יש לי בת בת ארבע וילדה בת שנתיים
עד הקיץ היה לגדולה מוצץ, הייתה נכנסת למיטה אחת שתיים נרדמת וישנה
ברוך ה' גדלנו וזרקנו אותו ומאז כל השכבה פשוט סיוטטט
היא נכנסת למיטה ברוגע עם סיפור, קריאת שמע, יושבת לידה כמה דק'
יוצאת ואז מתחיל הבלגן – צחוקים עם אחותה הקטנה (בלול, עם מוצץ)
בסוף אני מוצאת את עצמי כל ערב צועקת ומתחרטת…
הבו עיצות להשכבה רגועה (בלי מלטונין)
תודה רבה מראש
הפרד ומשול…
או בשעות או בחדר
אפשר להחשיך את החדר ואז הן לא רואות אחת את השניה מספיק ברור בשביל לצחוק.
לפעמים אני רק יושבת על כיסא או בקצה המיטה בשקט, בלי להגיד כלום (קוראת, חולמת לעצמי..)- ופתאום נהיה שקט
אויש זה שאלה קשה
אצלי מאוד עזר לשים סיפורים שמע, לשכת הילדים או שרה ולאה הזכורים לטוב
ויש כללים על זה, אין סיפור אם לא נמצאים כל אחד במיטה שלו…
גם לי מאוד עוזר סיפור שמע מיש מדבר או קם מהמיטה זה מתכבה אז כמעט ולא קורה שהם קמים או מפריעים
והם לרוב נרדמים עוד לפני שהסיפור נגמר…..
מצטרפת להמלצה על סיפור ברקע (סיפור רגוע לא משהו מלחיץ או מפחיד) ועדיפות לסיפור מוכר, ציק צק נרדמים…
לפעמים אני יושבת בשקט ושומעת הרצאה באוזניות וככה אין דיבורים ומהר נרדמים…
מי שכתבה הפרד ומשול-אני פחות אוהבת, גם כי השעות שינה חופפות ויותר קל לעשות את זה ביחד וגם הן צריכות ללמוד לישון עם אחות בחדר ולא לעשות צחוקים…
בהצלחה!
אני התחברתי מאד להפרד ומשול
כמעט בלתי אפשרי להשכיב חבורת ילדים שובבה ועליזה ביחד
ולצפות שהם באמת יירדמו ביחד בלי לחגוג
בטח בגיל הזה
אולי זה עניין של אופי, ויש ילדים ממושמעים ורגועים יותר שזה כן הולך איתם
אצלי בכל אופן יש חבורת בנים שובבה
ומאז שהתחלתי להפריד אותם
כלומר משכיבה קודם את ההכי קטן
אחרי שהוא נרדם את השני
וככה הלאה
אם עדיין לא נרדמו-אני משכיבה בינתיים במיטה שלי ומעבירה אחר כך לחדר
מאז ההשכבה נהיתה מאד רגועה ונעימה, הוריד המון לחץ, בלגן, בכיות וצעקות (שלי)
זה ככה כבר כמה שנים ב"ה ועבורי זה הפתרון הכי טוב
אגב אני זוכרת את זה בתור ילדה-היינו חבורת בנות צפופה ומאד עליזה
והחגיגות שלנו בערב
ההתגנבויות החוצה מהמיטה
המשחקים והצחוקים שהמצאנו-
זה משהו שלא יישכח
אבל להורים שלנו זה בטח היה ממש קשה:(
לי ממש עזר הספר של דונידון על שינה( לא זוכרת את השם המדויק)
מתוך הסדרה המושלמת של הדינדונים שעוזרת לי הרבה בחיים (מנוחה פוקס) סיפרתי את הסיפור מלאאא פעמים וכשהבעיות קורות בפועל אני מזכירה להם אותו
אצלנו מי שעושה צחוקים או מפריע לאחרים,
והם שלושה בגילאי 2 3 ו5
נקרא לבצע "עבודות שירות" ברחבי הבית,
לא בתור עונש, אלא אם אתה לא מספיק עייף בוא ותעזור,
בד"כ עובד וגם אם לא הבית קצת יותר מסודר ואחרי כמה דקות הילד נשלח למיטתו,
כמובן שלא מתאים בכל גיל אבל שווה לנסות.
נשמע לא חינוכי בעליל
הם יתפסו את עבודות הבית כעונש או עול וגם את השינה כעונש
הם קטנים עדיין.
גם לי יש שלשה בנים בגילאים האלה ואני ממש נהנית לשמוע אותם צוחקים יחד.
אבל זה רק כמה דקות כי ברגע שאני מפעילה את דוידוני ברקע, הם משתתקים ולרב נרדמים מיד.
תבורך לשכת התעסוקה לילדים!!!
וואו כמה שאהבתי את הרעיון הזה…
וגם את הביטוי "עבודות שירות"…
🙂
אהבתי ממש
אם כבר הנושא נפתח…
מה עושים עם ילד בן כמעט 5 שלא נרדם?
משכיבה בסביבות 7:30, הוא יכול להתגלגל במיטה עד 9:30 – 10
הבחורצ'יק אנרגטי ופעיל, וכן פילוסוף לא קטן…
או שהוא מנסה במיטה כל מיני סוגים של קפיצות תיש
או חושב מחשבות ברומו של עולם – למשל מה אוכלים עורבים (אין לי שום מושג:)
זה משבש לי את כל הערב,
לא יכולה לשבת נורמלי עם בעלי בסלון שצמוד לחדר ילדים,
לא להרעיש (בתקווה שירדם) כנ"ל לגבי לצאת לעבוד בערב (הביביסיטר שלי שומרת רק על ילדים ישנים)
במקרי קצה ממש הבאתי מלטונין. זה עוזר
אבל לא רוצה שיתמכר
מה אפשר לעשות???
תבדקי שהוא אכל טוב, שבע ורגוע ושאין משהו שמפריע לו מנטלית
אני זוכרת את עצמי שוכבת שעות במיטה ולא נרדמת מרוב מחשבות,
יכול להיות שהוא צריך פרטיות וזמן לעצמו ואם יהיה לו זמן שקט במהלך היום יירדם יותר מהר…
בהצלחה!
אני בד"כ לא קמה מהחדר עד שהבת שלי ישנה
יש לי אחת בת 4 להשכיב בחדר [ותינוקת]
אולי תתני להם בהתחלה כן שתי דקות או כמה שמתאים לדבר/ לצחוק ואח"כ ישנים
אני מספרת סיפור אחד בד"כ וממשיכה לשבת,
חשוב מאוד שיהיה לך ברור שעכשיו ישנים ולא קמים מהמיטה ולא משתוללים כשלך זה יהיה ברור זה יהיה ברור גם להם.
וכמובן טקס קבוע כל יום לפני השינה
בהצלחה…
רק רוצה להאיר , אצלינו יש מוצץ עד גיל 7
לא יודעת מקור, אבל שמעתי מתמר נוסבוים, יועצת הנקה, שילד שלוקחים ממנו את המציצה בגיל צעיר, הוא יחפש את זה אחר כך בעישון. כן כפשוטו, לעשן.
לכן לא לקחת לילד מוצץ. לתת לו לשחרר מעצמו.
או לחלופין לא להתחיל עם מוצץ.
הילד שלי בן 6 עדין עם מוצץ בלילה. רק נרדם עם זה, והוא יודע שזה עד גיל 7 . לאט לאט עושים הכנות לפרידה.
ולילדים האחרים כבר לא הבאתי מוצץ מבחירה. זה קשה אבל שווה מאוד.
יש למוצץ השפעות טובות אבל גם פחות . ואגב, אם הילד הוציא כוחות, לא ישן כל היום וקם מוקדם, ילך לישון מעצמו , לאט לאט. עם השקט שנעשה בבית. בלי לחץ. באהבה גדולה. אגב הרבע שעה האחרונה לפני השינה הכי חשובה. כי היא נשארת איתו כל הלילה, ואיתה הוא קם בבוקר.
וכן. גם ממליצה על סיפור שמע.
וכל הכבוד לאימהות שאנחנו. כמה מסירות כמה רצון לדעת להיות הכי טובות ולא לעשות טעיות שנזכה
בשורות טובות.
אולי מספיק עם הפחדות חסרות בסיס?
העובדה שנחקרה והוכחה היא שילדים שהשתמשו במוצץ מעל גיל שנתיים היו בסיכון מוגבר מאוד (פי 4.5 או 5) לעישון בגיל המבוגר יותר.
גם את זה היא אמרה?
מסכימה איתך
לגמרי נשמע חסר בסיס
רק רוצה להרחיב שזה לא בדיוק מה שתמר אומרת… גם אני שמעתי אותה והיא אומרת שעד גיל 7 או 9 יש ילדים שיש להם צורך במציצה. ואם לוקחים להם את המוצץ בכח אז יכול להיות שהם יצטרכו דברים אחרים כמו למצוץ אצבע, לכסוס ציפורניים, לעשן וכו
אז מה שהיא אומרת זה לא להשאיר מוצץ עד גיל 7 אלא עד שהילד בשל להיפרד ממנו באמת ולא שההורים בכח דוחפים אותו לזרוק את המוצץ. זה הכל…
וזה ממש לא הוכח מחקרית שילדים עם מוצץ עד גיל 7 מעשנים פחות…
זה הוכח מחקרית כגורם לטיפולי יישור שיניים אגרסיביים ומעקב התפתחות שפתית.
ואם לא יהיה לתינוק מוצץ הוא ימצוץ את האצבע, תאמיני לי- הרבה יותר דוחה והרבה יותר קשה להיגמל מזה.
את לא יכולה למרוח מרה לתינוק בן שבועים- חודש, נכון?
מה עדיף?
אני ממש בעד שהילדים יפטפטו ויצחקו. עיקר הקשר שלי עם האחים שלי נבנה בזמן הזה, זה זכרונות ילדות מתוקים וזמן גיבוש.
כל עוד הן במיטה, לא רבות ולא מוציאות משחקים זה בעיניי בסדר גמור. אני מאפשרת.
אם גולש לשעות הקטנות אני נכנסצ להסביר למה לא כדאי ולםעמים גם לעיתים רחוקות אומרת שעכשיו לא מדברים בכלל כדי שיהיה כוח למחר. ומי שירדם יפה יקבל *** בבוקר.
משתדלת לא להעניש. אם כי זה לא תמיד נוחל הצלחה והיו מקרים שבאמת איימתי בעונש מרוב תסכול.