
מלחמה,
עולצת
לקול אזעקה
וכל התראה
מרתיעה,
אותך –
מרגיעה.
מי את
נפש
הומיה?
הלא תדעי
פחד ובהלה?
הלא ראית
נזק
פגיעה,
איה חששך?
היכן היא חרדתך
הנושנה?
ואולי,
אולי נפש
החרדה
תדיר,
שחששותיה
הם עניין רגיל,
אולי
דווקא היום –
במלחמה
שמחה היא
שהגיעו
כולם אל ביתה.
'בית הפחד'
בית הסטרס
הוא לא רק שלה!
סופסוף
יחושו כולם
את אשר בליבה
ביום ובלילה
בלי הפסקה,
ירגשו גם הם
פחד
חרדה מעיקה…
וכשהנפש
מבינה
שכולם איתה
באותה סירה,
היא שמחה – – –
אף במלחמה
ורגועה – – –
יותר
מיום שקט
יותר
מהשגרה
רוצה
להיות
לכמה רגעים
נפש סטנדרטית
כמו כולם,
ממש
רגילה.
וואו!!!
איזו עוצמתי!!
אהבתי, איזו כתיבה יפה, מבטא מדוייק כל כך.
מזדהה
תודה לך
הלוואי שזה היה ככה…
וואו!
מדהימה אחת!!
תודה על המילים הנוגעות, המדויקות
חיבוק לנפש הכל כך יפה שלך, ככה, כשהיא אולי לא סטנדרטית (?)…
מדוייק וברמה גבוהה
ריגשת אותי