פוחדת באזעקות

אני דוקא כן חושבת שאפשר לתת לה כיווני חשיבה,
אולי אל תאשרו תגובות שיגידו מה לעשות באופן נחרץ, אבל לדעתי היא יכולה כן לקבל כיוונים, כי זו לא שאלה של שחור או לבן.

כותבת את תגובתי ותחליטו אם אתם רוצים להעלות אותה או לא:
אני הייתי ממליצה לך קודם כל להירגע בעצמך מההיסטריה, מבינה את הפחד שלך ולא מזלזלת בכלל, זה באמת מצב מלחיץ של חוסר ודאות וכו'.
אבל תנסי כן לחזק את עצמך קודם כל באמונה שהקב"ה שומר עלינו.
להסתכל, לזכור ולהודות על כל הניסים שהיו ויהיו, להתמקד בהם ופחות בפחד.
וגם מבחינה טבעית – לזכור שהסיכוי שיפול טיל הוא מאוד מאוד נמוך.

ובנוגע לכך שבעלך לא מוכן שתרדי למקלט – אני חושבת שכדאי לך לשבת איתו לשיחה על כוס קפה בזמן רגוע ולדבר על זה.
אל תיכנסי לויכוחים של – מה נכון או לא נכון מבחינה השקפתית / חובת השתדלות וכו', תדברי רק מהמקום שאת מפחדת וזה מה שמרגיע אותך.
אמירה כמו – מעריכה את האמונה החזקה שלך, אני לא במקום הזה עדיין, הלואי שיום אחד אגיע.
בינתיים – אכפת לך שארד למקלט עם הילדים? זה מרגיע אותי.

בהצלחה ובשורות טובות!!

אני יעלה כיוון אחר,
אולי מורכב לכתוב את זה פה, אבל אם יאשרו, מקווה שיהיה לך לעזר.
בהנחה שבעלך הוא בעל טוב ותומך והגון וכו'…
יכול להיות שאת מידי מידי חרדה (גם בעוד תחומים) ובעלך פשט חושב לטובתך שזה הגבול?