תגידי
איך את שורדת
לא מועדת
ממשיכה
זקופת קומה
יציבה כמו חומה
והנפש שלך
היא הומה
וסוערת
נמצאת במלחמה
מול עולם ומלואו
צבא ענק
מכה עד מחנק
אלפי חיילים
ותוקפים שם חזק
בכירים
יצרים
כוונות
רצונות
כל חלקה טובה הייתה לרועץ
ואת יושבת סתר
בבונקר תת קרקעי ממוגן
כפסע קטן מול אויב עצום
מגנה על עצמך בשארית כוחך הדל
מחפה בזוג ידיים עייפות על דלת עץ שבורה
חשוך וגם וקר לך
והידיים רועדות
ואת לא מוותרת
לא מוותרת
חותרת
מאתרת כוח
ואז הם מכתרים אותך
מימינך ומשמאלך
פולשים באחת אל הבונקר האפל
ומתוך הערפל את רואה רק שחור
את צונחת לאחור
מכסים את עינייך
ואת לא נכנעת
לא נכנעת
והזירה מדממת
ואת פצועה
וכואבת
בוכה בכי של גלות
של כאב
של לב
ששבור לסדקים
של תקווה שהתנפצו רסיסיה לכל עבר
ואת לא נכנעת
חזקה כמו לביאה
זוכרת עמך, מהותך שליחותך
בוכה במסתרים
כמהה לצאת לחופשי
והם
מנסים
להכניע
לוחצים
טובי המוחות
לוחמה פסיכולוגית
יושבים על הנקודה המדויקת
והנה את כמעט נכנעת
ויוצאת לחופשי
לא נכנעת
לא
שואגת כמו לביאה
אני חזקה
נסו אותי נסו
לא תצליחו
הנאמנות זורמת לי בדם
כל החיים שלי הם יומן מלחמה עבה
וכשיבוא פרק הסיום
עם קול שופר לו ערגתי כל כך
אלחש בין דפי אפילוג
לא נכנעתי
לא לא
אהבת עולם לי אליך
שלך
מחזק. תודה
מדהיםםםםםםם
וואו.. איזו לביאה!!
ואיזו כתיבה יפה ומלאת השראה..
מהמם!!!!!!