מה אומרות. נערה בשיא גיל החברות, כל הזמן טלפונים והקשבה לקווי חדשות (שמורים!)
צריך ממש לבקש ממנה שתשים לב לבית ולמה שקורה בו, שתושיט יד וכו'.
האם נכון להחמיא בהתרגשות אחרי שהיא עשתה משהו?
מצד אחד – אני רוצה לעודד את הפעילות הטובה כמובן.
מצד שני – מרגיש לי כאילו אובר מחמאות גורם לתחושה שממש התעלפנו מזה שהיא הזיזה אצבע קטנה…
איך לעשות את זה נכון? אשמח לשמוע מנשים מנוסות (או לא..)
תודה!



כתבת בעצמך את התשובה- להחמיא בלי אובר.
לשים לב, להעריך, בלי להגזים.
המון מחמאות אבל כביכול דרך אגב בחכמה…לא לעצור את העשיה ולקרוא ואו…
הדרך הנכונה זה להחמיא בלי להתעלף כמו שכתבת ,
תשימי לב שאם הכנת עוגה מהממת ,וגיסתך תגיד לך:
מירי , לא האמנתי שאת מכינה כאלה עוגות מטורפות
ו"תמות מרוב עילפון "-
המשמעות היא , שהיא באמת לא האמינה שאת מסוגלת ,
וזה איזה יציאה יוצאת דופן
המטבע לשון המומלצת:
ידעתי שתשתלטי על ערימות הכלים בקלות …
יש לך את זה בלהעיף ערימות כביסה …….
תמיד ידעתי שיש לה גישה להרגיע ילדים ……
כיד הדמיון ….
בהצלחה
אהבתי תודה!!!
נכון
ורק מוסיפה לא מידי הרבה פידבק
אני כשהייתי בתקופה מאתגרת קצת ודודה שלי החמיאה לי בלי סוף אבל בלי סוף כל הזמן על השמלה והז'קט והעזרה שלי מידי הרבה ממש הרגשתי את הרחמים שלה וזה היה מעצבן נורא הרגשתי שזה לא השמלה או העוגות שהכנתי אלא נטו אני והצרה שלי והיא מנסה לרפד לי במחמאות ומאז למדתי לשים לב למינון ולא מידי הרבה בפעם אחת
אני חושבת שצריך להחמיא בגבול,
ולהודות, עזרת לי מאוד, הצלת אותי עם העזרה שלך , כך שזה לא מראה שזה חריג אלא נותן דגש כמה ערך יש לפעולה כזו
לדעתי להחמיא על הכוונה, יותר מאשר על המעשה
למשל בת שמקפלת כביסה בינינו גם ילדה בת עשר יכולה
אבל מה, אם המתבגרת שלך עשתה את זה מרצונה החופשי – זה מעיד על אכפתיות, על שימת לב, על לב טוב וכן הלאה
אם הבת שלך סידרה את הבית פיקס לפני שחברות שלה הגיעו
זה מעיד גם על כמה דברים טובים חוץ מעל מה החברות יגידו
תחשבי על זה
בדרך כלל מחמאות כאלו נוגעות עמוק יותר
הן לא יוצאות מפרופורציה
והן כן מאוד מאוד מפתחות ביטחון עצמי
בעיקר בגיל ההתבגרות
קחי לך רגע לחשוב
על מה מעיד המעשה שהבת שלך עשתה
על איזה תכונת אופי חיובית זה יושב
ועל זה תחמיאי, לא רק על התוצאה
אני חושבת שמה שירים לה זו הידיעה שראית. אם תצליחי לסגל לעצמך שפה כזו-כלפי כולם- זה מצוין.
איזו שפה? של שיקוף.
היא תלתה כביסה? (אחרי שהתחננת) תגידי "שמתי לב שתלית כביסה- עזרת לי מאוד, תודה!"
קילחה את אחד הקטנים מיזמתה? (כשאת כבר היית בקריסה..) תגידי "שירה! תודה שקילחת את יוספי, כיף שהוא נקי וירדה לי מטלה.."
וכן על זה הדרך- לעצמך, לבעלך ולשאר הילדים. זו מחמאה שיוצרת ערך עצמי, ולא מחייבת או מפריזה.
וזו שפה פלאית!
זה מה שגם אני באתי לכתוב,
מחמאות שמשקפות כמה העזרה היתה טובה לך,
'זה עזר לי מאוד/הקל עלי/בזכותך יכולתי ל…/זה שימח אותי'
וזה באמת גם שפה כלפי הבעל(ולא רק לומר "תודה רבה")
ממליצה בחום לקרוא חומרים של ד"ר אנאבלה שקד. יש ריאיון איתה באתר הידברות. היא מסבירה בצורה יפה איך נכון לעודד את הילדים.
אני הייתי ממליצה לשבת איתה יום אחד/ לצאת איתה לאנשהו ולדבר בצורה רגועה ומכילה עם מילים טובות, להראות לה שמבינים אותה ואת הגיל שהיא נמצאת בו, ולמרות זאת יש מטלות ברורות שהיא צריכה לעשות בזמן מסוים, לדוג' בערב לפני שהולכת לישון/ דווקא תוך כדי השיחות טלפון היא מקלחת את הקטנים וכו'. העיקר שתדע מה היא צריכה בדיוק לעשות. ואז אח"כ להחמיא בפרופורציות על מה שעושה.