שלום לכולן,
אני רוצה לשאול לדעתכן לגבי כמות הממתקים בפורים
הבן הבכור שלי בן ארבע וחצי כך שעוד יש לי איזושהי שליטה על כמות הממתקים
ואני יכולה להגביל אותו
מספורים שאני שומעת על שקיות עצומות של ממתקים שהילדים אוספים מכל החברים שלהם ואוכלים הכל בעצמם,
אצלי זה לא ככה, ביום יום אני לא מרשה ממתקים, רק בשבת וכשסבתא מגיעה ומביאה ממתקים.
אבל לגבי פורים אני מבינה שצריך להרשות יותר, אבל השאלה כמה ואיך, ואיך להציג את זה לילד בצורה שיקבל בהבנה.
אני כן רוצה שהוא יישמח וייהנה, אבל שלא יאכל את כל הממתקים שייקבל
מאוד חשוב לי הבריאות והשמירה על הרסן
תתני לו שקית יפה ותגידי לו:פה נשים לך את כל הממתקים שתקבל בפורים ואני מרשה לך לבחור ממתק אחרי הסעודה/קריאת מגילה/כשנגיע לסבתא/אתה יכול לבחור מתוכם X ממתקים ולאכול במהלך הפורים-ואת השאר אנחנו נשמור לשבת.
כשהוא ילך לישון תעשי את הסינון של הממתקים הבעייתיים(סוכריות,ג'לי וכו')והשאר תתני לו בשבתות/ר"ח ניסן וכו'.
הכי חשוב לאכול הכל באותו יום ולא לצבור מאגרים.
מאגרים שנפרשים על פני תקופה פחות טובים לשיניים, לבטן וההשפעה השלילית גדולה יותר.
לאכול הכל באותו יום??? נשמע לי הזוי. פוחדת שיסבלו מכאבי בטן
וגם מבחינה חינוכית, הכל מותר ואין מגבלות, לא מרגיש לי טוב.
יסבלו יום אחד וזה ייגמר (דווקא די חינוכי ;))
לעומת שבועות ארוכים שהם אוכלים את פירות עמלם בזכות ולא בחסד, ובזמן הזה הורסים את השיניים, מזמינים תולעים וכל מרעין בישין…
אגב שמענו את זה גם מרופא שיניים, אבל לא צריך להיות רופא בשביל לחשוב על זה.
אני גם עושה ככה. מרשה בפורים מה שרוצים, ואחרי פורים זה עובר אלי לממתקים של שבת.
הכי יפה לראות איך בשלב מסוים הם מתחילים לחלק כי הם לא משתלטים על הכמויות.
אני גם פחות או יותר במצב שלך,
וחשוב לי מאוד כל הנושא של הממתקים.
אבל בפורים אני כן יותר משחררת (לא מרשה הכלל אבל החלט הרבה יותר)
אנחנו מתארחים וכל הבני דודים זוללים כמות ענק של ממתקים.
לא רוצה לגרום להם לריאקציה.
באופן כללי מקבלים היום הרבה ממתקים במסיבות וכדו'
מה שאני עושה, זה מאפשרת להם לבחור ממתק או שתיים והשאר שומרים לשבת, בגלל שזה קבוע, הם רגילים לזה ולא מתווכחים, ובאמת בשבת אני נותנת להם לבחור ממתק להוסיף לשקית הממתקים שממילא מקבלים (בהדלקת נרות, אחה"צ) וכן במנה אחרונה בסעודה אני מאפשרת להם לבחור ממתק אחד.
אם קיבלו ממתק ממש גרוע, אני לא אוהבת לקחת להם בלי ששמים לב, יש להם זיכרון יותר מידי טוב בעניין איזה ממתקים קיבלו…. אבל כשהם אוכלים את זה, אני אומרת להם בלי אמוציות שזה הורס את השיניים ויכול לגרום לכאבי בטן (תולעים בלע"ז) אז לא כדאי לאכול הכל, ועדיף לטעום קצת ולשים בפח. לרוב זה עובד נהדר. כמובן מי ששם בפח משבחים אותו כמה הוא גדול ויודע להתגבר.
לשים בפח? הם מסוגלים לזה? לי אפילו זה קשה
כן! לא להאמין כמה כח יש להם!
בינינו זה לא באמת טעים, גם להם זה יותר מידי מתוק… אולי כי אני באופן כללי מבשלת בלי הרבה סוכר, אז הם לא רגילים למתוק מתוק הזה..
ובתוספת הסבר על כך שאח"כ סובלים מזה + המון עידוד למי שזורק (אחרי שזורקים, אני לא לוחצת עליהם כדי שיבוא מהם) זה פשוט עובד ב"ה!
נ.ב. גם אם לא תמיד זה עובד, אנחנו חוגגים גם ניצחונות קטנים, כל קצת רעל שמנענו מהם, מצוין. אני חושבת שיותר חשוב הראיה לעתיד ולכן שימוש במח ולא בכח חשוב כאן…
אני לימדתי את הילדה שלי (בת 4) שחלק מהממתקים זורקים לפח, וחלק שומרים למחר.
גם למחרת אני מבקשת ממנה לבחור ממתק שיזרק לפח.
כשיש שקית מלאה הילד מסוגל לזה, הוא רואה שישאר לו הרבה גם אחרי שיזרוק ממתק או שנים.
וממתקים גרועים מאוד לפעמים אני אומרת לזרוק חלק מהממתק וחלק ממנו לאכול, זה ספציפית לא תמיד מצליח, אבל גם לפעמים זה טוב…
בגילאים הקטנים האלו פשוט מעלימים ממתקים.
עשיתי את זה במשך שנים ומעולם הם לא שמו לב שמשהו נעלם (אלא אם כן היה ממתק מסוים שצד את עיניהם והם ממש התרגשו ממנו).
מה שעוד חשוב – זה לתת אוכל נורמלי בין לבין, זה יום של בלגן אינסופי, אבל מומלץ למצוא כמה דקות של לחם וממרח בבוקר, מלפפון (ירקות בכלל מנקים הרבה מהלכלוך בתוך הגוף), בסעודה שיאכל מנה טובה, שתיית מים לאורך היום וכו'.
ואחרי הכל, קצת להעלים עין…. בכל זאת, זה יום הממתקים, אין מה לעשות.
עצוב כמה כסף משלמים אנשים על דברים שרובינו לא נרשה לילדים ונזרוק מייד לפח…
בפורים ובשמחת תורה אני מעבירה את האחריות אליהם, הממתקים שלהם! אני מסבירה להם שזה שלהם והם מחליטים (כמובן מגיל שהם יכולים להבין) ולא כדאי להם לאכול הרבה כי הם עלולים להקיא מרוב ממתקים והבטן יכולה לכאוב להם ואז הם לא יהנו מפורים, ויש סעודה טעימה ולא יהיה להם תאבון וכדו'.
הם ממש לוקחים אחריות והם גם רוצים שישאר להם לאחרי פורים.
אחרי פורים אנחנו ממיינים את הממתקים, מה שהילד לא אוהב או חטיפים פשוטים שמים בשקית/קערה משותפת לכולם. ממתקים מיוחדים שהילד רוצה לעצמו שומרים בשקית עם שם וכן את הבקבוקי שתיה/טרופיות. טופים וג'לים למיניהם, מתמחרים בכסף/ מדבקות וכדו' למי שזורק (הם זורקים בקלות).
אם מדובר בילד אחד או שניים ויש כמות גדולה של ממתקים גם מהמשלוחי מנות של השכנים כדאי למיין לפי חמץ גמור/ ניתן למכור ולשמור לאחרי פסח.
רק אני זוכרת את פורים כילדה כחג הכי שמח בשנה בגלל הממתקים ??
היום לא נוגעת בג'לים למינהם וחטיפים (טוב נו, קצת שוקולד לפעמים..)
אז נכון שהיום יש כל מיני סוכריות למינהן לא בריאות בעליל ואותן כדאי לזרוק /לטעום קצת
אבל עדיין, יום אחד בשנה חושבת שמותר לאפשר 🙂
אנחנו גם שמרנו כמעט עד פסח .. עשינו עסקים אחד עם השני..
תנו להם קצת, ברחמים 🙂
מעלה רעיון שעשינו פעם ומאד הצליח: "קנינו" מכל ילד את הממתקים שהוא הסכים או ששידלנו אותו תמורת "צ'קים" שאלה פתקי ממו עם סכומים של 1/2/3 לפי גודל הממתק (היו קצת מיקוחים… 😉
אח"כ קניתי בהכל בשקל שקית פרסים ו"תמחרתי" אותם במדבקות של מחיר (צבעי מים 10 ש"ח, בועות סבון 5 ש"ח וכדומה) וערכנו יריד עם הצ'קים. כל אחד יצא עם 3-4 מתנות וליהודים היתה אורה ושמחה…
וואו, איזה השקעה!
מעריכה!
את יודעת שזו ע-ר-מ-ה????!!!!
עם כל הכבוד הראוי…