אני סובלת משמיעת יתר

מזדהה, אולי לא באותה עוצמה אבל כן, רעש מפריע לי, וזה לא פינוק, תסבירו לסביבה בבקשה!!
מי שלא מרגיש לא מבין…
אני מתעודדת מהמעלות שיש בזה:
אני זוכרת בתור ילדה שהייתי מזהה מי מבין השכנים עולה במדרגות לפי הפסיעות הנשימות וכו (כמובן כשהדלת של הבית היתה סגורה…)
כשצריך לדבר שיחה רגישה, אני מרגישה שאני מצליחה לעשות את זה טוב יותר כי אני שומעת לעומק את ההרגשה של השני דרך הדיבורים שלו, פעם חשבתי שכולם ככה, היום אני יודעת שזו מתנה מיוחדת שעוזרת לי לצאת מכל מיני קונפליקטים ושיחות לא נעימות ע"י הבנת התחושות של השני (ממש קוראת אותו כמו ספר פתוח)
לגבי הסבלנות לילדים, אין לי עיצה, אבל אני משתדלת מאד להעיר בעדינות ולא להתפוצץ כשהרעש כבר מגרד לי את הפיוז…
באמת בזמנים מיוחדים אני מאבדת מהר את הסבלנות וזה לא נעים…

כן, גם אני ומשפחתי סובלים ממיזופוניה,
יש תקופות שזה יותר ויש שזה פחות.
ובאמת עד שידעתי שיש לזה שם זה היה נוראי,
הסבל שלי, פלוס חוסר ההכרה של הסביבה
גרמו לי להרגיש נוראית כל כך!!
אחרי החתונה די התאזן אם כי זה עדיין שם.
כמו שכבר כתבו הקושי רב יותר בזמן שהגוף לא מווסת, כמו בעייפות ורעב.
הקושי הוא רב יותר פעמים רבות מול המשפחה הקרובה.
כמה נקודות למעשה:
*נשמע כי את מודעת לכך שהקושי הוא שלך ולא בעיה של הסביבה. (לא לכולם זה כך)
*כדאי ליידע את הקרובים לך על הקושי שלך.
(אני לצורך העניין אמרתי לאחותי שכשאני אומרת ששש זה לא כדי להשתיק אותה, אלא כדי להרגיע את עצמי.)
בכל אופן יש אפשרות לבקש התחשבות,
לא ללעוס כעת את המסטיק, את הביסלי בבקשה לסיים בחדר אחר וכו'.
*מרגיע לומר לעצמך- הרעש הזה הוא נורמטיבי ואנושי. (עובד לפעמים, תלוי בכוחות)
*ראיתי כעת שבב"ש נפתחה קליניקה לטיפול בויסות שמיעתי, המיועד לילדי קשב ולמבוגרים מיזופוניים.
לא ניסיתי, אפשר להגיע להשתתפות של הקופה,
אם ישהו ניסה שמח לשמוע.
*כמו שאמרו- אטמים.

הרבה הצלחה ותרגישי טוב!

חברה ספרה לי, שסבלה קשות מזה, עד שרופא אמר לה שזה יכול לנבוע ממחסור בויטמין די. היא התחילה לקחת בקביעות, והיה הקלה משמעותית מאוד מאוד