חייבת לשתף אתכן בתגובה שקיבלתי מחני לניוזלטר הקודם, והנה המילים שלה:
"כמו תמיד, מילות הפתיח כנות וחודרות.
עוצרות אותנו לרגע של מחשבה….
האמת, התלבטתי מאד אם לכתוב,
אבל אם יביא תועלת כלשהי, והיה זה שכרי…
תוהה לעצמי, הייתכן שה'רחם' שלנו זקוק לרחמים?
והלא כולנו טובעות באתגרים, ניסיונות והתמודדויות,
כולנו גם יודעות כי סיבת כל הצער והמכאובים – היא הגלות הארוכה,
גלות הלב והמחשבה.
אז אולי אין לנו את הרגע הקצרצר הזה – פשוט לעשות את החיבור המתבקש הזה???
התלבטתי מאד אם לשתף בחוויה אישית,
משום שבשום אופן לא הייתי רוצה שיתערבב צליל של 'התמסכנות' או 'התבכיינות', זה מגיע ממקום לגמרי אחר.
וכמו שכתבתי, אם יועיל…. שווה את אי הנעימות האישית שלי.
ברגעים אלו ממש, כולי דואבת וכואבת מניתוח שעברתי השבוע (ולא אנקוב כאן את מספרו….).
הכל התחיל לפני 22 שנה, עת נפצענו בפיגוע קו 2 בשובנו מתפילה בכותל.
היסטוריה, אתן אומרות….
אכן….
אך להיסטוריה יש השלכות על ההווה שאינן מסתיימות ברגע שהאירוע נגמר. ואנו מאלו שחווים זאת על בשרנו. (ואגב, זהו מסע שעוברים מאות ואלפי חיילים, ועוד הרבה נפגעי טראומה למיניהם).
ומדוע אני מעלה כאן את הדברים?
לא אחת אומרים לי: "לא היה פיגוע, הווה פיגוע".
והנמשל צורח לנו בלב ובאזניים,
רק מחכה שנטה אליו את מאודנו וליבנו –
לא "היה חורבן – הווה חורבן"!
וכל הנסיונות, הקשיים, החובות, התמודדויות,
הם כולם המשך ישיר, לא משהו שפתאום צץ כדי להפר את חיינו השלווים. אין שלווה בטרם תבוא הגאולה!!!
וכמו שכתבה כאן שבי – בידינו הדבר!
מי שאינו מתאבל ומצטער על מה שאיבדנו –
מדוע שיזכה לקבל ולשמוח משהו שכלל לא חסר לו???
דרך הכאב האישי שלנו, נתחבר לכאב הכללי של עם ישראל,
משם נתחבר הלאה לכאב של אבא שלנו, שבוכה על כל הילדים שלו שנלקחו בשבי, (תרתי משמע), על הפצועים, החולים, המתמודדים, ועל כולנו שכל כך חסרים את ההתגלות האלוקית.
הלוואי ונזכה לראות בשמחה במהרה במהרה בקרוב!!!!!
חני
כל מילה…
הגלות היא לא משהו רחוק מאיתנו. היא משהו שאנחנו נפגשות בו לצערנו מדי יום ביומו. כל מה שצריך זה רק לעשות את החיבור בין הגלות היומיומית לבין ההתחלה שלה, שם, לפני אלפיים שנה.
בשורות טובות וגאולה בקרוב!
שבי
הפוסט הוא חלק מהניוזלטר שלנו שנשלח פעמיים בשבוע – ביום שני וחמישי.
רשומה ולא קיבלת? תבדקי בקידומי מכירות או בספאם.
עדיין לא רשומה? בואי שבי איתנו : )בלחיצה כאן





וואי חני,
כמה שאת צודקת…
ה' ייתן לך כוח, רפואה שלמה וגאולה,
עם כל בית ישראל, אמן!