פרק 9: אמהות מתעללות

יום שלם בעבודה. אני מותחת חיוך עצבני, מוצאת את עצמי פעם אחר פעם בוהה במסך בלי לעשות כלום. שייגמר כבר היום הזה… אני הולכת להכין כוס קפה – רביעית לבוקר זה, למרות כל ההבטחות להפסיק עם זה קצת. מחייכת לרחל המזכירה המסורה שהביאה עוגת גבינה לכבוד הנכד שנולד לה בלילה, מודה לה בלי מילים כי […]
פרק 7: פעם קראו לזה "טיפוס"

אברימי הלך, משאיר אחריו שובל של מחשבות. לא, לא הקשבתי לדיון ההלכתי על מה להגיד ואיך ולמי ומתי. נתתי לבעלי ואברימי להסתדר לבד, ידעתי שאני טעונה מידי בנושא, פחדתי לומר ליד אברימי מילים מיותרות…. כשהתחלתי את אבחון התקשורת של שירה כל כך קיוויתי שזו טעות. שיבוא מישהו ויגיד שזה סתם שטויות, שהפסיכולוגית בבית הספר מגזימה. אז […]
פרק 6: בדרך הקשה

"מעניין מאוד" אני אומרת "איך הגעת למסקנה הזו"? אני נופלת לתוך תיאור מפורט, מוכר עד כאב… בחור שאוהב ללמוד, שקדן עצום, שלא מסתדר עם אף חברותא. לומד רוב הזמן ביחידות, זיכרון מטורף, כמעט צילומי. היה אמור להיות מהבחורים הכי נחשבים בישיבה, אבל הוא לא. מטריד את חברי החדר, כופה עליהם את הרגלי השינה שלו, "זה […]
פרק 5: לא תותים

"אמא, את בבית?" אברימי מתקשר. "הגעתי לירושלים לחתונה של וייספיש, אני בא…." הוא רוצה לדבר, זה ברור. הטון שלו טעון כל כך שאני הולכת מהר לפריזר לחפש בשבילו משהו מפנק… אני מוציאה קופסא עם עוגות וגם לחמניות בצל, ומכינה זריז רוטב פיצה וקצת ירקות חתוכים. הוא נכנס, צעד בוטח, חיוך גדול מידי: "פשש, תהילה… זהו, […]
"התחושה שאת מסתובבת ברחוב כאילו יש לך זנב…"

רחלי מתקשרת. אני עונה, מחייכת עוד לפני שכל המלל נשפך לי לטלפון. רחלי היא תופעת טבע. מסוג האנשים שרק הקב"ה בכבודו ובעצמו יכול היה להפגיש ביננו. מפגש סתמי ומקרי שיהפוך לחבור עמוק כל כך… מפגש של נשמות. מפגש של אחיות לצרה. יש דברים שאני משתפת רק אותה, רק היא תבין… נפגשנו לראשונה ב"התפתחות הילד". אני […]
"יש לך בבית שלושה היפראקטיביים ושני אוטיסטים"

יום שישי בצהריים. "שלום, הגענו" הכרזה עליזה של מאיר, אני ניגשת לדלת לקבל את פניהם, מאיר עם חיוך רחב, חנה'לה עם חיוך נבוך כמו תמיד, ויהודה שבודק אותי בחשדנות מתוך העגלה. אני מושיטה ידיים ליהודה, "יש קוגל על השולחן במטבח ועוגה על השיש, תטעמו משהו" אני קוראת תוך כדי, יהודה עדיין חשדן, ואז בפרצוף נעלב […]
לא יודעת מה יש לו, אולי בעיית תקשורת? אולי משהו אחר…

שלום לכולן, יש לי בן בכור בן תשע, ילד חמוד, חכם (אפילו גאון), מתוק וחינני, שמשום מה מאז שהוא קטן אני מרגישה שהוא לא ילד רגיל. בתחילה קישרתי את זה לשנים לא קלות שעברנו בגלל מחלה בבית, שגרמה להרבה מעברים וחוסר יציבות… אבל ככל שעובר הזמן אני חושבת שאולי זה משהו אחר, אולי בעיית תקשורת […]