אחד הדברים הראשונים שאני מחפשת כשאני פותחת בדיקות דם הוא רמת הסוכר. זה מדד שתמיד מושך את העין. לפעמים הוא מסומן, לפעמים הוא נראה תקין, אבל לא תמיד ברור מה באמת אפשר ללמוד ממנו.
חשוב לדעת שבדיקת סוכר אחת לא מספרת את כל הסיפור. כדי להבין איך הגוף מתמודד עם סוכר, צריך להסתכל על כמה מדדים יחד, שכל אחד מהם נותן זווית אחרת על מה שקורה בגוף.
אני רוצה לעשות כאן סדר בכמה מהמדדים המרכזיים, כדי שבפעם הבאה שתפתחי את הבדיקות, תדעי קצת יותר מה את רואה.
גלוקוז
בדיקת גלוקוז בצום היא הבדיקה הבסיסית ביותר. היא מודדת את רמת הסוכר בדם בזמן שבו נלקחה הבדיקה, בדרך כלל אחרי צום של כמה שעות.
חשוב לזכור שזו בעצם תמונת רגע.
הרבה דברים יכולים להשפיע עליה:
איך ישנת בלילה שלפני, כמה סטרס היה באותו שבוע, פעילות גופנית שעשית, מה אכלת יום קודם וכו'. אפילו משך הצום בפועל יכול לשנות את התוצאה.
לכן אם ערך הגלוקוז קצת גבוה בבדיקה אחת, זה לא בהכרח אומר שיש בעיה קבועה. לפעמים זה תגובה רגעית של הגוף.
HbA1c
כדי לקבל תמונה רחבה יותר, מסתכלים גם על מדד שנקרא HbA1c.
הבדיקה הזו מודדת כמה מהמוגלובין בתאי הדם נקשר לסוכר. מכיוון שתאי הדם האדומים חיים בערך שלושה חודשים, המדד הזה נותן הערכה של רמות הסוכר הממוצעות בתקופה הזו.
לפעמים קורה מצב שבו הגלוקוז נראה תקין לגמרי, אבל ה-HbA1c קצת גבוה. זה יכול לרמוז שהסוכר עולה מדי פעם במהלך היום, גם אם בזמן הבדיקה עצמה הוא נראה בסדר.
אינסולין
כדי להבין באמת מה קורה עם הסוכר, צריך להכיר גם את האינסולין.
אינסולין הוא הורמון שמיוצר בלבלב, והתפקיד שלו הוא להעביר את הסוכר מהדם אל התאים, שם הוא משמש לאנרגיה.
במצב מאוזן זה נראה בערך כך:
אוכלים > רמת הסוכר עולה > האינסולין משתחרר > הסוכר נכנס לתאים > רמת הסוכר בדם יורדת.
אבל לפעמים הגוף מתחיל להיות פחות רגיש לאינסולין. זה מצב שנקרא עמידות לאינסולין.
כשהרגישות יורדת, הגוף צריך להפריש יותר אינסולין כדי להשיג את אותה פעולה. ובשלבים הראשונים זה יכול לקרות בלי שהסוכר עצמו יראה חריג.
זה משהו שמבלבל הרבה אנשים.
בשלבים מוקדמים של חוסר איזון, הגוף עדיין מצליח לשמור על רמות סוכר תקינות. אבל כדי לעשות את זה הוא צריך לעבוד קשה יותר ולהפריש יותר אינסולין.
כלומר, מבחוץ הכל נראה בסדר, אבל המערכת כבר קצת מתאמצת.
זו אחת הסיבות שבחלק מהמקרים מוסיפים גם בדיקת אינסולין בצום, כדי להבין טוב יותר מה קורה מאחורי הקלעים.
לפעמים הגוף נותן רמזים לפני הבדיקות
בדיקות הדם הן כלי חשוב, אבל לפעמים הגוף עצמו כבר נותן סימנים קטנים.
יש נשים שמתארות למשל: עייפות אחרי ארוחות, רעב שחוזר מהר יחסית, חשק חזק למתוק, נפילות אנרגיה במהלך היום, קושי להתרכז ועוד.
זה לא אומר בהכרח שיש בעיה, אבל לפעמים זה רמז שכדאי להסתכל קצת יותר לעומק על האיזון המטבולי.
מה משפיע על רמות הסוכר ביום-יום
איזון סוכר מושפע מהרבה דברים, ולא רק מסוג אחד של מזון.
בין הגורמים המשמעותיים: תזונה, פעילות גופנית, איכות השינה, סטרס, הרכב הארוחות במהלך היום..
החדשות הטובות הן שהמערכת מגיבה מהר לשינויים קטנים באורח החיים.
כמה עקרונות תזונתיים שעוזרים לאיזון:
1. לאכול ארוחות מסודרות
דילוג על ארוחות יכול לפעמים לגרום לעליות וירידות חדות יותר בסוכר.
2. לשלב חלבון ושומן עם פחמימות
זה עוזר להאט את העלייה של הסוכר לאחר הארוחה.
3. להעדיף מזון פחות מעובד
פחמימות מלאות ומזון טבעי יותר מתפרקים לאט יותר בגוף.
4. להוסיף ירקות לארוחה
הסיבים התזונתיים תורמים ליציבות של רמות הסוכר.
גם לתנועה יש תפקיד חשוב
אחד הדברים שהכי עוזרים לגוף להתמודד עם סוכר הוא תנועה.
כשאנחנו זזים, התאים משתמשים טוב יותר בסוכר שבדם. לפעמים אפילו הליכה קצרה אחרי הארוחה יכולה להשפיע לטובה.
זה לא חייב להיות אימון אינטנסיבי. גם תנועה יומיומית פשוטה יכולה לעשות הבדל.
*כל הנכתב הינו בגדר המלצה בלבד, ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי*
להורדת המדריך החדש שלי, למה כל מה שאני יודעת על תזונה לא עובד לי, לחצי כאן>>
חוסמת? שלחי בקשת הצטרפות למייל: [email protected]
ואו, תודה
איזה פעילות גופנית טובה?
באיזה תדירות?