ומה עם ונשמרתם???

מקבץ תשובות למבול המיילים שקיבלתי על הניוזלטר הקודם…

הילדים שלך גם משתתפים בהפגנות?

לא. הילדים שלי השתתפו רק בעצרת ולא בהפגנות כהוראת ר' דב לנדו שליט"א.

למה את כותבת בעד ההפגנות?

לא הבעתי דעה בנוגע להפגנות, כתבתי רק שצריך להבין שגורמים רעים עלולים לנצל את המצב המסוכן גם ככה לפגיעה בשומרי מצוות.

זה לא מרבה אהבת ישראל.

העולם לא מלא רק באהבה לצערנו. הבוקר אמרנו כמו בכל בוקר: "ולמלשינים על תהי תקווה", וייחלנו על סיום הרשע – גם בתוך העם שלנו. ומעניין שאת המילים: "רק אם אין יראת אלוקים במקום והרגוני" – אמר אברהם אבינו, שהיה עמוד החסד לעולם כולו, זה לא גרם לו להתבלבל בעובדות.

אבל זה גורם לזלזול ב"ונשמרתם"!

רוב הקוראות לא הבינו את זה כך, אבל יש כאלו שחשבו כאילו אם אנחנו מוצאים אשמים "אצלם", אז אנחנו מסירים מעלינו את האחריות. אבל האמת שבדיוק הפוך. כשאברהם אבינו אמר "והרגוני", זה רק גרם לו לנקוט אמצעי זהירות יותר גדולים.

דווקא כשאנחנו מבינים שיש סיכוי ל"והרגוני" – הזהירות צריכה להיות שבעתיים. הרי הפרקליטות – התירה את דם כולנו כששחררה רוצחי חרדים תוך 24 שעות, דבר שאין לו אח ורע (אחרי שחשודים בפרשיות ביטחוניות קלות הרבה יותר שהו חודשים בתאים טחובים בכלא), וכלפי הערבים – שר"ל יכולים לנצל את הפרצה הזאת.

ולעניין זה, הנה סיפור ששלחה לי אחת הקוראות – 

"בקום המדינה כשנאבקו בחלולי השבת, הצדיק רבי עמרם בלוי נשכב פעם על הכביש בגופו.

אחר כך אמר לו הרב מבריסק שהוא מגדולי הציונים…. "אם אתה נשכב על הכביש ומקווה שלא ידרסו אותך סימן שאתה מאמין בהם, ואם כן אתה ציוני".​

לא, אנחנו לא נותנים אמון לא בנהגים, ולא בממסד המשפטי שהתיר את דמנו.

ואחרי הכל… שאלה אותי מישהי ברצינות: אז מה עושים? איך מקרבים את עם ישראל?

את הקצוות ששונאים אותנו – לא יודעת אם יש איך חוץ מתפילה.

אבל את רוב העם, שרק מובל על ידי שנאה מהתקשורת – זה אפשרי בהחלט.

והנה ההצעה שלי: חברותא עם מישהי חילונית.

ואכניס פה את סיפור החברותא שלי. במשך שנה וחצי אני לומדת עם אולגה. אישה חילונית אינטליגנטית, שהמוצא שלה הוא: יהודי, מוסלמי ונוצרי! (אמא שלה יהודייה…) 

אולגה התלבטה בכלל באיזה דת לבחור, עד כדי! אבל בגלל שהיא בארץ ישראל היא בחרה ביהדות.

היא רצתה להחכים, לכן היא נענתה לקריאה לחברותא, אבל הלחיץ אותה שמישהו מתכוון להחזיר אותה בתשובה, וככה התחלנו ללמוד רעיונות חכמים של היהדות – בלי להתקרב בכלל לפן מעשי.

במשך שנה וחצי למדנו קטעי יהדות שונים, ולפני שבועיים היא הודיעה לי בדרך אגב שהיא התחילה להדליק נרות שבת (היא בודקת באיזו שעה שבת עם ה-GPT…)

אז כן, אפשר לקרב בין יהודים. אפשר להסר חומות של שנאה. רוב העם רוצה לחזור לאבא.

בשורות טובות,

שבי

הפוסט הוא חלק מהניוזלטר שלנו שנשלח פעמיים בשבוע – ביום שני וחמישי.
רשומה ולא קיבלת? תבדקי בקידומי מכירות או בספאם.
עדיין לא רשומה? בואי שבי איתנו : ) בלחיצה כאן