"ההחלטה הייתה קשה, אבל ידעתי שהיא נכונה: אנחנו מצלמים הכל מחדש!"

מהחיים שוב אני מעלה מנהלת סמינר לבמה. זאת לא הפעם הראשונה. אני מזהה את הריכוז בקהל-העשרה הנלהב. הבנות הנמרצות יושבות על קצה הכסא, בטוחות שהן הולכות לגלות עכשיו את אחד הסודות הכמוסים שמעבר לדלת המלחיצה והחשובה. ואכן, המנהלת חושפת לנו מאחורי הקלעים של הסמינר. ”זכיתי לנהל את המקום האדיר הזה יותר מעשור, ממש מהרגע הראשון […]
כן, זאת אני

זה קרה לפני 8 שנים. ירדתי מהמונית לשקט צלול של ערב בעמנואל, המפיקה לא אמרה כלום חוץ מ – יש לך שעה לשיר, תחכה לך בחוץ מיכל, בהצלחה. אני לא רואה מיכל, אבל כן רואה שער של מתנ"ס ומלא נשים נכנסות, יוצאות, מפטפטות וצוחקות. בכניסה סדרנית בת שבע עשרה לועסת מסטיק ומבקשת ממני כרטיס. "אה, […]
חבל שהחצאית כלכךךךך קצרה!

חברה טובה פעם אמרה לי שכנראה אני גלגול של איזושהי זקנה אוקראינית שאוהבת פרחים, דברים צבעוניים, רקמות וחתולים.לא מופרך.אבל מאז שהתחלתי להכיר את הבמה הבנתי שיש לי חברות חדשות:שמלותשחורות. אולי הממדים, אולי אור הזרקורים, אולי ההכרח להתאים לנגניות שסביבי – מפה לשם הארון שלי משחיר והולך:חולצות שחורות,חצאיות שחורות,שמלות שחורות,מעילים שחורים,רק למטפחות עוד מותר להתפרע קצת. […]