"אני צריכה את התנועה, את הקהל והתגובות… זה נורמלי?" הסיפור של אלישבע

אלישבע פנתה אליי לפני כמעט עשור.
"אולי אני עוף מוזר," היא פתחה את השיחה הטלפונית,
"אני לא פונה אלייך כי קשה לי בעבודה או כי אני לחוצה עכשיו להגדיל הכנסות. ברוך ה', אנחנו מבוססים כלכלית, והאמת – כבר חמש שנים אני לא עובדת בכלל.
אני מתקשרת דווקא בגלל זה.
אני מרגישה שיש לי הרבה יכולות שלא באות לידי ביטוי. שאני סתם כבויה בבית, מורחת את היום, מחכה שהילדים יחזרו. 

ותאמיני לי… העובדה שאני בבית ממש לא הופכת את הארוחות לגורמה או את הכביסות ליותר יעילות… להפך. דווקא החברות העובדות והעמוסות שלי מספיקות הרבה יותר ממני – בדקתי."
הקשבתי לה, שמעתי את המילים ואת מה שביניהן.
זה לא היה חוסר שקט של מישהי שמחפשת גיוונים, אלא של מי שחשוב לה לצאת לעולם, לבטא, להגשים. שמעתי בשם הרב שטיינמן זצוק"ל שהיום נשים יוצאות לעבוד בשביל בריאות הנפש. זה היה המקור.
קבענו פגישה.
כמו בכל תהליך, התחלנו במיפוי ואבחון – מה חשוב לה בעבודה, מה גורם לה סיפוק, באילו סביבות היא פורחת ומה שואב ממנה אנרגיה.
לאט לאט התגלתה תמונה מרתקת:
נפש אומנותית, עם חוש דרמטי, נוכחות חזקה, יכולת ביטוי ועמידה מול קהל, אבל גם רגישות גבוהה מאוד לאנשים.
תוך כדי השיחה היא פתאום צוחקת במבוכה: "מעניין… בתיכון הייתי זאת שתמיד תפסה במות, אהבתי את האורות, הרטוריקה והנוכחות…."

ככל שהתקדמנו, עלתה גם היזמות שלה – רעיונות שיזמה פעם, הפעלות בבתי ספר, מיזמים קהילתיים.
"נראה לי שאני לא טיפוס של שקט", היא אמרה בחצי התנצלות.
"לא נעים… אני צריכה את התנועה, את הקהל, את ההכרה והתגובות.. זה נורמלי? יש עוד כמוני?"
בחזון שלה – אלישבע ראתה את עצמה מופיעה.
על במה, מול קהל נשים, מצחיקה, מרגשת, מניעה, מעלה תובנות.
דווקא לא כדי להיות מפורסמת, אלא כדי לגעת בלבבות, לעורר, להאיר. לחבר כל אחת מהקהל אל עצמה ואל הקב"ה.
ראיתי איך העיניים שלה נדלקות כשהיא מדברת על זה.
וכששאלתי אותה איך זה מרגיש כשהיא מדמיינת את עצמה שם, היא השיבה:
"נראה לי שאם זה יקרה, אני אהיה מאושרת באמת."
לא קל לשמוע את עצמנו אומרים את המשפט הזה בקול רם.
אבל ברגע שזה נאמר – אי אפשר כבר להחזיר את זה פנימה.
זה כבר שם, מבקש לפרוץ, לקרות.
השלב הבא היה חקר תחומים ואופציות. הצענו כמה כיוונים שיכולים לחבר בין אהבת הבמה, הביטוי וההשפעה.
אלישבע החליטה, כדרכה, לדלג על שלב ההתלבטויות ולפנות ישירות להכרעה – לאדמו"ר של הקהילה אליה השתייכה. כמה פשוט – ככה מרגיע. עשה לך רב והסתלק מן הספק.
לשמחתה ולהפתעתה לא היה גבול כאשר ההוראה הייתה חד־משמעית: לפנות ללימודי משחק.
פתאום הכול קיבל משמעות.
הפאזל הסתדר.
"עכשיו אני יכולה להגשים את החלום מהילדות," היא אמרה לי, והתרגשותה כמעט הורגשה בחדר.
היא פתחה בבירורים מקיפים אחר מקום לימודים מתאים, כזה שישמור על אווירה ערכית, ובתוך זמן קצר החלה ללמוד.
אבל כאן, כמו בהרבה הזדמנויות של גדילה בחיים, הקב"ה שלח לה אתגר קטן 🙂
כמה חודשים לתוך הלימודים, היתה הזדמנות שחבל לפספס. הם החליטו לקנות בית גדול יותר בתנאי תשלום פנטסטיים.
החלום על מקום רחב ונעים למשפחה עמד להפוך למציאות – אבל גם דרש מחויבות כלכלית משמעותית.
"אם אנחנו רוצים להגשים גם את החלום הזה," אמר לה בעלה, "נצטרך תקופה שבה תעבדי ותכניסי כמה אלפים טובים בחודש."
כשסיפרה לי את זה, ציפיתי לשמוע חשש או תסכול.
אבל אלישבע חייכה.
"אני יודעת שזה לא בדיוק הכיוון של הלימודים," אמרה, "אבל אני מבינה שזה חלק מהדרך.
אם זו הדרך להגשים את הבית שלנו – אני עושה את זה בשמחה. זה לא במקום החלום, זה בזכותו."
נשארתי לשנייה שקטה.
כי זו הייתה בדיוק הנקודה שעליה דיברנו שוב ושוב בתהליך.
על הבחירה בדרך גם כשהיא לא זוהרת, על ההבנה שלא כל שלב הוא הגשמה – לפעמים הוא רק גשר.
אבל כשהחזון ברור, הגשר הזה הופך להיות יציב.
הוא כבר פחות מכביד, הוא נושא.
וככה, בלי לשים לב, היא יישמה הלכה למעשה את כל מה שלמדה על משמעות תעסוקתית:
שלא כל עבודה נמדדת בתואר שלה, אלא במקומה במסע.
שכשה"למה" שלנו חזק – אנחנו יכולות לשאת כמעט כל "איך".
ולפעמים, דווקא כשהחיים מאלצים אותנו לזוז הצידה, אנחנו מגלות כמה באמת הפנמנו את הדרך.
היום אלישבע מטפלת בפסיכודרמה.
הבמה חיה אצלה בתוך החדר – אבל הפעם היא שייכת למטופלות.
היא מזמינה אותן לגעת במקומות הטעונים טיפול דרך תנועה, קול, משחק, סימולציה – ומובילה אותן בעדינות לגלות בעצמן תובנות, כמו שהיא עצמה גילתה אז.
היא לא ויתרה על הבמה – היא רק שינתה את המשמעות שלה.
כשאני רואה פרסומים שלה היום, אני נזכרת שוב:
כשה"למה" ברור – גם הדרך הלא צפויה יכולה להפוך לשביל מדויק.
ולפעמים, דווקא מתוך רצון אחד קטן לחזור ולהרגיש חיות, נולד ייעוד שלם.

———————————————-

משהו לקחת הביתה:
אל תפחדי לחלום ולהציב לך יעדים
ככל שהחלום יהיה יותר ברור
יהיה לך יותר כח לשאת את הדרך אליו, ולהגשים בעזרת ד'.

בכל תחום בחיים, ובטח בהיבט תעסוקתי.

שרי שטרן היא מומחית למיקוד וקידום נשים לתעסוקה איכותית ומותאמת כישורים, ומנחת קבוצות קידום אישי.

לפרטים : 0504183482/ [email protected]