לא נעים: הרטבת ילדים

תהילה,
יכול להיות שאת מתכוונת לעצה של הסטייפלר?
יש עצה שלו שהוא עצמו כתב על אחד מספריו:
לערבב 5 כפות חלב עם כפית שטוחה של אבקת סודה לשתייה עד לקבלת משקה אחיד.
יש לשתות את המשקה במשך שלושים יום רצופים סמוך לשינה, ואחריו אין לאכול או לשתות דבר.
(מתוך בית אימי).
הלוואי יעזור.
תצליחי.

כותבת בקצרה כי אין לי זמן, עונה לדבורה עם הילד בן 6.5.
כשיש בעיה של הרטבה פונים לרופא ילדים, בהנחה שיש לכם רופא ילדים קשוב, ולא כזה שמנפנף אתכם מהחדר אחרי דקה.
בכל מקרה, זה בהחלט נחשב בעיה רפואית ורופא ילדים אמור לתת הכוונה וכלים.
מהניסיון שלנו – הוא עושה בדיקה בסיסית ואחרי זה נותן תוכנית פעולה.
בד"כ ממליצים להתחיל עם זמזם, קונים את זה בכל בית מרקחת, אפשר גם לקחת מ"יד שרה" מאמינה שיש גם עוד גמ"חים, שם צריך לקנות רק את החלק שמתחבר לגוף של התינוק.
מהניסיון שלנו – אין צורך ללכת למרפאה מיוחדת בתחום, זה מגיע עם הוראות בסיסיות, הרופא יסביר מילה או שתיים וכו'.
העיקרון של הזמזם זה שהוא מעביר את האחריות מההורה לילד, במקרים טובים – הילד מתעורר מזה, במקרים פחות מוצלחים (שלדעתי זה הרוב, הילדים האלו בד"כ ישנים כמו טרקטור) ההורה קופץ כשזה מזמזם (מיד כשמתחילה הרטבה) ומעיר את הילד להמשיך בשירותים, לא ברור איך, אבל פסיכולוגית זה מעביר את האחריות לנושא מההורה לילד –
אצל המון ילדים זה עוזר פלאים, אצלנו זה ממש גרם לילד אחד להפסיק להרטיב כמעט לגמרי, אבל לילד אחר זה לא עזר בכלל.
במקרה כזה הרופא מפנה לאורולוג ילדים, והוא מתחיל את הטיפול שלו, שבד"כ יהיה מינירין.
זאת תרופה שלוקחים כל ערב לפני השינה – תרופת פלא שגורמת לילד לא להרטיב.
בבסיס שלה הרעיון הוא שמגיל 3-4 בערך, יש הורמון שמופרש אצל כל הילדים עד מאה ועשרים, שמונע מהם להרטיב בלילה, יש ילדים שההורמון מופרש אצלם בגיל מבוגר יותר, ולכן הם לוקחים את המינירין שהוא הורמון מלאכותי. במשך השנים מנסים להוריד ולבדוק אם ההורמון מופרש כבר באופן טבעי.
אצלינו ב"ה, היום אצל ילד בן 9, הורדנו את הכדור לאט לאט ואנחנו כמעט באפס הרטבות, כלומר ההורמון מופרש אצלו באופן טבעי ב"ה היום והוא לא זקוק יותר לכדור.
כמו כן – יש עוד אנשי מקצוע להיעזר בהם (במיוחד אם את אומרת שזה קורה גם במשך היום) פיזיותרפיסטים שמומחים לנושא הזה של רצפת אגן וכו' – אצל חלק מהילדים זה נובע מחולשה של המקום וכו'.
לפעמים זה יכול לנבוע מבעיות בנשימה (הפסקות נשימה בלילה) את זה בודקים במעבדת שינה, ולפעמים מעצירות (גלויה או סמויה).
כל זה מהניסיון שלנו על קצה המזלג ; )
בהצלחה רבה!
שתגיעו לשליחים הנכונים שיעזרו לכם בע"ה.

ראשית לגבי גמילה בלילה של ילדים. שמעתי ממישהי שמטפלת בנושאי גמילה וכו' שלהורמון שגורם ליכולת לא להרטיב בלילה לוקח זמן להתפתח לפעמים עד גיל 5-6.
שנית, פונה על במה זו, כמישהי שעברה טראומה בילדות, חשוב לי מאוד מאוד מאוד לשתף. הייתי ילדה שהרטיבה כמעט בכל לילה וגם ביום, עד גיל ממש מאוחר. כל מה שניסו לא עזר, לצערי גם רופא משפחה איכשהו לא הצליח לעזור. רק בגיל 9 (כיתה ד!!!) התברר שמדובר בריפלוקס בדרכי השתן, בוצעו ניתוחים וטיפולים, וב"ה למעט כליה אחת שלא מתפקדת הכל עבר (לקח כמה שנים, עד כיתה ז!!).
מה שחשוב לי – הוא קודם כל שאנשים יבדקו ברצינות את הפן הרפואי.
ובנוסף – תחשבו על הנפש של הילד! אני עברתי טראומה רצינית שאני אפילו לא מסוגלת להתחיל להסביר אותה! באזור גיל 17 התפתח אצלי דיכאון חמור כתוצאה מהטראומה הזו, ועד היום (כמעט בת 30) אני סוחבת את זה, ולמרות טיפול פסיכותרפיסטי ופסיכיאטרי ממושך אני עדיין סובלת קשות מהטראומה הזו.
לא רוצה לתת פה עצות איך ומה, אבל רק רוצה שתשימו לב לזה. הבושה הקשה הזו היא חוויה נוראית שפוגעת במקום הכי עמוק בנפש! תיזהרו על הילדים שלכם!!!

בתור אחת שהרטיבה בעצמה עד גיל גדול יחסית, הכיתות הגבוהות של היסודי, מה שעזר זה מינירין. זוכרת גם מאחותי שזה ממש עזר.