בודדה? למה זה יכול להיות לטובתך?

יש לך מערכות יחסים נרחבות. המשפחה שלך, חברות, שכנות, מקום עבודה, מכרות מהשכונה. כל אחת עם המעגלים שלה.

איך נסמוך על השם בקשר לכל מעגלי הקשרים האלו? מה הדרך הנכונה להתנהל בקשרים עם אנשים מתוך ביטחון בהשם?

כל אדם, מסביר רבינו בחיי, הוא נמצא באחת משתי האפשרויות הבאות:

או שהוא בודד, זר במקום מגוריו, ואין לו שום מערכות יחסים.

 או שהוא נמצא בקרבת משפחתו, קרובים ואוהבים.

כך או כך, הכלל הוא תמיד להאמין שהמצב בו את נמצאת הוא הטוב ביותר עבורך.

איך אדם בודד יכול להסביר לעצמו שהמצב בו הוא נמצא כעת זה הכי טוב בשבילו?

רבינו בחיי נותן מספר כיווני מחשבה:

אם את מרגישה זרה במקום בו את גרה את יכולה לחשוב שממתוך זה שאת מרגישה שאת בדידות את יותר דבקה בהשם, ובוטחת בהשם.

את יכולה לזכור גם שבעצם כל האנשים שנמצאים כאן בעולם הזה הם כמו גרים, כי בעצם המקום האמיתי שלנו זה העולם הבא. וגם האנשים שמוקפים כעת במשפחה וחברים, לעולם הבא כל אחד מגיע לבד. קרובי משפחה לא מועילים אז.

אפשר לחשוב על דברים טובים נוספים שיש בבדידות:

– שחרור ממשא של דאגה לצרכים של משפחה. אדם עם אשה, עם ילדים, יש לו הרבה מאד עול.

– אם האדם הבודד הוא אדם שאוהב עולם הזה אז יותר קל להנות מהעולם בזה בלי עול משפחתי.

ואם האדם הבודד הוא אדם שאוהב עולם הבא אין ספק שהוא פנוי לכך יותר בבדידותו מאשר אם היתה לו משפחה וחברים. זו הסיבה שרבים מגדולי העולם היו נוהגים ללכת לעיתים למקומות בודדים כדי שהמחשבות  שלהם תהיינה פנויות לעבודת השם יתברך.

ויש על זה אפילו סיפור:

מסופר על אחד הצדיקים שבא למדינה אחת כדי ללמד את תושביה עבודת השם.

הוא מצא את התושבים כשהם לובשים בגדים אחידים, (ממש כמו תלבושת אחידה בבית הספר) והקברים שלהם צמודים לבית ולא רחוקים מהעיר כמו בכל מקום. היו שם רק גברים. לא נשים ולא ילדים.

מה זה? הוא שאל אותם.

הסבירו לו – אנחנו לובשים בגדים אחידים כי אנחנו רוצים שלא נבדיל בין עשיר לעני, כדי שהעשירים לא ירגישו התפארות וגאווה בעושר, וכדי שהעניים לא ירגישו עלובים. והרי עוד כמה שנים כולנו נמות, בקבר כולנו נהיה שווים. אנחנו גם רוצים לזכור את יום המוות ולהכין צידה של מצוות ומעשים טובים, ולכן שמנו את הקברים קרובים, לתזכורת. 

הנשים והילדים שלנו נמצאים בקריה מיוחדת שקרובה אלינו, וכאשר אחד מאיתנו צריך משהו מהם, הוא הולך אליהם וחוזר שוב אלינו. כי ראינו שכאשר הם בקרבתינו זה גורם לנו להרבה טרדת מחשבה, הפסד רב, והרבה טירחה ויגיעה. וכאשר הם רחוקים מאיתנו זה מאפשר לנו לבחור בענייני עולם הבא ולמאוס בענייני העולם הזה.

דבריהם מצאו חן בעיני אותו צדיק, הוא ברך אותם ושיבח אותם.

ומה אם דווקא את מוקפת המשפחה ובחברות? בשבילך יוקדש הפוסט הבא.