האתר בהרצה, אנחנו יושבים על זה עכשיו...

ילד בן 5 שכמעט לא משתף

רחלי שרון, קלינאית תקשורת

במסגרת המדור "רגע של תקשורת", ניתן להפנות שאלות לרחלי שרון – קלינאית תקשורת.

את השאלה אפשר לשאול פה בתגובות או למייל שלנו: shvirega@Gmail.com

שלום רחלי, ותודה על המדור המחכים!

בני בן ה-5 נכנס השנה לגן חדש.

הכניסה לוותה בחששות רבים ובדאגות, כיוון שהיה רגיל עד היום לקבוצת ילדים קטנה יותר ולגננת, ואילו הגן החדש כבר נחשב כ"מכינה" של חיידר ובהתאם הצוות מורכב מגברים, עם קבוצת ילדים גדולה.

משום כך, אני מנסה כל הזמן "לחוש את הדופק" ולהבין אם הוא משתלב כראוי והאם הוא נהנה בחיידר.

אך בכל פעם שאני שואלת: "איך היה היום?" הוא עונה לי בתשובה קבועה תמציתית: "כיף".

אני חוששת שאוצר המילים שלו דל, בעיקר בהקשר של תיאור רגשות וחוויות, ולכן, השיחה שלו מסתכמת בתשובה בת מילה אחת בלבד 'כיף'.

האם יש דרך לעודד אותו לספר יותר?

רבקה.

שלום רבקה,

השאלה "איך היה היום בחיידר?", עבור הילד, היא בערך כמו שנשאל אותך, במחילה: "איך החיים?". אז מה את אומרת? לחיים יש הרבה פנים והרבה זוויות, קשה עד בלתי אפשרי לענות על השאלה הגדולה הזו.

זהו, ש: "איך היה היום בחיידר" זו שאלה גדולה. ואיך עונים על שאלה גדולה שקשה לפרק? במילה אחת במקרה הטוב, או במשיכת כתף, במקרה הפחות טוב…

ולכן, לא הוגן לקבוע על אוצר המילים של הילד לפי המענה בסיטואציה ספציפית זו.

אם את מעוניינת לשמוע מה עבר עליו היום, ולהיות מעורבת בחוויות היום-יום שלו, אנא, פרטי: עם מי שיחקת היום? במה שחקתם? היה לכם נחמד? זה המשחק האהוב עליך או שיש משחקים שאתה מעדיף יותר? ומה הגננת אמרה?.

כמובן, לא להפתיע אותו ב"מטח" של שאלות. אלא, לנהל דו-שיח מתעניין ומשתף. להמתין בין שאלה לזולתה. לבחור בכל יום שאלות מזווית קצת שונה.. 

ו"טיפ" קטן נוסף המתייחס לשאלתך: אכן, מילד בגיל 5 לא מצופה לתאר באופן עשיר את עולם הרגש שלו.

אך אם נרצה לפתח ולהעשיר את ההיבטים החשובים האלה בפרגמטיקה של השיח, נוכל לנצל הזדמנויות ולחשוף אותו לכך, בשתי דרכים: לשתף אותו בקצרה באנקדוטות קצרות שעברו עלינו היום, וברגש שהם העלו בנו,

לדוג': "היום הלכתי במיוחד לקנות משהו בחנות מסוימת ופתאום ראיתי שלט שהחנות סגורה היום. זה היה ממש מאכזב". זהו, בלי לשאול ולחקור או לצפות ממנו שימשיך. פשוט לשתף ולנקוב ברגשות המתאימים.

דרך נוספת: לשקף לו חוויות שהוא משתף בהן או שאנחנו נוכחים בהן, ולקשר לרגש המתאים: "היית עסוק במשחק ופתאום שמעת רעש חזק, זה היה נראה על הפנים שלך שממש נבהלת". מאחלת לך שיח הדדי, עשיר ומשתף עם ילדך, כי זו חוויה קסומה שאין לה תחליף.

נשארת עם שאלה?

את מוזמנת להגיב למטה, ורחלי תשתדל לענות במאמר הבא בע"ה.

רחלי שרון, קלינאית תקשורת MA 

אבחון וטיפול, הדרכה, סדנאות

ליצירת קשר עם רחלי: rs0548482884@gmail.com


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לוח חם

אולי יעניין אותך גם?

מדברות יהדות

זמן אלול בשבי רגע – המלצה יומית לשיר/ 3

שבי

כותבת שירה

עטופה

א. אריאל

מתכונים מהסרטים

עוגת קינמון חורפית ומפנקת, לצפייה >>>

שבי

אמהות טובות

אבחון פסיכודידקטי – מה זה ולמי הוא יכול לעזור?

אביטל כהן, פסיכולוגית