הסלון מלא במשלוחים שאלתרתי
תקציבים שגירדתי,
הפכו מארזים מבריקים
לרבע'ס, למורים, לגננות לדרדקים
כן, גם הילדים צריכים מיני משלוח
2 מנות
כך אמרו בקו הקולי הגננות
ואני הקשבתי
למה לא?
רבע שעה לקו
כולל "פרסומת קצרה"
בטעות לחצתי על ספרה לא נכונה
הועברתי ישירות למפרסם
מנתקת, חוזרת שוב
אומרת אמן
להוראות הגננת
שהחזירה לי ילדה מחופשת
איזה 4 פעמים השבוע
ואני באופן די קבוע
מתבלבלת בין ההוראות
של גן חני וגן הדסה
עם שאר הגננות
אבללל הערב הזה
בצאת השבת
לא הקשבתי לקוו הקולי
למעט קווי נייעס כמצוות היום
לדעת מי מת ומה התחדש לו פתאום
הערב פשוט הלכתי לישון
בלי פרויקט אחרון
של מכתבים למורה
בלי טלפונים מאחותי וחברה
שצריכות עזרה בכתיבת הברכות
ובלי לנסות ולנסות
למצוא השלמה קטנטנה לתחפושות
פשוט הלכתי לישון
בתפילה
קודם כל שיהיה נס במלחמה
ובנוסף,
תפילה חסרת מילים
שיגמרו כבר הימים
שאתה מעביר אותנו חינוך
וכל פעם שאנחנו כמעט טובעים בשגרה
אתה מביא לנו היפוך
מחזיר אותנו דוך
לפוך
לבית
לילדים
לשמחה טהורה מבפנים
ללא הספקים
ללא כללים
סתם ככה כי אנחנו חיים ונושמים
אז קמתי עכשיו
עם השלווה למקלט
רציתי לסכם ת'תחושה עם משפט
הלוואי ונצליח, נשים, אמהות
להכניס לנו ללב שמחה פורצת גבולות
בין האזעקות, המטבח, המקלטים
לעצור לחשוב ולהפנים
שכל הסאגה הזו
והקודמות
שכל הבלבול
והעצירות התכופות
הן רק עוד קצת
ותכף הכל יגמר
ונוכל לקבל אותו קרובים יותר
את הגואל.
שיהיה לנו פורים שמח וישועות גדולות!
מתוק!!
תודה,
אמת פשוטה וטובה…
אמן!!
מהמם
אהבתי. תימצצת הכל
מהמם!
אהבתי את הדוך לפוך…
אמיתי ונכון!
חיזקת אותי!
זה בדיוק מה שאני מרגישה, הקב"ה מחזיר אותנו בכל פעם כזו לאמת שלנו- לבית, למשפחה…
כל כך אמיתי ונכון!!
וואי טובההההה
בדיוק חשבתי השבוע לעצמי- דווקא בדור שלנו, שכ"כ הרבה ילדים שוהים במעון/ נשארים בצהרון/הולכים לחוגים… (כולל ילדי שלי:( והאמהות המסורות והמדהימות שלהן עובדות שעות ארוכות מדי יום, אולי דווקא לכן, הקב"ה מושיב אותנו מידי תקופה איתם בבית, להשלים את שעות האיכות החסרות… כי הילדים כנראה צריכים אותנו…
אשמח לשמוע את דעתכן.
מליון אחוז!
אם כי – הלוואי והיתה לי הפניות לשבת ולהיות איתם עם כל הלב והנשמה כל היום.
המחויבות לעבוד במקביל גומרת לי את הצורה.