לפעמים אני מתלבטת בגילאים הקטנים על דברים שהם יכולים לעשות לבד, אבל מבקשים שנעשה להם אותם.
למשל – הבת שלי בת 4 יכולה להתלבש לבד, לפחות חלק מהבגדים/נעליים)
אבל היא מבקשת שאני אלביש אותה.
או למשל ילדה בת 6 שיכולה להתקלח לבד – אבל מבקשת שאני אקלח אותה.
ברור שלפעמים זה אפשרי, השאלה אם באופן קבוע.
מה דעתכן? לדחוק אותם לעשות את זה בעצמם, כדי לפתח עצמאות, או שזה בקשות שהגיוניות לגיל?
ברור שכמה שיותר תצליחי להרגיל אותם לעשות את זה בעצמן זה דבר מבורך!! שגם יקל עליך מאוד..
אממה.. יש לזה מחירים (לאחר לעבודה/להשכיב בשעה יותר מאוחרת..) לא תמיד יש לנו את הזמן לחכות עד שהגברת תואיל בטובה להתלבש/להיכנס למקלחת..
כן ממליצה שבזמנים של חופש ושיש יותר פניות לתת להם לעשות לבד!
או לתכנן מראש לקום מוקדם על מנת שיהיה מספיק זמן להתארגן באופן עצמאי ולחילופין להתחיל לבקש שייכנסו להתקלח מוקדם יותר (במיוחד שכשהם מתקלחים לבד זה לוקח יותר זמן..)
בגדול אני מסתכלת על זה שפשוט זה יכול להוריד מהאמא המון תפקידים, פחות מסתכלת על הילדה כי במלא זה יקרה יום אחד (למרות שאני מאמינה שילדה עצמאית היא הרבה יותר בוגרת לדעתי וזה כן נותן לה הרבה כלים טובים אבל השאלה מה המחיר, אם זה גורם לאמא לעצבים ואנרגיה לא טובה בבית לא חושבת שזה שווה..)
מה בעצם מפריע לך?
שהן מסוגלות לעשות ומתפנקות?
מאמינה שבדקת שהן אכן מסתדרות עם המטלות שכתבת על כל פרטיהן
יתכן ומתחשק להן להתפנק וזה בסדר
יתכן וזו דרך לתשומת לב וקרבה שזה גם בסדר
הבעיה שזה מתנגש בזמנים לחוצים
אז אולי לסכם איתן שבזמנים שאת פנויה את תשמחי להלביש אותן ולרחוץ אותן
ואפילו להקדים אותן ולאמר שעכשיו יש לי זמן מי רוצה עזרה ב….
יכול להיות שזה כבר ירגיע
אפשר גם להסתפק בשהות לידן בזמן שהן מתארגנות בעצמן אולי זה יספק אותן
בכל מקרה מתישהוא הן תהיינה עצמאיות אולי יקח קצת יותר זמן אבל הן תהיינה יותר בהרגשה העטופה והטובה של הקרבה אלייך
זה הגיוני שהם מבקשים עזרה.
ועם זאת לדעתי כדאי לאפשר כמה שיותר. לא רואה רווח בלדחוק ולהכנס לעימותים כי אם היא לא תתלבש היום אז היא תתלבש עוד שנה-שנתיים לבד. ילדים בריאים הרי לא באמת יבקשו עזרה בגיל 18 בלגרוב גרביים.
אפשר קצת לעודד ובדרך כלל כולם רוצים להרגיש גדולים ומסוגלים. עם אמירות של בואי נראה אם את יכולה לעשות לי הפתעה בזמן שאני מלבישה את התינוק.
אצלי היתה תקופה בסוף הריון שהיה לי קשה להתכופף לנעליים והעברתי לגמרי את האחריות (בגיל 3). אבל אחר כך מצאתי את עצמי כן עוזרת לפעמים, למה לא. לפעמים זה נהיה אפילו וויכוח הפוך, הילד אומר לי שהוא יכול לבד ואני אומרת לו אבל אני אמא שלך ורוצה לעזור לך…