ילדון שמתאפק

היה לי ילד ככה שהיה נראה שזה עצלנות. מבצעים עזרו לתקופה (דף שתלוי ליד השירותים וכל פעם שמים מדבקה, כשיש עשר/שורה מלאה מקבלים משהו קטן)
גערות לא עזרו בכלל.
ב"ה נגמר אחרי שכבר לא היו לי רעיונות וכח… התעלמתי מזה ורק החלפתי לו ביגוד כשראיתי שצריך בענייניות כאילו זה טבעי. "אני רואה שאתה לא נקי, בא תחליף שיהיה לך נעים".
בהצלחה!

אפשר גם לבדוק אולי לא נעים לו ללכת לשירותים לבד? כתבת שהוא רוצה איתך, זה עדיין גיל קטן וסביר שיקח לו עוד תקופה להיות עצמאי לגמרי.
אולי קר שם, או קשה לו להסתדר עם המכנסיים לבד.

תעשי לו מבצע, שיראה שכל פעם שהולך, את שמה מדבקה גדולה, ותספרי על זה לאחים/לאבא, תיראו כמה נק' יש ל…
ותגידי לו שיהיה לו הפתעה אחרי כך וכך מדבקות…
עוזר ממש!

אמרת שאת שואלת אותו אם הוא צריך ואומר שלא, ואחרי כמה דקות מפספס…. עוד אמרת שאין לו בעיה ללכת לשירותים והוא יודע לעשות את זה כשהוא רוצה.
בעיקרון זה השלב בגמילה שהאחריות אמורה לעבור לילד, זה חלק חשוב בגמילה וכדאי להתייחס אליו ברצינות.
להעביר את האחריות לילד זה אומר שאת לא שואלת אותו בכלל אם הוא צריך ולא אומרת לו ללכת לשירותים, פשוט מורידה את הנושא הזה מהראש שלך לגמרי, ברגע שאת תפסיקי לקחת אחריות על זה, אוט' הוא יקח, זה לא אומר שהוא לא יפספס הרבה בימים הקרובים אבל בעז"ה זה לא יקח הרבה זמן והוא ילמד לקחת אחריות אישית.
זה חשוב, זה קריטי, זה חלק מהתהליך.
בנוסף כשהוא מפספס כדאי להגיב בצורה הכי עניינית, בלי אמוציות, ובלי הרבה דיבורים, אפשר לאמץ משפט קליל שיחזור על עצמו כל פעם כמו בפעם הבאה הולכים לשירותים" או משהו אחר מתאים, אבל בלי הסברים וגערות.
בהצלחה רבה!

גם אצלי היה כך,
מאוד עזר שביתי המתוקה היתה צריכה להוריד לבד את הבגדים הרטובים, זה לא היה עונש פשוט תוצאה, אם את רטובה תורידי לבד ואני יעזור לך ללבוש בגדים נקיים.
זה נהיה לה קצת מעצבן ופשוט הפסיק מעצמו…